מאריה, צ'יף יג'ו
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח לא אנציקלופדי. | |
ראס מאריה[1] (נפטר ב-14 בפברואר 1831) היה הראס של באגמדיר ורגנט/סגן הקיסר של האימפריה האתיופית. הוא היה בנו של ראס גוגסה ואחיו של אימם.
| מדינה | האימפריה האתיופית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| נהרג |
14 בפברואר 1831  | ||||
| שושלת יג'ו | |||||
|
| |||||
| |||||
  | |||||
המיסיונר סמואל גובאט היה בעל דעה שלילית לגביו והוא כתב ביומנו:
האופי גרוע ביותר מיוחס למריאם, שלא יכול להיות נסיך. הוא לא מתחשב באיש. הוא מתחמם מהר ויכול אפילו להרוג את חבירו, למרות זאת קרוביו משבחים אותו ומכנים אותו כאיש אמיץ. אחד מהמקרים האכזרים הם כאשר הראס ציווה על צבאו להיכנס לאובה ולהרוג שם את כולם מזקן ועד טף ללא רחמים.
— היומן של שלוש שנות מגורים בחבש, עמוד 181.
הסקת המסקנות של גובאט התרחשה כנראה בגלל הפשיטה שביצעו חיילי הראס לגונדר ב-14 במאי 1830. ראס מאריה יישב בעיר בירתו דברה תבור מ-1828–1831.
אחד מהמערכות הצבאיות שיזם הראס היה נגד ראס סבגדיס מעגמה שיירש את וולדה סלאסי כשליט תיגראי. כשהוא נתמך על ידי המצביאים וובה היילה מריאם מסאמיאן וגושו זאוודה מגוג'אם מאריה הוליך את צבאו צפונה לנהר הטקזה שם הוא הביס את צבאו של סבגדיס בקרב דברה אבאי ב-14 בפברואר 1831.
למרות ניצחנו בקרב ראס מאריה נהרג וראס סבגדיס נכנע לחברו הדאג'זמץ וובה. וובה העביר את סבגדיס לצבא האורומו של מאריה לאחר שהם הפנימו את מותו של הראס חיילי מאריה נכנסו לטיגראי והרסו אותה בנקמה למותו של מאריה.
הערות שוליים עריכה
- ^ סמואל גובאט קורא למאריה בשם "מריאם" בספרו היומן של שלוש שנות מגורים בחבש.
| הקודם: אימם |
צ'יף יג'ו אורומו 1828–1831 |
הבא: דורי |