מולומדיקינה כירוניס
המולומדיקינה כירוניס (Mulomedicina Chironis; מילולית: "רפואה לפרדות של כירון") היא מסה רפואית שנכתבה בלטינית במאה ה-4, בנושא תרופה לטיפול בסוסים.
שמו של המחבר מצוין כאדם בשם כירון קנטאורוס, שלבטח לא היה שמו האמיתי של הסופר, אלא ככל הנראה שם בדוי שנון.
החיבור הוא אוסף המשקף כתבים מתקופות שונות.[1] הוא מפרט מספר מקורות: קולומלה, גרגיליוס מרטיאליס (אנ') (המחצית ה-1 של המאה ה-3 לספירה), קאטו הזקן, אפסירטוס, וגם כמה כתבים אנונימיים ואבודים. הספר אינו תרגום לטקסטים הווטרינריים היווניים, מה שמכונה היפיאטריקה (אנ'), אף כי אין להכחיש שהטקסטים מועילים להבנת ה"מולומדיקינה".
"מולומדיקינה כירוניס" הוא המקור העיקרי עבור החיבור Mulomedicina של וגטיוס. אותו וגטיוס אומר במקום מסוים בחיבורו (ספר 1, פרולוג 3–4): "על אף הטיפול שלהם, כירון ואפסירטוס לא נשמעים טוב בשל הבעתם הגרועה ושיבוש הסגנון שלהם".
נותרו שני כתבי יד המכילים את ה-Mulomedicina Chironis. כתב היד הראשון, CLM 243 מהמאה ה-15, נמצא בשנת 1885 בספריית מדינת בוואריה במינכן על ידי וילהלם מאייר (אנ'). כתב היד השני, D III 34, המתוארך לשנת 1495, התגלה בשנת 1988 בספריית אוניברסיטת בזל (אנ') על ידי ורנר זאקמן.
בחיבור ישנה עדות לחשיבות המתמשכת המקושרת ליתרונות הרפואיים של "הביטומן של (ארץ) יהודה", כמו גם של צמח "האפרסמון של יהודה".[2][1]
