מד מהירות לייזר

מד מהירות לייזר הוא מכשיר שמודד מהירות של עצמים במרחב ברמת דיוק גבוהה.

השימוש הנפוץ בטכנולוגיה הזאת הוא על ידי אקדח ממל״ז שמשמש כמכמונת מהירות משטרתית. בניגוד למד המהירות הרגיל שמתבסס על אפקט דופלר, מד מהירות לייזר מתבסס על עיקרון פשוט יותר של מדידת זמן החזרת קרן הלייזר הנשלחת. המכשיר שולח פולסים קצרים של לייזר לכיוון העצם הנמדד, ומודד את הזמן שלוקח לפולס לחזור אל המכשיר. השיטה מתבססת על ההנחה שמהירות האור באוויר קבועה, ולכן השינוי בזמן שלוקח לקרן לחזור למכשיר בין שתי מדידות מושפע אך ורק מהמרחק שהעצם הנמדד נע. ניתן לחשב את המרחק לעצם הנמדד בעזרת הנוסחה ${\vec {x}}={\vec {v}}\times t$. לאחר הצבה^{[דרוש מקור]}:

• ${\vec {v}}$ הוא מהירות הקרן, ${\vec {v}}=c=3\times 10^{8}(m/s)$, מהירות האור בקירוב.
• $t$ הוא הזמן שלוקח לקרן להגיע מהמד עד לעצם, כלומר הזמן למעבר הלוך ושוב חלקי 2.

מתקבל ה־${\vec {x}}$, המרחק בין המד לעצם הנמדד.

כדי לחשב את המהירות בדרך זו, שולחים מספר רב של פולסים בזמן קצר, וכך ניתן למדוד כיצד המרחק בין העצם למכשיר המדידה משתנה כתלות בזמן ולחשב את המהירות. המהירות אינה אלא נגזרת של המיקום לפי הזמן, או בנוסחה ${\vec {v}}={\dot {\vec {x}}}={\frac {d{\vec {x}}}{dt}}$, כאשר^{[דרוש מקור]}:

• ${\vec {v}}$ הוא המהירות של העצם
• ${\vec {x}}$ הוא מיקומו של גוף
• ${d{\vec {x}}}$ הוא השינוי במיקום הגוף
• ${d{\vec {t}}}$ הוא השינוי בזמן המדידה

היתרון במד לייזר לעומת מכשירים אחרים הוא גודל הכתם (שטח הפגיעה) של הלייזר בעצם הנמדד. קרן לייזר היא צרה יותר לעומת גל אלקטרומגנטי. כאשר יש מספר עצמים במרחב אותו אנחנו רוצים למדוד, לגודל הקרן חשיבות מכרעת בדיוק המדידה. בשימוש במד מהירות לייזר בטווח של כ-300 מטר קוטר הכתם שנוצר הוא כ-1 מטר.^{[דרוש מקור]} יתרון נוסף הוא זמן חישוב קצר יותר של המהירות, דבר שמאפשר לבחון שינוי מהירות לאורך זמן.

בישראל מד מהירות לייזר נכנס לשימוש המשטרה בשנת 1993, אך ב-2001 הוגשה עתירה לבית המשפט העליון על מידת אמינותו. בספטמבר 2003 קבע בית הדין לתעבורה בירושלים כי תוצאות המדידה של אקדח הלייזר קבילות בבית משפט.