מגן דוד אדום

המונח "מד"א" מפנה לכאן. לערך העוסק ברב קהילה, ראו: "מרא דאתרא".

מגן דוד אדום (בראשי תיבות: מד"א), הוא ארגון ההצלה הלאומי של ישראל. הארגון בנוי על-פי הדגם של ארגוני הצלב האדום והסהר האדום, והוא מספק שירותי עזרה ראשונה, פינוי נפגעים באמצעות אמבולנסים וטיפול בשטח במקרי חירום. חיוג 101 מכל טלפון ינתב את השיחה למוקד מד"א האזורי הקרוב לצורך קבלת קריאת חירום. במשך שנים רבות היה הארגון חבר בוועד הבינלאומי של הצלב האדום והסהר האדום כמשקיף בלבד, אולם ב-2006 התקבל כחבר מלא. המוקד הארצי של מד"א נמצא בקרית אונו, והוא משמש כגיבוי ותגבורת למוקדים המרחביים של מד"א ברחבי הארץ (שמו המקוצר של המוקד הארצי הוא "ממל"מ" - מד"א מוקד לאומי משולב).

היסטוריה

לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה הובע רצון עז בקרב הגדודים העבריים שהעזרה הרפואית לא תוגש להם בידי הצלב האדום אלא על ידי ארגון יהודי מקביל. באפריל 1918 הוקם מגן-דוד-אדום בארצות הברית לשם עיסוק בעבודה רפואית וסניטרית בארץ ישראל. המטרה הייתה להקים ארגון בינלאומי, מעין "צלב אדום יהודי" שמשרדו הראשי יהיה בארץ ישראל. התוכנית מעולם לא יצאה לפועל, אם כי בשיאה היו 70 סניפים בארצות הברית ו- 25,000 חברים. סניפים קטנים הוקמו בקנדה ובאנגליה. עם פירוק הגדודים התפרקו סניפי מגן-דוד-אדום בחו"ל.

מד"א הוקם בשנת 1930 בתל אביב, ביוזמתו של ד"ר משולם ליבונטין. החל משנת 1939 שותף נציג של הארגון במטה ההגנה. לאחר קום המדינה הוא הוגדר כשירות חירום שתפקידו לסייע לצבא בעתות מצוקה.

בשנת 1950 הוא הוכר מבחינה חוקית כארגון ההצלה והחירום הראשי בישראל על ידי "חוק מגן דוד אדום" וזאת במטרה להצטרף לצלב האדום. עד שנת 2006 לא היה מד"א חבר מלא בארגון הצלב האדום הבינלאומי וזאת עקב מחלוקות בנוגע לסמל הארגון.

בתאריך 22 במאי 1970 נחנך בניין הנהלת מגן דוד אדום בישראל (מרכז מד"א) ברחוב יגאל אלון 60 בתל אביב, סמוך להיכל נוקיה, ובו נמצא מרכז הפיקוד והשליטה הארצי של הארגון, אשר נחנך ב-25 במרץ 2009.

ארגון מד"א ניסה להתקבל כחלק מ"הוועד הבינלאומי של הצלב האדום והסהר האדום", אך זה התנה את החברות באימוץ אחד משלושת סמלי הארגון שהיו נהוגים אז, וסירב להכיר בסמל מגן דוד האדום כסמל רביעי. לפיכך, התקבל הארגון הישראלי במעמד של משקיף בלבד, אולם התקיים שיתוף פעולה בינו לבין "הוועד הבינלאומי" ובינו לבין ארגונים מקבילים מקומיים בארצות שמקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל. רק ב-8 בדצמבר 2005 בלחץ ישראל וארצות הברית עודכנו הוראות הארגון, כך שהותר שימוש בסמל מקומי מוקף ב"יהלום" אדום במדינות שאינן מעוניינות להשתמש בסמלי הצלב, הסהר או "האריה והשמש". כעת ארגון מגן דוד אדום הוא חבר מלא ב"וועד הבינלאומי", על פי ההסכם עם הפדרציה של הצלב והסהר האדום ממשיך הארגון להשתמש בסמל מגן דוד אדום בישראל ומחוצה לה, רק משלחות של הארגון שיצאו לאזורי מצוקה ויידרשו על ידי המדינה המארחת להשתמש בסמל המעוין האדום, ישימו את מגן דוד בתוך המעוין.‏^[1]

מגן דוד אדום חתם ב-2002 על הסכם לשיתוף פעולה עם הצלב האדום האמריקני, וב-2004 עם הצלב האדום הצרפתי. בעתיד צפויים הסכמים גם עם הסהר האדום הטורקי ועם הצלב האדום הבולגרי.

בשנת 2007 תוכנן להקים את בניין הנהלת מגן דוד אדום יחד עם בית הספר לפארמדיקים ועם מרכז לוגיסטי ליד מודיעין את לבסוף התוכנית לא יצאה אל הפועל, וכיום מתוכנן המרכז החדש לקום במקום אחר. כיום נמצא בית הספר לפראמדיקים ברמת גן ועם פתיחת התחנה המרחבית החדשה של מד"א ירושלים ברוממה בסוף 2011, יעבור אליה בית הספר.

במרץ 2011 נערך בניהול מגן דוד אדום והסהר האדום הירדני, תרגיל משותף להיערכות לרעידות אדמה. בתרגיל השתתפו כ-200 איש, בהם אנשי מקצוע מיומנים משתי המדינות וחברי הסגל האקדמי וסטודנטים מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב‏^[2].

באוגוסט 2011 החל מגן דוד אדום לשנות את הסימול של האמבולנסיים היישוביים ביהודה ושומרון‏^[3]. הכיתוב מגן דוד אדום נמחק, וכן סמל מגן דוד האדום נמחק ותחתיו צויר סמל המכיל מגן דוד ובתוכו מטה אסקלפיוס. סימול האמבולנסים המוצבים בנקודות הזנקה הנמצאות בתחומי יהודה ושומרון לא השתנה. מגן דוד אדום נימק את הצעד בצורך להבדיל בין כלל האמבולנסים היישוביים בכל הארץ לבין האמבולנסים המופעלים ישירות על ידי הארגון. ‏^[4]. בינואר 2012 הודיע גורם רשמי בצלב האדום הבינלאומי‏^[5] כי מחיקת סמלי מגן דוד אדום מהאמבולנסים היישוביים התבצעה במסגרת הסכם בו התחייבה הנהלת מגן דוד אדום להפסיק לפעול ישירות ביהודה ושומרון תחת סמל מגן דוד אדום. בנוסף אישר הגורם כי לפי ההסכם, תרומות מרחבי העולם למגן דוד אדום לא יכולות להיות מופנות על-ידי הארגון ליהודה ושומרון‏^[6], וכי פעילות נקודות ההזנקה של מגן דוד אדום ביהודה ושומרון אמורות להסתיים בשנים הקרובות.

ארגון

תפקידו הראשי של מד"א הוא מתן עזרה ראשונה ופינוי נפגעים באמצעות אמבולנסים רגילים ("לבנים") וניידות טיפול נמרץ (נט"ן) ואמבולנס טיפול נמרץ (אט"ן). תפקידים נוספים של מד"א הם הגשת עזרה ראשונה לציבור הרחב, לימוד עזרה ראשונה והחייאה, מכירת ציוד עזרה ראשונה וניהול שירותי התרמות דם. עזרה לצה"ל בעת מלחמה. מלבד סיוע בעזרה ראשונה ובהצלת חיים, לעיתים פועל הארגון לסיוע הומניטרי. בחלוקת מצרכי מזון למשפחות נזקקות.‏^[7]

מד"א מתנהלת כאגודת עזרה של מתנדבים שקיבלה מעמד של תאגיד לפי חוק. מד"א עובד בשיתוף עם משרד החינוך באמצעות פרויקטים כגון פרויקט מחויבות אישית.

תקציב מד"א הוא כ-450 מיליון שקלים בשנה. שליש מהתקציב מגיע כתרומות מחו"ל על ידי אגודות הידידים הפרוסות בכל העולם המערבי. סיוע מגיע הן ככסף מזומן והן כציוד לאמבולנסים, בניית תחנות ושיפוצן, ציוד לבנק הדם. רוב הציוד והאמבולנסים מגיעים בעקבות תרומות. יתר התקציב מגיע מהכנסות שוטפות עבור שירותי אמבולנסים, ניידות טיפול נמרץ ושירותי בנק הדם. ממשלת ישראל אינה מתקצבת את הארגון, אולם משלמת עבור פעילויות שונות, מסבסדת שירותי נט"ן ומקרי אשפוז על פי מספר המקרים שטופלו על ידי הארגון. השתתפות זו היא כ-8% מהתקציב.

מנכ"ל הארגון הוא אלי בין, בעבר יו"ר ארגון העובדים של מד"א, מינוי שמבקר המדינה מתח עליו ביקורת.‏^[8]. נשיא הארגון הוא הפרופסור יהודה סקורניק.

אמצעים

הארגון מפעיל 7 סוגי ניידות מבצעיות עיקריות:

• אמבולנס לבן ("רגיל") - הכולל נהג (חובש/חובש בכיר/פאראמדיק) ועד שני אנשי צוות ומתנדבים.
• אמבולנס משופר - הכולל נהג שהוא חובש ופאראמדיק ועוד שני מתנדבים, לאמבולנס זה מצורף ארגז תרופות ומוניטור דפיברילטור.
• אט"ן (אמבולנס טיפול נמרץ) - הכולל פאראמדיק, נהג (חובש/חובש בכיר/פראמדיק), ושני מתנדבים/משתלמים.
• נט"ן (ניידת טיפול נמרץ) - הכוללת רופא, פאראמדיק, נהג (חובש/חובש בכיר/פראמדיק) ומתנדב/משתלם.
• תאר"ן (לשעבר תער"ן) - תחנת אירוע רב-נפגעים-משמשת כעמדת פיקוד ניידת, והמשמשת כבסיס לוגיסטי באירוע רב נפגעים, כמחסן ציוד גדול ונייד, ובמקרה הצורך כזירת טיפול בשטח. נקרא בעבר תער"ן- תחנת עזרה ראשונה ניידת, בתור זירת טיפול בשטח, אך פרוטוקול זה נמצא לא יעיל.
• טיפול נמרץ בהיטס - מסוק הכולל טייסים ו-2 פארמדיקים, עם יכולת פינוי של 2 פצועים.
• אוטובוס להעברות טיפול נמרץ - כולל צוות רפואי מלא של פארמדיק, רופא ונהג. יתרונו של רכב זה על פני ניידת רגילה הוא שבאמצעותו ניתן להעביר חולה עם מיטת האשפוז שלו בבית החולים (נכון לאמצע 2011 עדיין לא נכנס לשירות פעיל).

סך המטפלים בניידות מד"א השונות לא יעלה על 4 אנשי צוות.

• כל אמבולנס וניידת טיפול נמרץ של מד"א מצויד במיטת אמבולנס אוטומטית FERNO מודל 28 , כיסא מתקפל להורדת חולה FERNO מודל 42,לוח גב FERNO.

בנוסף ישנם רכבים מנהלתיים ומספר סוגי ניידות המשמשות את בנק הדם:

• ניידת דם (רגילה) - ניידת אשר שייכת לבנק הדם של מגן דוד אדום בה מועבר ציוד וצוות מתרימים להתרמת דם. ואחר ההתרמה מועברות בה מנות הדם אל בנק הדם בתל השומר לסינון ואחסון. מכילה מיטת התרמה אחת.
• ניידת דם (גדולה) - כמו ניידת דם רגילה אשר מכילה שתי מיטות וצוות מתרימים.

ההכשרות שניתן לעבור כוללות הכשרת מגיש עזרה ראשונה, "חובש רפואת חירום" (חובש-נהג אמבולנס), מפעיל תאר"ן, מסייע אט"ן, חובש בכיר, פאראמדיק, מדריך, מוקדן, מתרים דם, וקצין איתור.

פריסה

במד"א ישנם 11 מרחבים, 4 מחוזות ו-13 מוקדים, והוא כולל בתוכו כ-1500 עובדים וכ-12000 מתנדבים נכון לספטמבר 2006. במד"א עובדים ומתנדבים אנשים מגיל 15 ועד גיל הפרישה ולעתים מעבר. לארגון למעלה מ-700 אמבולנסים מסוגים שונים, כ-109 תחנות ונקודות הזנקה ויחידת כוננים שבה כ-2000 מתנדבים הנושאים ברכבם ציוד החייאה והצלה, וזאת על מנת להקטין את זמן התגובה, מה שיכול במקרים מסוימים, להבדיל בין חיים למוות.

המחוזות והמרחבים הם (מצפון לדרום):

מחוז צפון:

• מרחב אשר - תחנה מרחבית ראשית נמצאת בעכו.

תחנות ונקודות הזנקה: כרמיאל, מעלות-תרשיחא, נהריה, מעלה יוסף, סכנין ושלומי.

• מרחב גלבוע - תחנה מרחבית ראשית נמצאת בעפולה.

תחנות ונקודות הזנקה: בית שאן, בקעת הירדן, מגדל העמק, אום אל פאחם ונצרת עלית.

• מרחב ירדן - תחנה מרחבית ראשית נמצאת בטבריה.

תחנות ונקודות הזנקה: אביבים, בני יהודה, שדה אילן, גליל תחתון, חצור הגלילית, מטולה, מרום גולן, צפת, קצרין וקריית שמונה.

• מרחב כרמל - תחנה מרחבית ראשית נמצאת בחיפה.

תחנות ונקודות הזנקה: מרכז רפואי בני ציון, טירת כרמל, יקנעם עילית, נווה שאנן, נשר,מצפה עדי, קריית אתא, קריית טבעון וקריית מוצקין.

• מרחב שרון - תחנה מרחבית ראשית נמצאת בנתניה.

תחנות ונקודות הזנקה: אור עקיבא, בת חפר, זכרון יעקב, חדרה, באקה אל-גרבייה, דרום נתניה (קרית נורדאו), מנשה ושקד.

מחוז מרכז:

• מרחב איילון - תחנה מרחבית בראשון לציון.

תחנות ונקודות הזנקה: רחובות, נס ציונה, יבנה, לוד, חולון, בת ים, מודיעין ושוהם.

• מרחב דן - תחנות מרחביות: "בזל" בתל אביב ורמת גן.

תחנות ונקודות הזנקה: תל אביב (רח' מזא"ה), תל אביב דרום - "מרכז" (יגאל אלון), תל אביב-יפו ובני ברק (נפחא).

• מרחב ירקון - תחנה מרחבית ראשית נמצאת בפתח תקווה.

תחנות ונקודות הזנקה: כפר סבא, אלעד, עינב, יצהר, טייבה, הרצליה, רעננה, קריית אונו (קיראון), יהוד, אור יהודה, אריאל, קרני שומרון, שבי שומרון, בית אריה, ראש העין, רמת השרון, כוכב יאיר ,אלפי מנשה ובני דרור.

מחוז ירושלים:

• מחוז ירושלים - תחנה מחוזית ראשית נמצאת בירושלים (רוממה).

תחנות ונקודות הזנקה: רוממה, אפרת, בית שמש, ביתר עילית, גבעת זאב, הכנסת, טלמון, מגילות, מעלה אדומים, פסגת זאב, שערי צדק, ביקור חולים,מבשרת ציון,מקור חיים, גוש עציון, צור הדסה, הרובע היהודי, עפרה, קריית ארבע ותקוע.

מחוז דרום:

• מרחב לכיש - תחנה מרחבית ראשית נמצאת באשדוד.

תחנות ונקודות הזנקה: אשקלון, קרית גת, קרית מלאכי, גן יבנה, מבקיעים, נתיב העשרה, נחל שורק ושדרות.

• מרחב נגב - תחנה מרחבית ראשית נמצאת בבאר שבע.

תחנות ונקודות הזנקה: נתיבות, אופקים, צוחר, רהט, דימונה, ערד, ספיר, ירוחם, מצפה רמון, תמר, יטבתה, אילת ורמת חובב.

גדוד הכוננים של מד"א

יחידת הכוננים של מגן דוד אדום מונה כ 2,500 מתנדבים, בעלי הכשרה מקצועית של חובש רפואת חירום, פארמדיקים ורופאים, מצוידים בציוד עזרה ראשונה ואמצעי איתור. בעת קבלת קריאה באחד ממוקדי מד"א מאותרים הכוננים הקרובים למקום הקריאה ומוזנקים לשם הגשת עזרה ראשונה. בשל קרבתם למקום האירוע מקצרים הכוננים את זמן התגובה של מד"א לאירועים השונים. חברי גדוד הכוננים של מד"א מחויבים להשתלמויות מקצועיות ולכמות שעות פעילות בסניפי מד"א השונים. לרשות גדוד הכוננים אמצעי איתור כגון מכשירי זימונית, מכשירי מירס ומכשירי קשר. לחברי הגדוד הכוננים ערכות עזרה ראשונה, ציוד החייאה מתקדם, דפיברילטורים חצי אוטומטיים. לאחרונה נוספו כ 80 אופנועים תלת גלגליים בעלי אישור כרכב ביטחון.

יחידת האיתור הבינלאומית

ערך מורחב – יחידת האיתור הבינלאומית

יחידת האיתור הבינלאומית היא יחידה הפועלת במסגרת מגן דוד אדום, כחלק משירות האיתור הבינלאומי של הצלב האדום. מטרת היחידה איתור בני משפחה וחברים שהופרדו במהלכים כגון בריחה מרצח עם, השואה, הגירה טבעית ואסונות טבע.

זמני תגובה

בתקופת האינתיפדה השנייה (2001-2004) הגיע האמבולנס הראשון לזירת האירוע בממוצע אחרי 3.9 דקות. הפצוע הראשון פונה אחרי 10.7 דקות בממוצע, הפצוע הדחוף האחרון פונה אחרי 25.2 דקות ^[9]

מתנדבי נוער מד"א

ערך מורחב – נוער מד"א

ארגון נוער מד"א הוא ארגון נוער הומניטרי הפועל במסגרת הפעילות של מגן דוד אדום. הארגון מבסס את פעילותו על ערכי החינוך להצלת חיים, פעילות הומניטרית בקהילה והתנדבות. הארגון הוא המקביל לארגוני הנוער של הצלב האדום במדינות אחרות.

מדי מד"א

המדים התקניים במד"א כוללים חלוק בצבע לבן, מכנסיים בצבע כחול-כהה, פליז בצבע כחול-כהה וכן מעיל בצבע אדום.

על החולצה ועל המכנסיים מופיע פס אפור המחזיר אור, ובנוסף יכול להופיע פס נוסף המעיד על הכשרת לובש החולצה:

• פס אדום בנוסף לפס אפור - מגיש עזרה ראשונה (נוער).
• פס ירוק בנוסף לפס אפור - מדריך (נמצא בשימוש רק למדריכי קורס ב').
• פס אפור בלבד - חובש רפואת חירום.
• פס כחול בנוסף לפס אפור - חובש בכיר.
• פס כתום בנוסף לפס אפור - פראמדיק.
• ללא פסים כלל - עובד מנהלה (בכירי מד"א).

דרגות מד"א

מסלול קידום מתן (חובשים)

דרגה	שם דרגה	תפקיד/הכשרה המזכה בדרגה
	מתן
	מת"ש (מתן שני)
	מת"מ (מתן מתקדם)	קצין משמרת אחראי התרמה
	מת"ב (מתן בכיר)	חונך מתרים נאמן איכות נאמן בטיחות
	מת"ק (מתן בכיר מתקדם)	ראש צוות התרמה
	רמ"ת (רב מתן)	נהג אחראי תחנה
	רמ"ב (רב מתן בכיר)

מסלול קידום מזר (פראמדיקים)

דרגה	שם דרגה	תפקיד/הכשרה המזכה בדרגה
	מזר
	מז"ש (מזר שני)
	מז"מ (מזר מתקדם)	חונך בקורס פראמדיק
	מז"ב (מזר בכיר)
	מב"מ (מזר בכיר מתקדם)	מרכז תחום בנה"ד
	רמ"ז (רב מזר)	אחראי פראמדיק אחראי מוקד מתאם התרמות דם אחראי מתנדבים אזורי

מסלול קידום מגן

דרגה	שם דרגה	תפקיד/הכשרה המזכה בדרגה
	מג"ר (מגן ראשון)	מנהל מדור מדריך ראשי קורס פראמדיק יו"ר הנהלת מתנדבים המכהן כנציג מועצת מד"א סגן מנהל מעבדה דרגת כבוד
	סמ"ג (סגן מגן)	מנהל מעבדה סגן/עוזר מנהל אזור סגן/עוזר מנהל מחלקה
	מג"מ (מגן משנה)	מנהל מחלקה
	תמ"ג (תת מגן)	מנהל אזור מנהל מערך סגן מנהל אגף
	מגן	מנהל אגף
	רמ"ג (רב מגן)	מנהל כללי

ראו גם

• דרגות כוחות הביטחון וההצלה בישראל
• פרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה
• הצלה ישראל
• איחוד הצלה
• זק"א
• נט"ל
• ארגון נוער מד"א
• הצלה יהודה ושומרון

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מגן דוד אדום

• אתר מגן דוד אדום בישראל
• אתר מאה ואחד קהילת מגן דוד אדום
• אהוד עין-גיל, הידעת כי מגן דוד אדום הוא ארגון זכויות אדם שהתחייב לפעול להנחלת "המשפט ההומניטרי הבינלאומי" בישראל?, באתר הארץ

הערות שוליים

1. ^ יואב שטרן, לסמל המעוין אין משמעות דתית, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2005
2. ^ בצל האסון ביפן: ישראל וירדן תרגלו היערכות אזורית לרעידות אדמה, באתר THE PULSE.co.il,‏ 21 במרץ 2011
3. ^ יהודה ושומרון: מד"א מחליף את המגן דוד, באתר nrg.co.il,‏ 23 באוגוסט 2011
4. ^ מגן דוד אדום פועל כרגיל ביהודה ושומרון, באתר www.mdais.org,‏ 5 באוקטובר 2011
5. ^ מד"א התחייבו להסיר את מגן-הדוד ביו"ש, באתר glz.co.il.,‏ 4 בינואר 2011
6. ^ מד"א תפסיק לממן רכש אמבולנסים ביהודה ושומרון, באתר www.haaretz.co.il.,‏ 5 בדצמבר 2012
7. ^ תמונות מפרוייקט חלוקה באתר hnn
8. ^ תומר זרחין ודנה ויילר-פולק, מבקר המדינה על אלי בין: "סלל דרכו תוך ניגוד עניינים", באתר הארץ, 12 ביולי 2009
9. ^ הרפואה כרך 149, חוברת 7, יולי 2010