לירון וייסמן
לירון וייסמן (נולדה בי"ג בניסן ה'תש"מ, 30 במרץ 1980) היא שחקנית ודוגמנית ישראלית.
 | |
| לידה |
30 במרץ 1980 (בת 44) י"ג בניסן ה'תש"מ עפולה, ישראל  |
|---|---|
| שם לידה |
לירון וייסמן |
| מדינה |
 ישראל |
| תקופת הפעילות |
מ-2002 |
| עיסוק | שחקנית ודוגמנית |
| מקום לימודים |
סל"ה - הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין |
| בן או בת זוג |
יובל שפרמן (2009–2017) |
| מספר צאצאים |
2 |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
וייסמן נולדה בעפולה, וגדלה כדתייה[1][2][3], ביישוב כוכב יאיר. לה צמד אחים-תאומים גדולים, אחד מביניהם עידו הוא רווק תל אביבי, והשני יצחק הוא חרדי עם שנים-עשרה ילדים ותושב העיר אופקים[3]. אחיה הצעיר עמיחי מתגורר ברמת גן, ולו בן[3]. אמה הייתה המורה לספורט של וייסמן בבית הספר היסודי[3]. כספורטאית בילדותה השתתפה בתחרויות ריצה, ריצה קצרה וארוכה וקפיצות לגובה. וייסמן הייתה גם חלק מתנועת הנוער בני עקיבא שבכוכב יאיר, בשבט 'אמונה'[3]. לה בגרות[4], בנוסף ל-12 שנות לימוד[5].
בשנים 1998–2000 שירתה שירות סדיר מלא בצה"ל, כמש"קית חינוך בחיל התותחנים[3]. אולם במילואים נקראה מדי פעם לחלק ערכות מגן[3].
בשנת 2002 החלה ללמוד בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין, והיא בוגרת שלו[5]. במסגרת לימודי המשחק השתתפה בהצגות "לפתוח פה גדול" בתפקיד סוזן, "צוות לחדר טראומה" בתפקיד שירה, ו"ליצנים של אלוהים" בתפקיד סיימון[5]. בוגרת סדנת "משחק מול מצלמה" של גלית רוזנשטיין[5]. הוענקו לווייסמן ארבע מלגות הצטיינות:[5] תחרות מונולוגים מהסרטים – "בנים אינם בוכים"; תחרות מונולוגים מאת חנוך לוין – "שמונה"; תחרות מונולוגים מאת שייקספיר – "כטוב בעינכם"; תחרות מונולוגים מהסרטים – "אין אנד אאוט";[5]
נוסף על לימודי המשחק, וייסמן למדה גם סיעוד במכללה האקדמית תל אביב-יפו[6].
קריירה עריכה
היא התפרסמה לראשונה כששיחקה באופרת הסבון היומית "משחק החיים" בשנת 2003, לצד גיא אריאלי ונירו לוי, את דמותה הראשית של ליה ברגר, במאית השואפת להעלות עיבוד מחודש להצגה "רומיאו ויוליה" בתיאטרון המשפחתי, בעודה מנסה לשמור על שלמות משפחתה ועל חיי האהבה שלה. "משחק החיים" זכתה להצלחה ולאחוזי צפייה גבוהים. בשנת 2005 אוזכר סיפור הליהוק של הסדרה בטלנובלה "טלנובלה בע"מ", בה סופר סיפור החלפתה של השחקנית הראשית, בעוד שב"משחק החיים" הוחלפה בקי גריפין, אשר הייתה אמורה לשחק את ליה ברגר, בלירון וייסמן.
וייסמן שיחקה גם בהצגות "שמוליק של זוהרה" בתיאטרון אורנה פורת בתפקיד זהרה[5], "חסמבה" בתיאטרון אורנה פורת בתפקיד תמרה[5], "נשים קטנות" בתיאטרון המדיטק בתפקיד מג מארץ[5], "חי בסרט" בתפקיד ברנדון מ"בנים אינם בוכים" בתיאטרון הבימה[5], "מילים לשחק בהן" – מונולוג "שמונה" בתיאטרון תמונע[5].
בשנת 2005 השתתפה בסרטו של יובל שפרמן (לימים בעלה לשעבר ואבי שתי בנותיהם), "הדברים שמאחורי השמש", לצד אסי דיין וטלי שרון.
ב־2006 השתתפה בסדרה הדרמה "האלופה", לצד עפר שכטר, לירז צ'רכי ויהודה לוי. ב־2007 חזרה לסדרה באמצע העונה השנייה, עקב לחץ רב של צופי הסדרה שדרשו להחזירה לסדרה. באותה שנה השתתפה בסרטם של שירה גפן ואתגר קרת, "מדוזות" (הסרט זכה בפרס מצלמת הזהב בפסטיבל הקולנוע בקאן), בו גילמה את שירי. בנוסף, באותה שנה השתתפה וייסמן גם במספר פרקים בתפקיד אורח בסדרה "המקום" ששודרה בערוץ 10. וייסמן גילמה את אפרת, חברתו לשעבר של הברמן במסעדה תל אביבית, אותו מגלם אולי שטרנברג, המתעתדת להתחתן במסעדה עם ארוסה.
בשנת 2008 השתתפה בדרמה "חמישה גברים וחתונה" ששודרה בערוץ 10, ובסדרת הטלוויזיה של דנה מודן ושבי גביזון, "אבידות ומציאות" בערוץ 2, בה גילמה את יעלי. השתתפה בסדרת הטלוויזיה "סרוגים" בתפקיד שירה ברקוביץ', האקסית המיתולוגית של נתי. השתתפה בסדרה "החברים של נאור" בתפקיד נלי, בתוכנית הטלוויזיה "טינופת", וכפאנליסטית בתוכנית הבידור של קשת בערוץ 2, "מועדון לילה", בעונתה השלישית.
בשנת 2013 החלה וייסמן לשחק בסדרה הקומית "חברות" בערוץ 10.
בשנת 2014 החלה לשחק בסדרה הקומית "מי נתן לך רישיון?" בערוץ הראשון.
ביולי 2015 שבה לשחק בעונה השנייה של "חברות" בערוץ 10.
באוקטובר 2015 החלה לשחק בסדרת האקשן שביים דני סירקין "המדרשה" בערוץ 2, רשת. שם שיחקה לצידם של יהודה לוי, חנה לסלאו, אקי אבני ואחרים. בנובמבר של אותה שנה שיחקה בסדרת המתח "הצורף" ב־HOT, לצידם של יהורם גאון, ליאור אשכנזי, נועה ברקאי ודניאלה קרטס.
בנובמבר 2016 החלה לשחק בסדרה "אורי ואלה" בתפקיד כנרת.
בשנת 2017 החלה לשחק בתור אמו של עידו, שמגלם אותו יואב רוטמן, בסדרת הנוער "ראש גדול".
ב־2019 החלה לשחק בסדרה "דאנסטורי" בתפקיד אילנה.
בנוסף החלה ללמד משחק בבית הספר היסודי שער האריות חולון.[דרוש מקור]
ביוני 2019 החלה לשחק בסדרה "נחמה" בתפקיד תמר נחמה.
בשנת 2020 שחקה ויסמן ב"כפולה" לצידה של נועה קירל בתפקיד של המנהלת סנדרה בבית הספר לאומנויות הבמה תהילה.
בשנת 2021 שיחקה בסרט "סוכנת בלב ביירות" את סוכנת המוסד יעל, המבוסס על מבצע אביב נעורים של צה"ל. בנוסף החחלה לשחק בסדרה לנוער "מקיף מילאנו" בתור מיכל, בכאן חינוכית.
בשנה זו גם שיחה בסרט הקומדיה "לשחרר את שולי" בתור קורל/קורחל, נציגת שגרירות ישראל בקולומביה ובוגרת סיירת מטכ"ל, כשבזכות תפקיד זה הוענק לווייסמן "אות הוקרה" מטעם האגודה הישראלית לדיפלומטיה וועד עובדי משרד החוץ הישראלי[7].
החל מ-2021, שיחקה במשך שתי עונות בקומדיית המצבים "סברי מרנן" ב"קשת 12", בתפקיד רעות, שכנתם של ריקי ופנחס.
בשנת 2024 שיחקה בעונה השלישית של סדרת הנוער "בת השוטר" בתור אסתר, מנהלת סמינר "בנות חייל".
פרזנטורית של רשת מרפאות ניתוחי האסתטיקה הישראלית "פרופורציה"[6].
וייסמן הייתה נשואה לבמאי והתסריטאי יובל שפרמן, ונולדו להם שתי בנות.
קישורים חיצוניים עריכה
לירון וייסמן, ברשת החברתית אינסטגרם- לירון וייסמן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
לירון וייסמן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- לירון וייסמן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
לירון וייסמן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- ערן סויסה, ההגה בידיים של לירון, באתר ישראל היום, 4 ביולי 2014
- רן בוקר, "הרגשתי נבוכה לספר שאני שחקנית", באתר ynet, 4 ביוני 2015
אלון הדר, מכון וייסמן, באתר "ידיעות אחרונות", 30 בדצמבר 2016- שיר זיו, "אני לא אוהבת שמגדירים אותי כיוצאת בשאלה", באתר ישראל היום, 16 בנובמבר 2017
- איתי סגל, משחק החיים, באתר "ידיעות אחרונות", 14 במאי 2021
- תחיה ברק, לירון ויסמן: "כל יום שאין לי אהוב נראה לי יום מבוזבז", באתר ynet, 13 בפברואר 2022
הערות שוליים עריכה
- ^ נדב שהרבני, לירון וייסמן: "לא התעסקתי מעולם במה לאכול או בכמויות, יש לי מינון טבעי ששומר עליי", באתר ynet, 4 בנובמבר 2022
- ^ lironweissman, Liron Weissman on Instagram: "כשאמא שלך מורה לפילאטיס ואת אכלת כל יום חפיסת מצות עם שוקולד את תלכי לעשות שיעור בחדר ילדותך שהפך לחדר עינויים עם מראות ואבא שלך, כפרה על החיים שלו, יבוא לצלם ולהסלבט עלינו. #יותרחירותמזה?? #איזההוריםמתוקים", באתר Instagram, 2019-04-23
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 שיר זיו, "אני לא אוהבת שמגדירים אותי כיוצאת בשאלה", באתר ישראל היום, 16 בנובמבר 2017
- ^ תחיה ברק, לירון ויסמן: "כל יום שאין לי אהוב נראה לי יום מבוזבז", באתר ynet, 13 בפברואר 2022
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 https://yitzug1.co.il/artists/לירון-וייסמן/
- ^ 1 2 נועם (דבול) דביר, המהפך של לירון וייסמן: מהטלוויזיה ללימודי סיעוד, באתר ישראל היום, 19 באוקטובר 2020
- ^ איתמר אייכנר, אות הוקרה ללירון וייסמן, באתר ynet, 16 בדצמבר 2021