מאר (גאולוגיה)
מַאר (או מאאר, באנגלית: Maar) הוא שקע שנוצר כלוע התפוצצות משנית של הר געש, והוא המבנה הגעשי הנפוץ ביותר אחרי חרוט סקוריה.
מבנה המאר הוא בדרך כלל מכתש רחב רדוד בעל קרקעית שטוחה שהמדענים מעריכים כי נוצרו מעל דיאטרמים. שולי המאר נמוכים יחסית ובנויים מתערובת של שברים של סלעי פרץ וסלעים שנתלשו מקירות הדיאטרם. נטיית השכבות קטנה והן מוטות החוצה מהמכתש. פעמים רבות מתמלא מרכז המבנה במים וניתן למצוא בתוכו משקעים אגמיים. קוטר המארים נע בין 60 מטרים ל-2,000 מטרים ועומקם בין 10 מטרים ל-200 מטרים. סחיפה עמוקה של המאר תחשוף כנראה את הדיאטרם שמתחתיו.
המאר נוצר על ידי התפרצות פריאטית - התפרצות שמקורה געשי והיא בעלת עוצמה רבה, ומתרחשת כאשר מי תהום באים במגע עם לבה או מאגמה לוהטת והופכים לקיטור דחוס. ההתפרצות מאופיינת בנחשולים של חומר פירוקלסטי, בעיקר טוף, אך גם שברי סלע מקוריים שהיו באזור ההתפרצות.
מקור השם מהעיירה הגרמנית דאון באזור הגעשי של הרי אייפל במדינת ריינלנד-פפאלץ, שלידה מצויים שלושה מארים. בניב הגרמני המקומי Maar הוא וריאציה על המילה הלטינית Mare (ים).
תפוצת המארים עריכה
המארים הגדולים ביותר בעולם מצויים בצפון אלסקה. קוטרם נע בין 4,000 מ' עד 8,000 מ' ועומקם עד 300 מ'. גודלם העצום נוצר כתוצאה ממגע בין מאגמה לקרקע קפואה ועתירת נוזלים. ניתן היה לחזות בהיווצרות מאר כאשר בהתפרצות שהתרחשה ב-1977 נוצרו באלסקה שני מארים (Ukinrek Maars). מקומות נוספים בהם יש מארים מצויים במערב ארצות הברית, באזור הרי האייפל בגרמניה, שם תוארו לראשונה, ובאזורים שונים בעולם המאופיינים גאולוגית כצעירים מבחינה געשית.[1]
כקילומטר וחצי דרומית מזרחית לעיירה דאון מצויות שלושת המארים שנתנו את השם לתופעה. שלושת המארים קרובים אחד לשני ומופרדים על ידי סוללות של טוף. המארים הם: "גמונדנר מאר" (Gemündener Maar, אורכו 325 ועומקה 38 מטרים), "וינפלדר מאר" (Weinfelder Maar, אורכו 525 מטרים ועומקו המרבי 51 מטרים), ו"שלקנמרנר מאר" (Schalkenmehrener Maar, אורכו 575 מטרים, ועומקו המרבי 21 מטרים).
בארצות הברית יש כמה ריכוזי מארים. סמוך לעיר אל פאסו בטקסס מצויים שני מארים יבשים: "קילבורנ'ס הול" (Kilbourne Hole) ו"הנט'ס הול" (Hunt's Hole). דוגמה טובה למאר הוא "אגם המלח זוני" (Zuni Salt Lake) בניו מקסיקו, אגם מלוח רדוד במכתש שתחתיתו שטוחה, שקוטרו כ-2,000 מטרים ועומקו 120 מטרים. שוליו הנמוכים בנויים משברים חופשיים של לבה בזלתית וסלעים מקירות הדיאטרם (אבן חול, צפחה ואבן גיר), כמו גם גושים אקראיים של סלעים שהועפו מעומק רב.
ב-1986 גרמה רעידת אדמה לשחרור כמויות גדולות של פחמן דו-חמצני מהמאר המכונה אגם ניוס בקמרון שבאפריקה ו-1,700 איש מהכפרים בסביבה מתו מחנק.
בישראל נחשב שקע הבזלת של דלתון בגליל העליון למאר, וגם בריכת רם היא, על פי ההשערה המקובלת ביותר, מאר. ביער אודם נמצאים 23 ג'ובות יבשות ואחת ההשערות היא שהן מארים יבשים.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ בפסקת הקישורים החיצוניים יש קישור לאתר המכיל את הרשימה בשלמותה.