מבשרת ציון

מבשרת ציון
Mevaseret Zion COA.png
Kastel (18).JPG
מבט על מבשרת ציון מכיוון הקסטל
מחוז ירושלים
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה אריה שמם
גובה ממוצע ‎735‏ מטר
תאריך ייסוד 1951
סוג יישוב יישוב עירוני בעל 20 - 50 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010:
  - אוכלוסייה 24,014 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.8%‏ לשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 3,758 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 6,390 דונם
מיקום מבשרת ציון
מבשרת ציון
מבשרת ציון
דירוג חברתי-כלכלי 8 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4867
אתר המועצה
אנדרטה במעוז ציון, לחמישה לוחמים בחטיבת הראל שנפלו בהפגזה ירדנית ב-5/6/67

מבשרת ציון היא מועצה מקומית בעלת צביון עירוני השוכנת על רכס בהרי ירושלים. במועצה מתגוררים כ-24,000 תושבים. היא ממוקמת משני צידיו של כביש 1, כ-6 קילומטרים מערבית לכניסה לירושלים. גובהה נע בין 640 (שכונה ח')810 (שכונה ה') מעל פני הים.

המועצה הנוכחית נוצרה מאיחוד היישובים מבשרת-ירושלים, מעוז-ציון א' ומעוז-ציון ב' למסגרת מוניציפלית אחת ששמה "מבשרת ציון"‏‏[1]. שטח השיפוט של המועצה הוא כ-5,600 דונמים וכולל כ-6,000 יחידות דיור ב-15 שכונות. במרכז מבשרת ציון מתנשא הר מעוז, שגובהו הוא 799 מ', בו נמצא "גן לאומי הקסטל". במבשרת ציון נמצאות שלוש שגרירויות זרות - שגרירות פרגוואי, שגרירות בוליביה ושגרירות קוסטה ריקה.

היסטוריה

בשנת 1951 הוקם היישוב "מעוז-ציון א'" באזור הקסטל מדרום לכביש ירושלים-תל אביב, בתחילה כמעברת עולים יוצאי כורדיסטן ועיראק ואחר כך כיישוב בעל אופי כפרי המשלב משקי עזר. חלק מהתושבים עבדו במחצבה שהייתה בחלק הדרומי של היישוב. בשנת 1954 הוקמה "מעוז-ציון ב'" ממזרח למעוז-ציון א' ואוכלסה על ידי עולים מאיראן. שני היישובים נקראו שנים רבות גם בשם "קסטל" על שם אנדרטת ההנצחה לזכר קרבות מלחמת העצמאות שנמצאת במעלה הר הקסטל, ההר שלרגלו שוכנת מעוז ציון.

בשנת 1956 הוקם היישוב "מבשרת-ירושלים" מעברו הצפוני של כביש ירושלים-תל אביב ואוכלס על ידי עולים יוצאי צפון אפריקה. שלושת היישובים תוכננו כיישובים בעלי אופי כפרי עם בתים בני קומה אחת ומשק עזר לידם.

בשנת 1963 אוחדו שלושת היישובים למועצה מקומית אחת בת 3,500 תושבים שנקראה "מבשרת ציון" שם שהוא שילוב השמות מעוז ציון ומבשרת ירושלים. למרות השם הרשמי יש רבים המשתמשים עדיין בשמות מעוז-ציון וקסטל לחלק הדרומי ו"מבשרת" לחלק הצפוני.

במלחמת ששת הימים עלתה חטיבת הראל ממקום כינוסה ביער חולדה דרך כביש רמת רזיאל כדי לא להיחשף לעיני הירדנים שחלשו על הכביש הראשי לירושלים. כשהגיעו לאזור הקסטל ומעוז ציון נתפתחה עליהם הפגזה ירדנית כבדה. בהפגזה זו נהרגו חמישה מלוחמי החטיבה. לזכרם הוקמה אנדרטה במרכז מעוז ציון.

החל משנת 1978 החלה להגיע ליישוב אוכלוסייה חדשה, חילונית ברובה שיצאה מירושלים מתוך שאיפה להתגורר בסביבה שקטה בעלת צביון כפרי ועם זאת להשאר סמוך לעיר לצורך עבודה ושירותים עירונים.

סטטיסטיקה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2010, יש במבשרת ציון 24,014 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.8%‏.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2009, המועצה המקומית מדורגת 8 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ט (2008-2009) היה 68.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2009 היה 9,607 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,070 ש"ח).

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

מתחמים בישוב

שכונה במעוז ציון

חינוך וספורט

הראל – עולים, גן זמיר, גן זמיר טיפולי, גן ארבל, גן כרמל, גן תבור, גן ברקת, גן ענבר, גן עמליה, גן אורות, גן הורים אנתרופוסופי, גן עופרים.

קבוצת הכדורגל של המועצה, הפועל מבשרת ציון התאחדה עם זו של אבו גוש ונקראה הפועל מבשרת/אבו גוש. הקבוצה שיחקה בליגה א' דרום. בשנת 2007 התאחדה הקבוצה ושמה שונה להפועל מבשרת\קטמון.

כלכלה ותחבורה

קניון הראל ממוקם בכניסה למבשרת ציון (סמוך למחלף הראל). הקניון משרת את תושבי מבשרת ציון, מעוז ציון וישובי הסביבה. כמו כן, הוא משמש כקניון דרכים לנוסעים על כביש 1, ופועלים בו כ-80 עסקים.

מבשרת ציון ממוקמת בסמוך לכביש 1 המחבר את ירושלים עם תל אביב. בשנת 2007 נפתח כביש 9 הירושלמי מאפשר נסיעה ישירה לשכונות הצפוניות של ירושלים ולים המלח ללא מעבר בכניסה הצפופה של העיר. מבחינת תחבורה ציבורית בישוב חל מהפך בשנים האחרנות (2008) עקב יוזמות של התושבים. בין השינויים החשובים היו הרחבת שירותי קוי אגד היוצאים מירושלים והעוברים דרך מחלף הראל שבכניסה לישוב.

ערים תאומות

גלריית תמונות

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מבשרת ציון

הערות שוליים

  1. ^ http://www.cbs.gov.il/ishuvim/ishuv2006/changes1948_2006.xls שינויים בישובים מאז 1948 ראו בשורות 770, 900, 901.
  2. ^ נעמי דרום, עיר הרפאים בעין חמד: חלום דירות הנופש בהרי ירושלים שהסתיים בהתרסקות כלכלית, באתר TheMarker
  3. ^ מוטי גולני ואמנון רמון,מתל אביב לירושלים — סיור בעקבות לוחמי תש"ח, בתוך: "שנה ראשונה לעצמאות 1948-1949" (עורך: מרדכי נאור)
  4. ^ http://www.hadror.org.il/
  5. ^ http://www.schooly2.co.il/moledet/