מגע של רשע

מגע של רשע
Touch of Evil
	כרזת הגרסה המקורית של הסרט
מבוסס על	Badge of Evil
בימוי	אורסון ולס
הופק בידי	אלברט זוגסמית
תסריט	אורסון ולס
שחקנים ראשיים	אורסון ולס, צ'רלטון הסטון, ג'נט לי
מוזיקה	הנרי מנסיני
צילום	ראסל מטי
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	סרטי יוניברסל
חברה מפיצה	אולפני יוניברסל
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	21 במאי 1958, ארצות הברית
משך הקרנה	גרסת 1958: 95 דקות; גרסת 1976: 108 דקות; גרסת 1998: 112 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט פשע, פילם נואר, סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית
תקציב	$900,000 (משוער)
הכנסות באתר מוג'ו	touchofevil
	דף הסרט ב־IMDb

מגע של רשע (באנגלית: Touch of Evil) הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 1958, מסוגת הסרט האפל. את הסרט, שצולם בשחור-לבן, ביים אורסון ולס, שגם כתב את התסריט והשתתף בסרט באחד התפקידים הראשיים. בכתיבת התסריט השתתפו גם פול מונש ופרנקלין קואן. התסריט התבסס בחופשיות על הספר "תג של רשע" מאת ויט מסטרסון. בסרט השתתפו כוכבי קולנוע רבים: צ'רלטון הסטון, ג'נט לי, אקים טמירוף ומרלן דיטריך. במהלך השנים שחלפו מאז הפקתו הוא הופץ בשלוש גרסאות.

נהוג לייחס לסרט זה את התואר "הסרט האפל האחרון". הסרט הביא לשיא את האלמנטים החזותיים המאפיינים את הסרט האפל.

סצנת הפתיחה של הסרט היא שוט בן ארבע דקות המתאר הטמנת פצצה במכונית ומעקב אחר נסיעת המכונית עד להתפוצצותה. זוהי אחת הסצנות המורכבות ביותר שצולמו אי פעם בקולנוע, והיא נחשבת לבולטת ביותר מסוג זה.^[1] ולס סיפר שנמאס לו שאנשים שואלים אותו כיצד צילם אותה.

עלילה עריכה

צעיר מטמין פצצה, עם טיימר המכוון לדקות מעטות, בתא המטען של מכונית, החונה בעיירת הגבול לאס רובלס שבגבול מקסיקו עם ארצות הברית. גבר ואישה נכנסים למכונית, ועוברים באמצעותה את ביקורת הגבולות בכניסה לארצות הברית. באותו זמן עוברים ביקורת זו בהליכה מיגל ("מייק") (צ'רלטון הסטון) וסוזי (ג'נט לי) ורגס, שהם זוג צעיר ומאוהב. תוך כדי נשיקתם המכונית מתפוצצת.

מיגל ורגס, העוסק במקסיקו במלחמה בסמים מתחיל בחקירת ההתנקשות. קצין המשטרה האמריקאי פיט גולד והתובע המחוזי אדייר מגיעים במהרה לזירת הפשע, וכן מפקח המשטרה הנק קווינלן (אורסון ולס) ועמיתו פיט מנזיס. החקירה מתנהלת בשני צדדיו של הגבול. בעת שוורגס עסוק בחקירת ההתנקשות, אשתו סוזי, ילידת פילדלפיה, מוזמנת על ידי צעיר לקבל מסר חשוב לבעלה. הוא מביא אותה אל הדוד ג'ו גרנדי, שוורגס עצר את אחיו, וגרנדי אומר לה על בעלה: "אני חושב שהגיע הזמן שהוא יניח לאחי במקסיקו סיטי. זו עצה".

קווינלן, מנזיס וורגס מגיעים לביתו של חשוד בהתנקשות, מוכר נעליים מקסיקני צעיר בשם סנצ'ס, שנישא בחשאי לבתו של קורבן ההתנקשות. בעת שקווינלן חוקר את סנצ'ס ניגש ורגס לחדר השירותים, ובאקראי פוגע בקופסת נעליים ריקה. הוא מחזיר את הקופסה למקומה. דקות אחדות לאחר מכן מודיע מנזיס שבקופסת נעליים בשירותים נמצאו שני מקלות דינמיט. ורגס, הנדהם מכך, טוען באוזני קווינלן שהוא מנסה להפליל את סנצ'ס, וקווינלן עונה: "אין זה אלא אנושי שתרצה להגן על בן ארצך".

ג'ו גרנדי, המזהה הזדמנות, מציע לקווינלן שיפעלו יחד לפגיעה במוניטין של ורגס, שהוא אויב משותף לשניהם. קווינלן ניגש עם גרנדי לבר, שבו הם שותים יחד, אך מסרב לעסקה שגרנדי מציע.

ורגס מוכיח לעמיתיו של קווינלן שקווינלן רכש 17 מקלות דינמיט לחוותו, אך השתמש רק ב-15 מהם. קווינלן הנזעם משליך את התג שלו ומאיים להתפטר. לאחר שקווינלן ועמיתיו עוזבים את ורגס, מממש קווינלן את העסקה שגרנדי הציע לו, ומספר לעמיתיו שבני הזוג ורגס מכורים לסמים.

ורגס חושד שקווינלן נהג במשך שנים להפליל חשודים כדי לגרום להרשעתם. כדי לברר זאת הוא בודק הרשעות קודמות שקווינלן השיג.

בזמן שוורגס חוקר את מעשיו של קווינלן, אשתו סוזי נחרדת לגלות שהמוטל שבו היא מתאכסנת, בהמלצתו של מנזיס, מאוכלס רק בפקיד הלילה התמהוני. חבורת בריונים, בני משפחת הפשע גרנדי, שוורגס נלחם בה במסגרת מלחמתו בסמים, חוטפת את סוזי, מזריקה לה סמים, ולוקחת אותה למלון אחר של גרנדי, שבו קווינלן חונק את גרנדי כדי להפליל את סוזי וכך לפגוע בבעלה.

ורגס מציג למנזיס את העובדה המחשידה שבמקרי רצח רבים שפוענחו על ידי קווינלן ומנזיס, טען הסניגור שהממצא המחשיד העיקרי מזויף. בכל המקרים האלה, קווינלן ומנזיס גילו את הממצא המחשיד. מנזיס דחה טענה זו של ורגס.

ורגס חזר למוטל שבו התאכסנה סוזי, וגילה שהיא נעלמה, ושגם אקדחו, שהשאיר אצלה, נעלם. לאחר שהתברר לו שגרנדי הוא בעליו של המוטל, נסע ורגס אל המלון האחר של גרנדי, ומתעמת עם החבורה שתקפה אותה, בניסיון לגלות היכן היא נמצאת. אל שוורץ, שעבד עם ורגס על עניין קווינלן, מגלה לו שאשתו נאסרה. ורגס ניגש לבית המעצר, ומגלה שאשתו בקושי בהכרה. לפתע מגיע מנזיס, ומציג לוורגס את מקל ההליכה של קווינלן, שאותו מצא בזירת הרצח.

קווינלן שואל את הצוענייה טניה, שאצלה הוא מתארח: "מהו גורלי? קדימה, תקראי לי את העתיד", והיא אומרת לו: "אין לך, העתיד שלך נתכלה".

מנזיס יוצא להתעמת עם קווינלן על החשדות כלפיו, כשלגופו משדר קצר טווח, שנועד להקליט את תגובתו של קווינלן. כדי להקליט את השידור, ורגס נאלץ להסתתר במרחק קצר ממנזיס.

קווינלן מודה בפני מנזיס שהוא הפליל אנשים, אך מוסיף שכל אחד מאלה היה אשם ממילא. קווינלן ומנזיס מגיעים לגשר, וורגס מסתתר מתחתיו. קווינלן שומע את הד קולו בוקע ממכשיר ההקלטה. קווינלן קורא לוורגס לחשוף עצמו, וכאשר ורגס עושה זאת, קווינלן יורה במנזיס באקדחו של ורגס. קווינלן פונה לירות בוורגס, אך מנזיס, הפצוע פצעי מוות, יורה בקווינלן בשארית כוחותיו.

אל שוורץ מגיע לזירת האירועים, מקבל מוורגס את ההקלטה ושומע את הודאתו של קווינלן. קווינלן הפצוע עומד בשארית כוחותיו ונופל לנהר. שוורץ מציין באוזני טניה שסנצ'ס, החשוד בהטמנת הפצצה, הודה במעשה, כך שהפללתו הייתה מיותרת. מיגל מגיע אל סוזי המחכה לו במכונית ואומר לה: "הכל נגמר סוזי. אני לוקח אותך הביתה".

הפקת הסרט עריכה

שני סיפורים עוסקים בדרך שבה קיבל ולס את תפקיד במאי הסרט. צ'רלטון הסטון סיפר שוולס גויס תחילה רק כשחקן בסרט, לא כבמאי ולא כתסריטאי. אולפני יוניברסל ניסו לגייס את הסטון לתפקיד הראשי, והוא ביקש לדעת את זהות הבמאי קודם להסכמתו. לאחר שנודע לו שוולס נכלל בצוות השחקנים הביע הסטון עניין רב בהשתתפות בסרט אם ולס יהיה הבמאי. סיפור אחר אומר שוולס עבד באותה עת עם המפיק אלברט זוגסמית, על סרט בשם "אדם בצל", ורצה לביים סרט בעבורו. זוגסמית נתן לוולס צרור תסריטים, ומהם בחר ולס את הגרוע ביותר, כדי להוכיח שהוא מסוגל ליצור סרט גדול גם מתוך תסריט גרוע. בשלב זה, התסריט נקרא "תג של רשע", בעקבות ספר בשם זה מאת ויט מסטרסון, שעליו התבסס התסריט. ולס שכתב את התסריט ומסר אותו להפקה. לאחר עשור באירופה, במהלכו השלים רק שני סרטים, ולס השתוקק לביים שוב בהוליווד, ולכן הסתפק בתשלום עבור משחקו בסרט בלבד.

שחקנים נודעים אחדים מופיעים בסרט בתפקידים זעירים. דניס ויבר משחק את פקיד הלילה התמהוני במוטל שבו מתאכסנת סוזי. ויבר הופיע באותה עת בסדרת טלוויזיה בשם Gunsmoke, וחלקו בסרט צולם במהלך הפסקה בת שלושה ימים בצילומי הסדרה. ז'ה ז'ה גאבור, המופיעה לרגע בתפקיד מנהלת מועדון חשפנות, הייתה ידידתו של המפיק. ג'וזף קלייה, ידיד ותיק של ולס, מגלם את פיט מנזיס. רבים מהשחקנים עבדו בשכר נמוך, רק כדי להשתתף בסרט בבימויו של ולס. השתתפותה של מרלן דיטריך הפתיעה את המפיקים, והם העלו את שכרה, כך שיוכלו לפרסם את השתתפותה. ידידו של ולס, ג'וזף קוטן, מגלם, ללא קרדיט, קצין משטרה.

ג'נט לי תיארה את תהליך יצירת הסרט:

התחלנו בחזרות. ערכנו חזרות במשך שבועיים קודם לתחילת הצילומים, צעד שהיה בלתי רגיל. שכתבנו את מרבית הדיאלוג, כולנו, ואף זה היה בלתי רגיל, ומר ולס תמיד רצה משוב מאתנו. זה היה מאמץ קולקטיבי, והיה כזה פרץ של שיתוף פעולה, של יצירתיות, של אנרגיה. ניתן היה לחוש במתח גואה בעת החזרות. הרגשת שאתה ממציא משהו כאשר אתה מתקדם. מר ולס רצה לתפוס כל רגע. הוא לא רצה רגע תפל אחד. הוא גרם לך להרגיש שאתה מעורב באירוע נפלא שהתרחש לנגד עיניך.^[2]

ולס עמד בלוח הזמנים של ההפקה, מסר לאולפני יוניברסל גרסה ראשונית של הסרט, טרם עריכה סופית (rough cut), והיה משוכנע שהקריירה ההוליוודית שלו חזרה למסלולה. אולם הסרט נערך מחדש (ובחלקו צולם מחדש) על ידי האולפנים. תהליך העריכה היה ארוך ושנוי במחלוקת, והסרט שהופץ בסופו של דבר לא היה זה שאליו פיללו ולס או אולפני יוניברסל. הסרט הופץ כסרט השני במסגרת "שני סרטים בכרטיס אחד", שהראשון בהם היה סרט בכיכובה של הדי לאמאר ובבימויו של הארי קלר, שנשכר לביים את הסצנות שצולמו מחדש בסרט "מגע של רשע".

סרטו של ולס זכה לפרסום מצומצם, חרף הכוכבים שהשתתפו בו. בארצות הברית הוא היווה אכזבה מבחינה קופתית ומבחינת תגובת הביקורת, והצליח יותר באירופה - הוא נבחר לסרט הטוב ביותר ביריד הסרטים העולמי בבריסל (במסגרת "אקספו 58"), שבו שפטו ז'אן-לוק גודאר ופרנסואה טריפו.

לאחר יצירת סרט זה חזר ולס לאירופה, ולא ביים יותר בהוליווד.

גרסאות הסרט עריכה

הסרט הופץ בשלוש גרסאות:

גרסה מקורית, בת 95 דקות, בשנת 1958,
גרסה ארוכה יותר, בת 108 דקות, בשנת 1976.
גרסה משוחזרת, בת 112 דקות, בשנת 1998 (תיאור העלילה המופיע לעיל הוא על פי גרסה זו).

גרסה ראשונית של הסרט, טרם עריכה סופית (rough cut), נמסרה על ידי ולס לאולפני יוניברסל. גרסה זו אינה קיימת יותר. גרסה זו נערכה על ידי צוות יוניברסל, ובשלהי 1957 החליט האולפן לצלם מחדש סצנות אחדות. ולס טען שצעד זה נעשה בלא ידיעתו, ואילו האולפן טען שוולס לא נענה לבקשות לחזור ולעבוד על הסרט. בשלב זה הארי קלר נכנס לתמונה, ביים סצנות חדשות אחדות והחליף סצנות אחרות שביים ולס. ולס ראה את הגרסה הסופית, וכתב מזכר בן 58 עמודים ובו פירוט התיקונים הנדרשים בסרט. רבים מהתיקונים שהציע לא מומשו, והסרט הופץ להקרנה.^[3]

באמצע שנות ה-70 התגלה באולפני יוניברסל עותק של הסרט באורך 108 דקות. מתוך מודעות לעניין הרב שמעוררת יצירתו של ולס, האולפן הפיץ גרסה זו להקרנה בשנת 1976, ולאחר מכן הפיק קלטת וידאו שלה, שכונתה "שלמה, בלתי מקוצרת ומשוחזרת". למעשה, גרסה זו כלל לא הייתה שחזור, אלא גרסה שנוצרה לאחר המזכר של ולס אך קודם ליצירת הגרסה שהופצה בשנת 1958. בגרסה זו נכללו סצנות אחדות של ולס שהושמטו מגרסת 1958, אך נכללו בה גם סצנות רבות יותר של קלר.

בשנת 1998 הסרט הופץ מחדש בגרסה ערוכה מחדש, שהתבססה על המזכר של ולס, ונערכה על ידי וולטר מרץ', שהשתמש בכל חומר הגלם שעמד לרשותו. כיוון שגרסתו האחרונה של ולס לא נמצאה, למעשה לא ניתן לדבר על "גרסת ולס", אבל מרץ' היה מסוגל לערוך גרסה הכוללת את מרבית הסצנות שבוימו על ידי ולס, שממנה הושמטו אחדות מהסצנות שביים קלר (אם כי אחדות מהסצנות של קלר נותרו, משום שהחליפו סצנות של ולס שלא ניתן היה לשחזרן והיו חיוניות לעלילה, או משום שוולס אישר את הכללתן בסרט).^[4] גרסה זו הופצה גם ב-DVD, שכלל גם את המזכר של ולס.

אולפני יוניברסל תכננו הקרנת בכורה של גרסה זו בפסטיבל קאן, בנוכחותם של ג'נט לי, וולטר מרץ' וריק שמידלין (המפיק של גרסה זו), אך ההקרנה בוטלה ברגע האחרון, לאחר שביאטריס ולס, בתו של אורסון ולס, איימה בנקיטת צעדים משפטיים.^[5]

מורשת עריכה

בשנת 1993 נבחר הסרט על ידי ספריית הקונגרס לשימור בארכיון הסרטים הלאומי. בשנת 2001 שובץ הסרט במקום ה-64 ברשימה של מכון הסרטים האמריקאי שנקראה "100 שנים, 100 ריגושים".

הסרט זכה לאזכורים בסרטי קולנוע ובתוכניות טלוויזיה בהם, בין השאר:

סצנת הפתיחה שוכפלה בסרטו המוזיקלי של בריאן דה פלמה "פנטום גן עדן" משנת 1974.
הסרט מוזכר (בלי לנקוב בשמו) באופן הומוריסטי בסרטו של טים ברטון "אד ווד". בסצנה המתרחשת לקראת סיום הסרט, אד ווד (ג'וני דפ) מתלונן באוזני אורסון ולס על מפיקים הדורשים ליהוק שגוי בסרטיהם. "אתה מספר לי?" מגיב ולס, "אני אמור לביים מותחן בשביל אולפני יוניברסל, והם רוצים שצ'רלטון הסטון יגלם בו מקסיקני".
סצנת הפתיחה של הסרט נדונה בין מגיבורי סרטו של רוברט אלטמן, "השחקן", העובדים באולפן קולנוע הוליוודי.
בסרטו של מרטין מקדונה משנת 2008, "ברוז'", סצנות הפתיחה של "מגע של רשע" נראות ברקע, בסצנה שבה הארי ווטרס (רייף פיינס) מנחה את קן (ברנדן גליסון) לרצוח את ריי (קולין פארל).
בסדרת הטלוויזיה "האוס", במשרדו של ד"ר ג'יימס וילסון תלויה כרזה של הסרט "מגע של רשע".