לשון-פר סמורה
לְשׁוֹן-פַּר סְמוּרָה (שם מדעי: Anchusa strigosa) הוא צמח עשבוני רב-שנתי בעל שושנת עלים גדולה. הצמח הוא דו-מיני ופרחיו כחולים, לבנים ותכולים.
 לשון-פר סמורה
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | זיפניים |
| סוג: | לשון-פר |
| מין: | לשון-פר סמורה |
| שם מדעי | |
 Anchusa strigosa
| |
מאפיינים עריכה
הצמח גדל בעיקר באדמות כבדות בהרים גבוהים, באזורי מסלע קירטוני, בצדי דרכים, שדות, בתה ומדבריות. תפוצתו היא סהרו-ערבית. המין נפוץ בחגורת הספר, מהנגב הצפוני דרך הרי יהודה והשומרון ועד הגליל המזרחי ורמת הגולן. הוא התפשט בצידי דרכים מערבה אל תוך החבל הים תיכוני. פורח בחודשים ינואר עד יוני.
פריחתו מתנשאת לגובה מטר ויותר. כל הצמח מכוסה בשערות זיפניות ומכאן שם המין. בחורף צומחת שושנת עלים גדולה ואחריה עולים מבסיס הצמח עמודי תפרחת גבוהים. כותרת הפרח דומה למסמר - הפרח הוא בעל 5 עלי כותרת המאוחים לצינור ארוך. אורך עלי הכותרת הוא כסנטימטר אחד. לוע הכותרת סגור על ידי קשקשים שעירים. תפקידם הוא למנוע מחרקים לא רצויים להיכנס אל לוע הכותרת וגם למנוע מחרקים קטנים שכן הצליחו להיכנס לצאת החוצה. על ידי המאבק שלהם עם הפרח גדל הסיכוי להאבקה כשיצאו. תפקיד נוסף הוא מניעת התאדות הצוף המופרש בבסיס צינור הכותרת. המבקרים העיקריים בפרחים הם דבורים יחידאיות ארוכות-לשון מהסוגים מדרונית (Anthophora) ומחושית (Eucera), וכן דבורי דבש.
ניתן להשתמש בצמח לרפואה בעזרת העלים והשורש. ניתן לרפא פצעים בעור על ידי הנחת עלים כתושים על הפצע. כמו כן ניתן לרקוח משחה מהעלים הכתושים ובתוספת שמן זית לרפא כוויות. חליטת העלים ושתיית החליטה, משמשת נגד תולעים ושטפי דם.
גלריה עריכה
מקורות עריכה
ד' דרום, א' שמידע, מדריך פרחי הבר בישראל, כרך א', הצמחייה הים תיכונית, ירושלים 1991 עמ' 28.
קישורים חיצוניים עריכה
- לשון-פר סמורה, באתר NCBI (באנגלית)
- לשון-פר סמורה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- לשון-פר סמורה, באתר צמח השדה
- לשון-פר סמורה, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- לשון-פר סמורה, באתר Tropicos (באנגלית)
- לשון-פר סמורה, באתר GBIF (באנגלית)
- לשון-פר סמורה, באתר The Plant List (באנגלית)
- לשון-פר סמורה, באתר IPNI (באנגלית)