מוזיקה לכלי-מיתר, כלי-הקשה וצ'לסטה
מוזיקה לכלי-מיתר, כלי-הקשה וצ'לסטה Sz 106, BB 114 היא אחת מיצירותיו המוכרות ביותר של המלחין ההונגרי בלה בארטוק. היצירה נכתבה להזמנתו של פאול זאכר לחגיגת העשור לקיום התזמורת הקאמרית של בזל. התאריך על הפרטיטורה הוא 7 בספטמבר 1936 וביצוע הבכורה היה בבזל, שווייץ ב-21 בינואר 1937, בנגינת התזמורת הקאמרית של בזל בניצוח פאול זאכר. הוצאת אוניברסל הוציאה אותה לאור באותה שנה.
ניתוח עריכה
כפי שמשתמע משמה, היצירה כתובה לכלי מיתר (כינורות, ויולות, צ'לי, קונטרבסים ונבל), כלי הקשה (קסילופון, תוף מרים, מצלתיים, גונג, תוף בס, טימפני) וצ'לסטה. ההרכב כולל גם פסנתר, שאפשר לסווגו או ככלי הקשה או ככלי מיתרים. ברטוק מחלק את כלי המיתר לשתי קבוצות שאותן יש להציב, לפי הוראותיו, בסגנון אנטיפונלי, משני צדי הבמה, ועושה שימוש באפקטים אנטיפונליים בפרקים השני והרביעי.
היצירה כתובה בארבעה פרקים, הראשון והשלישי איטיים, השני והרביעי מהירים:
הפרק הראשון הוא פוגה איטית. המקצב משתנה כל הזמן והפרק איננו כתוב בסולם מוגדר. הוא מבוסס סביב הצליל לה, שבו מתחיל הפרק ומסתיים. הוא מתחיל בכלי מיתר מעומעמים וככל שמצטרפים קולות נוספים המרקם מתעבה והמוזיקה מתגברת עד לשיא. עתה מוסרים העמעמים מכלי המיתר והמוזיקה נרגעת בהדרגה ונעשית חרישית יותר על רקע ארפג'י רכים בצ'לסטה. הפרק מסתיים בנושא הפוגה המנוגן חרש בליווי היפוכו. חומר מן הפרק הראשון משמש כבסיס לפרקים הבאים ונושא הפוגה חוזר ומופיע במסווה כזה ואחר בנקודות שונות לאורך היצירה.
הפרק השני מהיר, בנושא במקצב 2/4 המשתנה לקראת הסיום ל-3/8. הפרק השלישי איטי, דוגמה למה שמכונה לא פעם "מוזיקת הלילה" של ברטוק, ומופיעים בו גליסנדי בטימפני, טכניקה יוצאת דופן בזמן חיבור היצירה, וכן תפקיד חשוב לקסילופון. הפרק האחרון, הנפתח בנקישות טימפני ואקורדים בפריטת פיציקטו על כלי המיתר, נושא אופי של מחול עממי מלא-חיים.
היצירה הבאה של ברטוק הייתה הסונאטה לשני פסנתרים וכלי הקשה, הנותנת גם היא תפקיד חשוב לכלי הקשה וכלי מקלדת.
עוד יצירה שברטוק חיבר להזמנת זאכר היה הדיברטימנטו, כעבור שלוש שנים.
רשימת הקלטות עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
מידע על היצירה "מוזיקה לכלי-מיתר, כלי-הקשה וצ'לסטה" באתר מיוזיק בריינז
מידע על הקומפוזיציה "מוזיקה לכלי-מיתר, כלי-הקשה וצ'לסטה" באתר AllMusic
.svg){kind=logo}
- Chapter 7 of Larry Solomon's Symmetry as a Compositional Determinant (an analysis of some formal aspects of the piece)
- הפרק ה-7 של "סימטריה כמכריע קומפוזיציוני" מאת לארי סולומון (אנליזה של כמה היבטים של היצירה)