מדגסקר

רפובליקת מדגסקר


דגל	סמל

מוטו לאומי: מולדת, חירות, צדק

המנון לאומי: ארץ אבותינו האהובה

יבשת

אפריקה

שפה רשמית

מלגשית, צרפתית ואנגלית

עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)

אנטננריבו
18°55′S 47°31′E

משטר

רפובליקה

ראש המדינה
-
נשיא
- ראש ממשלה

ראש הרשות העליונה הזמנית (משטר זמני לאחר הפיכה צבאית)
אנדרי רג'ואלינה
מונג'ה רואינדפו

הקמה
- עצמאות
- תאריך

מצרפת
26 ביוני 1960

שטח‏^[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים

587,041 קמ"ר
47 בעולם
0.9%

אוכלוסייה‏^[2]‏ (הערכה ליולי 2012)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות

22,585,517 נפש
52 בעולם
38.47 נפש לקמ"ר
169 בעולם

תמ"ג‏^[3]‏ (הערכה לשנת 2011)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש

20,600 מיליון $
126 בעולם
912 $
216 בעולם

מדד הפיתוח האנושי‏^[4]‏ (2011)
- דירוג עולמי

0.480
151 בעולם

מטבע

אריארי ‏ (MGA)

אזור זמן

UTC +3

סיומת אינטרנט

.mg

קידומת בינלאומית

261+

ערך זה עוסק במדינת אי באוקיינוס ההודי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מדגסקר (פירושונים).

רפובליקת מדגסקר (במלגשית: Repoblikan'i Madagasikara,באנגלית: Republic of Madagascar בצרפתית: République de Madagascar ), בשמה הקודם הרפובליקה המלגשית, היא מדינת איים הממוקמת באוקיינוס ההודי, מול מוזמביק שבמזרח אפריקה.

האי הראשי של המדינה הקרוי מדגסקר, הוא האי הרביעי בגודלו בעולם. המדינה כוללת עם זאת גם מספר איים קטנים.

היסטוריה

מתיישבים ראשונים

המתיישבים הראשונים הגיעו למדגסקר במאה ה-4 לספירה מדרום-מזרח אסיה, בעיקר מאינדונזיה, כנראה דרך מזרח אפריקה. עם הזמן נדדו חלק מהמתיישבים לפנים האי כדי להתרחק מסופות טרופיות על החופים. מדגסקר מוזכרת לראשונה בהיסטוריה הכתובה במאה ה-7, כאשר הערבים הקימו נמלי סחר לאורך החוף הצפון-מערבי של האי.

תקופת הקולוניאליזם

האירופאי שלזכותו נרשם "גילוי" מדגסקר (1500) הוא הקברניט הפורטוגלי דיוגו דיאז, שראה את האי מספינתו לאחר שזו התפצלה מהצי של פדרו אלוורש קברל שהיה בדרכו להודו (אותה ארמדה גילתה גם את ברזיל לפני כן). בסוף המאה ה-17 הקימו הצרפתים נמלי סחר לאורך החוף המזרחי. בין השנים 1774 ל-1824 האי שימש כבסיס לשודדי ים. בסוף המאה ה-18 הצליחו בני המֶרינה לבסס את שלטונם בחלק ניכר של האי, ובכלל זה בחוף. ב-1817 נחתם הסכם בין שליט המרינה לבין המושל הבריטי של מאוריציוס. ההסכם ביטל את סחר העבדים, שהיווה חלק משמעותי מהכלכלה המדגסקרית ובתמורה הבטיחו הבריטים למדגסקר סיוע צבאי וכספי. הבריטים הסכימו בשנת 1885 להפיכתה של מדגסקר למדינת חסות צרפתית, כחלק מתוכנית כוללת לחלוקת מחדש של האזור בין המעצמות האירופיות, שבמסגרתה זנזיבר (כיום חלק מטנזניה) הועברה לידי הבריטים. ב-1895-1896 הצרפתים כבשו את האי סופית והדיחו את מלך המרינה מכיסאו.

חיילים מלגשיים השתתפו במלחמת העולם השנייה בקרבות בצרפת, מרוקו וסוריה. כאשר צרפת נכנעה לפני גרמניה הנאצית, מדגסקר נשלטה בידי ממשלת וישי. בחמישי למאי 1942 הבריטים תקפו את נמל דייגו סוארז וכבשו אותו עד השביעי לחודש (מבצע Ironclad), כדי למנוע מהיפנים לכבשו, ומעט לאחר מכן העבירו אותו לידי כוחות צרפת החופשית של דה-גול. הקרבות נמשכו יותר מחצי שנה, עד לכניעת המפקד הצרפתי בשמיני לנובמבר. ב-1947 דוכאה התקוממות עממית נגד השלטון הצרפתי אחרי חודשים של לחימה עזה.

ב-14 באוקטובר 1958 הוכרזה הרפובליקה המלגשית כחבל ארץ אוטונומי במסגרת הרפובליקה הצרפתית. ב-26 ביוני 1960 קיבלה מדגסקר עצמאות מלאה, בשם הרפובליקה המלגשית

פוליטיקה

מפת מדגסקר. "Nosy" משמעותו "אי" בשפה המלגשית

פיליבר ציראנאנה (Tsiranana), נשיאה הראשון של מדגסקר, נבחר לנשיא ב-1960 בראש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. הוא התפטר מתפקידו במאי 1972, בתגובה להפגנות המוניות נגד ממשלתו והעביר את השלטון לידי הצבא. ב-1975 הוחזר השלטון האזרחי, ודידיה רצירקה (Ratsiraka) מונה לנשיא. ב-1976 שונה שם המדינה מ"הרפובליקה המלגשית" למדגסקר.

רצירקה עמד בראש משטר סוציאליסטי, שניהל מדיניות של הלאמה ויצר מדינה ריכוזית מאוד. רצירקה הגביל את האופוזיציה ולא התיר לעיתונות לבקר את מהלכיו. הוא נבחר מחדש ב-1982 ושוב ב-1989. לאור התדרדרות המצב הכלכלי בתחילת כהונתו השלישית נאלץ רצירקה לערוך רפורמות כלכליות, שבמסגרתן הפכה הכלכלה לליברלית יותר. רפורמות אלה לוו ברפורמה פוליטית, שביטלה את הצנזורה על העיתונות ואישרה את הקמתן של מפלגות נוספות. כוחה של האופוזיציה התגבר ורצירקה אולץ למעשה להתפטר ב-31 באוקטובר 1991. ב-1992 אושרה במשאל עם חוקה חדשה, ובבחירות שנערכו ב-1993 נוצח רצירקה בידי אלברט זאפי (Zafy), ממנהיגי האופוזיציה.

ב-1996 הפרלמנט הדיח את זאפי מתפקידו. בבחירות שנערכו ב-1997 התמודדו שוב רצירקה וזאפי, והפעם ניצח רצירקה, שעם כניסתו לתפקיד הצליח להעביר חוקה חדשה שמעניקה סמכויות נרחבות לנשיא. בבחירות 2001 התמודד מול רצירקה מרק רבלומננה (Ravalomanana). שני המועמדים טענו לניצחון בבחירות והתפתח משבר פוליטי שכמעט הגיע לידי מלחמת אזרחים, עד שביולי 2002 רצירקה ותומכיו גלו לצרפת והותירו את הנשיאות בידי רבלומננה. ארבע שנים מאוחר יותר ניצח רבלומננה שוב בבחירות, למרות ששני מועמדי אופוזיציה עתרו נגד חוקיותן.

כלכלה

החקלאות מעסיקה כ-80% מתושבי מדגסקר. תושבי מדגסקר מגדלים כ-70% מתפוקת הוניל בעולם, וכן קפה, קנה סוכר, ציפורן, קקאו, טבק, בוטנים, רפיה, וסיסל. מחצביה הטבעיים הנם גרפיט, מיקה, אורניום ומשאבים אחרים.

גאוגרפיה

צינגי דה במראהה, תצורות סלע קרסטיות ייחודיות במערב מדגסקר

מדגסקר הוא אי גדול (ה-4 בעולם — 587,040 קמ"ר) באוקיינוס ההודי, ליד חופה המזרחי של אפריקה הדרומית. הוא מופרד מאפריקה על ידי מצר מוזמביק (שרוחבו 460 ק"מ בנקודה הצרה, ועומקו המרבי 3,292 מ').

הוא נפרד מגונדוונה לפני 65 מיליון שנה, לפיכך מכיל אוכלוסייה מיוחדת של צמחים וחיות.

קו רוחב: 25–12 דרום. קו אורך: 50–44 מזרח.

במדגסקר 3 רכסי הרים מרכזיים: הרי צרטננה (Tsaratanana) בצפון, הרי אנקרטה (Ankaratra) שבמרכז, והרי אנדינגיטרה שבדרום. ההר הגבוה ביותר, מרומוקוטרו (2,876 מ'), נמצא ברכס צרטננה. חופה המזרחי של מדגסקר צר מאוד, ובתוך הארץ מתנשאת רמה שעליה מצויים רכסי ההרים.

אקלים

ישנם 3 אזורי אקלים:

AF — אקלים טרופי עם משקעים לאורך כל השנה — במזרח ובצפון.
CW — אקלים חמים וצחיח, משקעים מועטים — באזורים הפנימיים.
AW — אקלים טרופי וצחיח — בדרום-מערב ובקצה הדרומי.

קיים פער רב במשקעים השנתיים: בדרום האי ממוצע המשקעים הוא 500–250 מ"מ בשנה, ולעומת זאת בצפון מזרח האי ממוצע המשקעים עולה על 3,000 מ"מ בשנה.

דמוגרפיה

האי מדגסקר היה ככל הנראה לא מיושב עד הגעת המתיישבים הראשונים מדרום מזרח אסיה לפני כאלפיים שנים. היו אלה דוברי השפות האוסטרונזיות והשפה המלגשית הנוכחית שייכת אף היא למשפחת השפות האוסטרונזיות. האוכלוסייה השחורה היא מאוחרת יחסית וכיום רוב תושבי מגדסקר הם בני תערובת של אוסטרונזים ושחורים אפריקאים. תושבי האזורים הגבוהים במרכז האי, כגון בני מרינה מתאפיינים בתווי פנים אסיאתיים (כמו רוב האינדונזים והמלזים) ואילו תושבי אזור החוף (côtiers) הם בעיקר ממוצא אפריקאי עם השפעות אוסטרונזיות וכן ערביות, הודיות ואירופאיות.

השפה המלגשית (על ניביה השונים) מדוברת על ידי רובם המכריע של תושבי מדגסקר כשפת אם (להוציא מהגרים הודים וצאצאיהם שמדברים הינדי וגוג'ראטי כשפת אם).האנגלית והצרפתית הן שפות רשמיות לצד המלגשית ורבים מתושבי המדינה מבינים ודוברים אותן.

תוכנית מדגסקר

בשנים שבין שתי מלחמות העולם יזמו אנטישמים בריטים רעיון לגרש יהודים לאי מדגסקר.

בשנת 1937 קיבלה פולין היתר מצרפת לשלוח משלחת בת שלושים אנשים לאי לבדוק את היתכנות התוכנית. המשלחת הגיעה למסקנה כי ניתן ליישב באי אלפי ואף עשרות אלפי יהודים פולנים.

רעיון לגרש יהודים לאי נבחן שוב על ידי הנאצים בשנת 1940. לנוכח הציפיה לכיבוש צרפת פנה הימלר להיטלר בנסיון לשכנעו לגרש את כל יהודי אירופה למושבה כלשהי באפריקה. לאחר כיבוש צרפת התבטא המומחה לענייני יהודים במשרד החוץ הגרמני, פרנץ רדמכר כי יש לנצל את כיבוש צרפת לגרוש היהודים למדגסקר. תוכנית מדגסקר נבחנה באופן יסודי אולם נזנחה בספטמבר 1940 מנימוקים כלכליים ומעשיים ובין היתר עקב כשלונה של גרמניה בקרב על בריטניה. משנעצרה התוכנית לגרוש היהודים פנו המנהיגים הנאציים בחיפוש אחר תוכנית אחרת להרחקת היהודים.