מדד ג'יני

מדד ג'יני ועקומת לורנץ: מדד ג'יני מתקבל מחלוקה של השטח הכלוא בין עקומת לורנץ לאלכסון השוויון המוחלט (בכחול), בכלל השטח הכלוא מתחת לאלכסון

מדד ג'יני או מקדם ג'יני הוא מדד לאי-שוויון בחלוקת ההכנסות שפיתח הסטטיסטיקאי והדמוגרף האיטלקי קורדו ג'יני ושפורסם בשנת 1912 במאמרו "Variabilità e mutabilità" ("שׁוֹ‏נוּ‏ת ומֲשׁתָּ‏נ‏וּ‏ת"). מקדם ג'יני הוא מספר בין 0 ל-1 הנמדד לפי היחס שבין השטח הכלוא בין עקומת לורנץ לקו 45 המעלות ושטח המשולש כולו (זה שמתחת לקו 45 המעלות ואשר שטחו 0.5). מקדם אפס פירושו שוויון מושלם, היינו שלכולם אותה הכנסה; ואילו מקדם 1 פירושו אי-שוויון מוחלט, היינו שאצל אדם אחד מצויה כל ההכנסה ושלכל השאר אין הכנסה כלל.

הסבר: כאשר לכולם אותה הכנסה – עקומת לורנץ חופפת לקו 45 המעלות (%X מהאוכלוסייה מרוויחים %X מההכנסה) ולכן השטח ביניהם הוא 0, ובאי-שוויון מוחלט – 99.99% מהאוכלוסייה (כולם למעט 1) מרוויחים 0 ולכן עקומת לורנץ חופפת לציר האופקי, והשטח בין העקומה לקו 45 המעלות זהה לשטח המשולש שבין הקו לציר האופקי. מדד ג'יני הוא תרגום לאחוזים של המקדם באמצעות הכפלת המקדם במאה. מדד ג'יני מוצג בצורה גרפית על ידי עקומת לורנץ.

מדד ג'יני במדינות העולם השונות

הבדלים בין שוויון בהכנסה הלאומית ברחבי העולם כפי שהם נמדדים על ידי מדד ג'יני. הגוונים הסגולים מייצגים אי שוויון, והגוונים הירוקים מייצגים שוויון.

מדד ג'יני בישראל

בין 1979 ל-1997 נשמר מדד ג'יני של מדינת ישראל באותה רמה בערך – מ-0.32 בסוף שנות ה-70 ל-0.33 לקראת סוף שנות ה-90. ואולם בין 1998 ל-2006 גדל מדד ג'יני בישראל מ-0.34 ל-0.39, המדרג אותה במקום ה-62 בעולם ומציב אותה כאחת המדינות בעלות האי-שוויון הכלכלי (בבחינת הכנסות ברוטו, לפני תשלומי העברה) הגדול ביותר מבין מדינות המערב (אך לפני ארצות הברית)‏^[1]. עם זאת, ניתוח אחר, שמתבסס על שיטת מדידה המבוססת על הוצאות במקום על הכנסות ברוטו, מראה נתונים הפוכים, דהיינו שמדינת ישראל היא אחת המדינות השוויוניות בעולם מבחינת הוצאות, נכון לשנת 2011 ‏^[2].

יתרונות וחסרונות של המדד

למדד ג'יני מספר יתרונות, ההופכים אותו לכלי מדידה מייצג יותר מאשר מדידת השתנות התמ"ג או ההכנסה הממוצעת כאשר באים לבחון את מידת השוויון בהכנסות. הבולטים בהם הם היותו פשוט וחד-משמעי דיו כדי שניתן יהיה להבינו על נקלה, להשוות את השתנותו במדינה או באזור מסוים לאורך זמן, ובין אזורים ומדינות שונות.

על אף פשטות המדידה והחישוב המדד סובל עם זאת, גם מכמה חסרונות בולטים:

• המדד בוחן את ההכנסה לפני מסים, עובדה שבמדינות רבות גורמת לעיוות חריף בתוצאות. לדוגמה, מדינה שבה יש פער חריף בהכנסות לפני מסים, אך המיסוי בה מדורג אף הוא בחריפות עשויה להניב פערים נמוכים בהרבה בהכנסות אחרי מיסוי.
• מדד ג'יני בוחן את הכנסותיהם של תושבים, אך מתעלם מהטבות המגולמות באופנים אחרים (לדוגמה, תלושי מזון) או הטבות עקיפות כמו הנחות, פטורים וסובסידיות שונות המתבטאות בצריכה עצמה.
• התייחסות ליחידות גאוגרפיות מגוונות בחבילה אחת מניבה בדרך כלל מקדם גבוה בהרבה עבור האזור כולו בהשוואה לכל אחד מאזורי המשנה בנפרד.
• לעתים המדידה במדינות שונות מתייחסת לפרטים ובמקרים אחרים למשקי בית. המדד במקרים כאלו יהיה משמעותי פנימית (כלומר, בהשוואה לאורך זמן של המדד באותה מדינה) אך לא בין מדינות שבהן אופן המדידה שונה. כלל דומה ניתן להחיל ביחס לאופנים שונים של איסוף נתונים. השפעה מעוותת יש גם למידת הגירעון במדינה. לדוגמה, חלוקת האוכלוסייה הנמדדת לחמישונים (גירעון נמוך) תניב מקדם נמוך יותר מאשר חלוקה לעשרים (גירעון גבוה) וזאת על בסיס אותה תפוצה בדיוק.
• חלוקות שונות עד מאוד של הכנסה עשויות להניב מקדם זהה. לדוגמה, מדינה שבה למחצית משקי הבית אין כלל הכנסה ואילו החצי השני מתחלק בהכנסה אופן שוויוני תקבל מקדם של 0.5. כלכלה מקבילה שבה יש שוויון מוחלט בין כל משקי הבית, לבד ממשק בית עשיר הנהנה ממחצית ההכנסה תהיה גם היא עם מקדם של 0.5.

ראו גם

• מדד שאנון-ויבר
• מדד סימפסון
• מדד הרפינדל-הירשמן

קישורים חיצוניים

• מדד ג'יני, באתר מכון ראוּת
• מדד ג'יני במדינות העולם, בוויקיפדיה האנגלית
• מדד ג'יני – טבלה עולמית משווה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה

הערות שוליים