מחקר ופיתוח

מחקר ופיתוח (בקיצור מו"פ, באנגלית: R&D - Research and Development) מוגדר כפעילות שיטתית ומדעית המיועדת ליצור ידע מדעי או טכנולוגי חדש, כולל ידע על אדם, תרבות וחברה, או לפתח יישום חדש של ידע מדעי או טכנולוגי.

אודות

בענפים בהם יש שינויים טכנולוגיים מהירים, נדרש מחברות עסקיות להתאים את עצמן ולפעול ליצירת מוצרים חדשים. לשם כך חברות רבות מייסדות מרכזי מו"פ, שבהם מתבצעים מחקרים לפיתוח מוצרים חדשים ושיפור אלו הקיימים. חלק מהמרכזים שייכים לאוניברסיטאות ומכוני מחקר וכן לסוכנויות שונות המייצגות את המדינה.

למו"פ תפקיד מרכזי בתחום הפרמצבטיקה, במטרה ליצור תרופות חדשות, ולכן אחוז ההוצאה למחקר ופיתוח של חברות אלו גבוה מאד ומגיע לכ-15% מהכנסותיהן. ההוצאה למו"פ גבוהה גם בחברות תוכנה, אינטרנט, תקשורת ועוד. רישום פטנטים מהווה מקור מידע חשוב לגבי פעילות מחקר ופיתוח, שלה ערך כלכלי ישיר.

הייצור הלאומי של מו"פ נאמד על ידי סך הכל ההוצאה על מו"פ המיוצר במדינה, ומהווה מדד למידת היצירתיות והחדשנות שלה. ארצות הברית היא המדינה שבה מתבצעת פעילות המו"פ הגדולה בעולם (343 מיליארד דולר), ולאחריה האיחוד האירופי (231 מיליארד), סין (136 מיליארד) ויפן (130 מיליארד).

בישראל

בישראל, ההוצאה למחקר ופיתוח אזרחי, כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי, היא הגבוהה מקרב המדינות המפותחות בעולם‏^[1], ושיעורה עמד בשנת 2008 על 4.9% מהתמ"ג‏^[2].

לשכת המדען הראשי שבמשרד התמ"ת ממונה על ביצוע המדיניות הממשלתית לתמיכה במו"פ תעשייתי, ומקיימת תוכניות סיוע ליזמים הפועלות על בסיס תקציב שנתי, על בסיס החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד 1984 (חוק המו"פ). גם משרד המדע והטכנולוגיה הקים ותומך במרכזים למחקר ופיתוח הפזורים ברחבי הארץ.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 יזמה המדינה הקמה של חממות טכנולוגיות לקידום פעילות מו"פ ויזמות בפריפריה, תוכנית שחיזקה מאד את תעשיית ההיי-טק בישראל.

בישראל מספר רב של מרכזי מו"פ של חברות ענק בינלאומיות. ביניהם ניתן למנות את IBM, מיקרוסופט, אינטל, גוגל, סמסונג, מוטורולה ועוד. בנוסף ישנם מרכזי מו"פ ביטחוניים, המסונפים למפא"ת, העוסקים בפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית בתחום הביטחון.

ראו גם

• מדע וטכנולוגיה בישראל
• שיתוף הוצאות
• ניהול מחזור חיי מוצר

קישורים חיצוניים

• מחקר ופיתוח בישראל, באתר הידען.

הערות שוליים