מונולוגים מהווגינה
מונולוגים מהווגינה (באנגלית: The Vagina Monologues, "המונולוגים מהווגינה") הוא מחזה מאת המחזאית והפעילה החברתית הפמיניסטית האמריקאית איב אֶנסלֶר שהועלה לראשונה בשנת 1996 במסגרת של אוף-אוף-ברודוויי (אנ') במרתף בית קפה בניו יורק[1] ומאז זכה לפופולריות גדולה ברחבי העולם. כיום מוצג המחזה בתיאטראות גדולים יותר.
 | |
| כרזה של הצגה בהירושימה, 2008 | |
| כתיבה |
איב אנסלר  |
|---|---|
| מדינה |
 ארצות הברית |
| הצגת בכורה | 1996 |
| שפה |
אנגלית |
| פרסים |
פרס טוני למחזה הטוב ביותר, פרס אובי |
|
www | |
  | |
המונולוגים עריכה
המחזה מורכב מרצף של מונולוגים הנאמרים על ידי נשים. כל מונולוג מתייחס לווגינה מזווית מיוחדת, כמו יחסי מין, מחזור חודשי, אהבה, אונס, השחתת איבר המין הנשי, אוננות, לידה ואורגזמה. המונולוגים מנסים להראות שאיבר המין הנשי יכול לשמש כמוקד של כוח וגאווה. מדי שנה, ביום שנקרא V Day (יום הווגינה), מתווסף למחזה מונולוג חדש המתמקד במצב כלשהו המשפיע על נשים ברחבי העולם.
היסטוריה עריכה
לאחר ראיונות שערכה איב אנסלר עם כ-200 נשים על דיעותיהן וניסיונותיהן הקשורים ביחסי מין, יחסים זוגיים, ואלימות נגד נשים, כתבה המחזאית את המונולוגים הראשונים. ההקשר לווגינה נעשה עקב נשים שהן קורבן לאלימות פיזית, נפשית ומינית. איב אנסלר טוענת שאלימות כזו נגרמת עקב הבדל יחיד בכך שלנשים יש ווגינה, ולכן רצתה לעורר את נושא האלימות בקרב קורבנות האלימות ובקרב גברים אלימים ושוביניסטים. כמו כן, היא רצתה "לפאר" את קיומו של המין הנשי ולעורר כבוד כלפי נשים. באמצעות המונולוגים, היא פיתחה מעין כוחנות לווגינה, המעודדת נשים להיות גאות במינן, ולחזק את כוח האישה כדי למנוע אלימות ברחבי העולם[2].
המחזה זכה לפופולריות רבה מאז 1996 ושחקניות מפורסמות רבות לקחו בו חלק: אלאניס מוריסט, ברוק שילדס, קליסטה פלוקהארט, קייט בלאנשט, קלייר דיינס, ג'יליאן אנדרסון, גולדי הון, קייט וינסלט, ג'וליאנה מרגוליס, מריל סטריפ, מישל רודריגז, סלמה הייק, ריקי לייק, טרי האצ'ר, וופי גולדברג וג'יין פונדה.
מלבד בארצות הברית ובקנדה, מוצג המחזה גם במדינות הבאות:
אינדונזיה, אלבניה, אקוודור, בולגריה, ברזיל, דרום אפריקה, הודו, הונג קונג, הונגריה, ונצואלה, יפן, ישראל, מצרים, מקדוניה, מקסיקו, ניגריה, צרפת, קולומביה, קניה ורוסיה.
בישראל מוצג המחזה באנגלית בהיברו יוניון קולג' בירושלים[3] מאז 2005, וברוסית מאז 2006.
הפקה בעברית עריכה
המחזה בעברית הועלה בתיאטרון הבימה בסוף שנת 2000 בבימויה של דדי ברון, בכוכובם של גילה אלמגור, עידית טפרסון, סיון ששון (הוחלפה בהמשך ביעל צפריר[4]). את הנוסח העברי כתב שלומי מושקוביץ. תפאורה ותלבושות: דדי צרפתי; מוזיקה: רן בגנו; תאורה: חני ורדי[5]. המחזה רץ לסירוגין כ-10 שנים והוצג כ-450 פעמים[6].
V Day (יום הווגינה) עריכה
יום ה-V מתקיים ברחבי העולם מדי שנה מאז 1998 בחודשים פברואר ומרץ. V Day הפך לתנועה גלובלית הפועלת להגברת מודעות לתופעת האלימות כלפי נשים והפסקתה. כמו כן מגייסת התנועה תרומות, שיעזרו במאמציה לסיים כל סוג של תוקפנות כלפי נשים כולל אונס, אלימות, גילוי עריות, שיעבוד מיני והשחתת איבר המין הנשי[7]. ה-V במילה V Day מסמל את ולנטיינ'ס דיי (Valentine's Day) יום האהבה הלועזי, ווגינה (Vagina), וויקטורי (Victory) ניצחון[8].
תרגום עברי עריכה
- איב אנסלר, מונולוגים מהואגינה, נוסח עברי: שלומי מושקוביץ, [תל אביב: מוציא לאור לא ידוע], 2000. (להצגה בבימוי דדי ברון בתיאטרון הבימה)
- איב אנסלר, מונולוגים מהואגינה, מאנגלית: לילית ברקת, הקדמה: גלוריה סטיינם, נתניה: שמעוני, תשס"ב 2001.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מונולוגים מהווגינה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ The Vagina Monologues | Eve Ensler
- ^ Eve Ensler | Vagina Monologues: V-Day Edition
- ^ Hebrew Union College - Jewish Institute of Religion
- ^ "מונולוגים מהוואגינה" לטובת רוח נשית, באתר "הבמה"
- ^ נילי ברקן, נינוחות מרשימה והרבה קסם, באתר גלובס, 1 בפברואר 2001
- ^ מיכל בעדני בן-שישו, ארבע הצגות מומלצות ליום האשה, באתר הארץ, 8 במרץ 2009
- ^ V-Day | ABOUT V-DAY (באנגלית אמריקאית)
- ^ ניו יורק טיימס, פליסיה לי, לוחמות הווגינה, באתר הארץ, 15 ביוני 2006