ליל ולפורגה
ליל ולפורגה או ליל ולפורגיס (בגרמנית: Walpurgisnacht) הוא חג דתי במדינות צפון אירופה שמקורו במסורת הפגנית הטרום-נוצרית.
שמו של החג נגזר משמה של ולפורגה הקדושה (אנ'), מיסיונרית אנגלייה בת המאה ה-8 ואחותם של ויניבלד הקדוש (אנ') ושל ויליבלד הקדוש, אשר התקדשה בתאריך זה ב-770. מועד החג הוא ליל ה-30 באפריל או ה-1 במאי, שנחשב בתרבות הוויקינגית ליום תחילת האביב, וצוין בחגיגות שמחה, ריקודים והבערת מדורות.
התפשטות התרבות הוויקינגית בצפון אירופה הביאה עמה את מסורת החגיגות לכל רחבי היבשת. ראשוני הנוצרים באירופה נהגו "לנצר" מנהגים פגאניים מסורתיים, ויצרו את הקשר בין החג המסורתי של עובדי האלילים לנצרות המתפתחת. הבערת המדורות מסמלת את המעבר מהקור והחשכה של החורף לחום ולאור של הקיץ. בגרמניה, מקושר ליל ולפורגה גם לתרבות הכישוף, במסגרתה חוגגות מכשפות ורוקדות סביב האש.
ליל ולפורגה השפיע, ככל הנראה, על מנהגי היציאה לטבע של ל"ג בעומר[1].
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- ליל ולפורגה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ליל ולפורגה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ גורן, זכריה, תשנ"ב, על מקורו של ל"ג בעומר וגלגוליו, מחקרי חג 3, 36-42.
