מאדנס

**מאדנס**
**Madness**
	הלהקה בהופעה
מקום הקמה	לונדון
תקופת הפעילות	מ-1976–1986; 1992
סוגה	סקא • פופ • גל חדש • רוקסטדי
חברת תקליטים	טון רקורדס 2, סטיף רקורדס, ורב רקורדס, וירג'ין רקורדס
פרסים והוקרה	MOJO Awards
	www.madness.co.uk
	פרופיל ב-IMDb
חברים
	מייק בארסון; גרהאם מקפירסון; לי תומפסון; מארק בדפורד; דניאל וודגייט; קארל סמית'

מאדנס (באנגלית: Madness; בעברית: "שגעון") היא להקת סקא-פופ בריטית, שזכתה להצלחה בעיקר בחצי הראשון של שנות השמונים.

היסטוריה עריכה

להקת מאדנס הוקמה בלונדון שבאנגליה בשנת 1976, על ידי מייק בארסון (מסייה בארסו) בקלידים ובשירה, כריס פורמן (כריסי בוי) בגיטרה ולי תומפסון (קיקס) בסקסופון ובשירה. שמם המקורי היה The North London Invaders. ב-1978 הצטרפו ללהקה הזמר הראשי גרהאם מקפירסון (סאגס), מארק בדפורד (בדרס - Bedders) בגיטרת בס ודניאל וודגייט (וודי) בתופים. לאחר שהופיעו לסירוגין כ-The London Invaders וכ-Morris and the Minors, הם שינו את שמם למאדנס. קארל סמית' (צ'אס סמאש) הצטרף בתחילת 1980, בחצוצרה ובשירה.

הסינגל הראשון של הלהקה, שיצא לאור ב-1 בספטמבר 1979, נקרא "The Prince". השיר, שנכתב בידי לי תומפסון, היה מחווה למוזיקאי הסקא הג'מייקני פרינס באסטר, שעל שם שירו "מאדנס" נקראה הלהקה. בהמשך אותה שנה יצא אלבומם "One Step Beyond...", שנקרא גם הוא על שם שיר של פרינס באסטר. האלבום נשאר במצעדי האלבומים הבריטיים מעל לשנה, והגיע למקום השני. הוא יצא בחברת ההקלטות Stiff Records, שהפכה להיות חברת ההקלטות של הלהקה.

במהלך שנות ה-80 המוקדמות, עברה הלהקה לחברת התקליטים VIRGIN והייתה לאחת הלהקות הפופולריות ביותר בבריטניה. היא זכתה להצלחה רבה גם בישראל. ב-1984 הקימה הלהקה חברת הפקות משלהם, בשם Zarjazz Records. האלבום "Mad Not Mad", שיצא ב-1985, היה אלבומם הראשון והאחרון שיצא בחברה זו.

20 הסינגלים הראשונים של הלהקה הגיעו כולם למצעדי "20 הלהיטים הגדולים" בבריטניה. סגנונם, שהוגדר על-ידם "מטורף", התפתח והכיל השפעות פופ ביחד עם סגנונות סקא, רגאיי ושאר סגנונות ג'מייקנים. בארצות הברית זכתה מאדנס להצלחה פחותה, עם שני סינגלים בלבד שהגיעו למצעדי "40 הגדולים". עם זאת, הייתה להם פופולריות בתחילתו של ערוץ MTV. שנים מאוחר יותר, להקות רבות מהדור השלישי האמריקני של הסקא ציינו את מאדנס כהשפעה גדולה על המוזיקה שלהן.

הקליפים היצירתיים וההומוריסטיים של הלהקה היו אחראיים במידה מסוימת על הצלחתם בימיה הראשונים של MTV וב"טופ אוף דה פופס" של BBC. בהופעתם של מאדנס בפארק פינסבורי בלונדון ב-18 באוגוסט 1992 (הופעתם הראשונה מזה שמונה שנים), כ-36,000 מעריצים קפצו ורקדו בעוצמה כה חזקה, עד שתושבי הסביבה דיווחו על רעידת אדמה.

לאחר עזיבתו של בארסון את הלהקה בשנת 1984 המשיכה הלהקה בפעולתה עם ששת חבריה, אולם התפרקה רשמית בשנת 1986 עם סינגל הפרידה "Waiting For) The Ghost Train)" ותקליט האוסף "Utter Madness"^[1]. עם זאת, שנתיים לאחר מכן התאחדו סמית', תומפסון, פורמן והסולן סאגס לרביעייה בשם המאדנס, שהוציאה אלבום בשמה בשנת 1988. שני הסינגלים מהאלבום לא הגיעו למצעד הפזמונים הבריטי, והלהקה התפרקה^[2].

בשנת 1992 התאחדו כל שבעת חברי הלהקה המקורית ויצאו לסיבוב הופעות ברחבי בריטניה^[3]. בנוסף יצאה אלבום אוסף שלהם בשם "Divine Madness", שמכר 900,000 עותקים, והגיע למקום הראשון במצעד האלבומים בבריטניה, והוצאה מחדש של שירם "It Must Be Love" (קאבר לשירו של הזמר לאבי סיפרי) הגיעה למקום השישי במצעד הפזמונים בבריטניה. הלהקה הוציאה לאור אלבום אולפן חדש ב-1999, בשם "Wonderful", ונכנסה לרשימת 10 הסינגלים הגדולים בבריטניה לראשונה מזה 16 שנים עם הסינגל הראשון מהאלבום, "Lovestruck". שני סינגלים נוספים שוחררו, "Johnny the Horse" ו-"Drip Fed Fred", שהיה שיתוף פעולה עם איאן דורי, באחד הפרויקטים האחרונים קודם מותו. האלבום "Divine Madness" יצא מחדש בשנת 1999 בשם "The Heavy Heavy Heavy Hits". הוא הכיל את אותם שירים כמו קודמו, בתוספת של שיר אחד, "Sweetest Girl".

ב-2002 הועלה מחזמר בשם "Our House" בתיאטרון בלונדון, שהכיל אוסף משירי מאדנס^[4].

בשנים 2000–2004, עדיין הופיעו שבעת חברי הלהקה בתור מאדנס, אולם בשנת 2004 הם הופיעו בסדרת הופעות בתור "The Dangermen". באוגוסט 2005 הוציאו מאדנס את אלבום האולפן הראשון החדש שלהם מזה שש שנים, שנקרא "The dangermen Sessions Vol. 1". הוא הורכב בשלמותו משירי כיסוי. כריס "כריסי בוי" פורמן נשמע בשלושה שירים בלבד ("Rain", "Lola" ו-"Ready for Love"), מפני שהוא עזב את הלהקה בזמן ההקלטות. פורמן הודיע על עזיבתו את הלהקה באתר האינטרנט שלהם במאי 2005; מאדנס הופיעו מאז במספר הופעות עם גיטריסט מחליף.

ב-2006 התחילו מאדנס (בהרכב המקורי במלואו) לאסוף ולהקליט חומרים לאלבום חדש. האלבום, שנקרא The Liberty of Norton Folgate, יצא לשווקים במאי 2009.

באוקטובר 2012 יצא אלבום האולפן העשירי של מאדנס, אשר נקרא "Oui Oui, Si Si, Ja Ja, Da Da" (משמעות השם הנה "כן, כן" בארבע שפות שונות). האלבום נכנס למצעד עשרת האלבומים הנמכרים בבריטניה בנובמבר באותה השנה^[5].

באוקטובר 2016 הוציאה מאדנס את אלבום האולפן האחד עשר, אשר נקרא "Can't Touch Us Now"^[6].

דיסקוגרפיה עריכה

אלבומי אולפן עריכה

שנה	שם
1979	One Step Beyond...
1980	Absolutely
1981	7
1982	The Rise & Fall
1984	Keep Moving
1985	Mad Not Mad
1988	The Madness
1999	Wonderful
2005	The Dangermen Sessions Vol. 1
2009	The Liberty of Norton Folgate
2012	Oui Oui, Si Si, Ja Ja, Da Da
2016	Can't Touch Us Now

אלבומי אוסף והופעות חיות עריכה

שנה	שם
1982	Complete Madness
1986	Utter Madness
1986	The Peel Sessions; Madness
1992	Divine Madness
1992	Madstock (הופעה חיה)
1999	The Heavy Heavy Hits

סינגלים עריכה

שנה	שם
1979	The Prince / Madness
1979	One Step Beyond / Mistakes
1979	My Girl / Stepping Into Line
1980	Work Rest and Play - מיני-אלבום שכלל את הלהיט "Night Boat to Cairo"
1980	Baggy Trousers / The Business
1980	Embarrassment / Crying Shame
1981	The Return of Los Palmas 7 / That's The Way To Do It
1981	Grey Day / Memories
1981	Shut Up / A Town With No Name
1981	It Must Be Love / Shadow On The House
1982	Driving In My Car / Animal Farm
1982	Out House / Walking With Mr. Wheeze
1983	Tomorrow's (Just Another Day) / Madness (Is All In the Mind)
1983	Wings of a Dove / Behind the 8 Ball
1983	The Sun and the Rain / Fireball XL5
1984	Michael Caine / If You Think There's Something
1984	One Better Day / Victoria Gardens
1985	Yesterday's Men / All I Knew
1985	Uncle Sam / Please Don't Go
1986	The Sweetest Girl / Tears You Can't Hide
1986	(Waiting for) The Ghost Train / Maybe In Another Life
1988	I Pronounce You (בתור המאדנס)
1988	What's That? (בתור המאדנס)
1992	The Harder They Come
1999	Lovestruck
1999	Johnny The Horse
2000	Drip Fed Fred
2005	Shame and Scandal
2005	Girl, Why Don't You?