מה נשתנה
מַה נִּשְׁתַּנָּה הוא קטע בתחילת ההגדה של פסח הידוע כארבע קושיות. קטע זה מתחיל את קיומה של מצוות ו"הגדת לבנך" - הנחלת סיפור יציאת מצרים לדור הבא, שבמוקד ליל הסדר. חלק זה הוא אחד הקטעים המרכזיים והמפורסמים בהגדה בתרבות הישראלית בימינו.
מה נשתנה
|
|---|
|
מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת |
._The_Haggadah,_The_Four_Questions_(1935),_%C5%81%C3%B3d%C5%BA,_Poland.jpg)
מקור הטקסט עריכה
מקורו של מה נשתנה במשנה:
וכאן הבן שואל אביו 'מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?'
הטקסט כולל ארבע שאלות התוהות מדוע השתנה ליל הסדר במצוות האכילה שבו. למה אוכלים מצה? למה אוכלים את קרבן הפסח כצלי? למה אוכלים מרור? ולמה מטבילים שני מאכלים? בנוסח המאוחר יותר של ההגדה, השאלה על קרבן הפסח הוחלפה בשאלה הנוגעת לצורת הישיבה (הסבה). הטקסט מעלה תמיהה מדוע שונה לילה זה של ליל הסדר מכל הלילות, והתשובה אליו ניתנת בהמשך הסדר.
נהוג שהצעיר שבמשתתפי הסדר אומר את מה נשתנה. בגני הילדים מכינים את הילדים לדקלום "מה נשתנה" במנגינה מיוחדת.
בסדר הקינות לתשעה באב כמנהג הספרדים ובהשפעתם בתכלאל נמצאת קינה שהפזמון שלה הוא "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות" ומשווה בין ליל תשעה באב לליל הסדר[1].
לחנים עריכה
בתחילת שנות האלפיים העלתה משפחת המלחין האוסטרי אפרים אבילאה(אנ') (1881–1951) טענה לפיה הלחן המוכר לארבע הקושיות איננו עתיק יומין כפי שנהוג לחשוב, אלא הוא נכתב במקור על ידו כחלק מ"אורטוריית חג החירות", יצירה שכללה לחנים למרבית ההגדה, בביצוע מקהלה ופסנתר[2][3].
גלריה עריכה
 |
|---|
|
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ הקינה נדפסה במחזור כמנהג הספרדים, ונציה רע"ט, ולאחר מכן בכל המחזורים הספרדיים לתשעה באב
- ^ מערכת וואלה, האם נמצא המלחין של "מה נשתנה"?, באתר וואלה!, 2 באפריל 2004
- ^ אבילאה הלחין גם נעימות לחגים יהודים נוספים – "אורטוריית חג האורות", "אורטוריית הימים הנוראים", "שבע ברכות", "אל מלא רחמים" ועוד. כתבי היד המקוריים של כל היצירות הללו נמצאים כיום בארכיון הלאומי.