מונטי פייתון והגביע הקדוש

קומדיה משנת 1975

מונטי פייתון והגביע הקדושאנגלית: Monty Python and the Holy Grail) הוא סרט קומדיה משנת 1975.

מונטי פייתון והגביע הקדוש
Monty Python and the Holy Grail
מבוסס על רומנסה ארתוריאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי טרי גיליאם, טרי ג'ונס עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי מרק פורסטייטר, מייקל וייט עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט גרהאם צ'אפמן, טרי ג'ונס, אריק איידל, טרי גיליאם, ג'ון קליז, מייקל פיילין עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים גרהאם צ'אפמן (המלך ארתור)
מייקל פיילין (Dennis)
טרי ג'ונס (Bedivere)
טרי גיליאם (Patsy)
טרי גיליאם (האביר הירוק)
ג'ון קליז (סר לנסלוט דו לאק, Black Knight)
ג'וליאן דויל
סנדי ג'ונסון
Charles Knode
אריק איידל
ג'ון יאנג
ריטה דיוויס
קרול קליבלנד
ניל אינס
קוני בות' עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה ניל אינס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Python (Monty) Pictures עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה מוקפ, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 13 באוגוסט 1976 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 91 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט פנטזיה, סרט קומדיה, סרט פרודיה, דרמה תקופתית, סרט הרפתקאות, סרט אבירים עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו montypythonandtheholygrail
סרט קודם ועכשיו למשהו שונה לגמרי עריכת הנתון בוויקינתונים
סרט הבא בריאן כוכב עליון עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הארנב הרצחני

הסרט נכתב, הוצג ובוים על ידי "מונטי פייתון", להקה קומית אנגלית, במהלך החופשה שבין העונה השלישית של סדרת הטלוויזיה הפופולרית ברשת ה-BBC "הקרקס המעופף של מונטי פייתון", לבין עונתה האחרונה. הסרט הראשון של הקבוצה, "ועכשיו למשהו שונה לגמרי" היה לקט סקיצות מסדרת הטלוויזיה; להבדיל, "הגביע הקדוש" הורכב מחומר מקורי לגמרי. הוא מתבסס באופן פרודי על אגדות המלך ארתור אשר יוצא במסע למצוא את הגביע הקדוש. הסרט היה להצלחה מיד בהרצתו הראשונית, והוא שומר על מקומו בסרטי הפולחן עד היום.

חברי מונטי פייתון

להבדיל מסרטים אחרים של מונטי פייתון, כגון "בריאן כוכב עליון" או "טעם החיים", שהם סאטיריים ומעלים ביקורות רבות על החברה, המדינה והדת, סרט זה עוסק בעיקר באיגיון (נונסנס).

עלילה עריכה

מסעו של ארתור עריכה

בשנת 932 לספירה, מגיע המלך ארתור, מלווה בנושא כליו פטסי, לטירה אנגלית. השניים מגיעים "רכובים על סוס", כשהם למעשה מחקים קולות של סוס באמצעות נקישה של שתי קליפות קוקוס האחת בשנייה. בהגיעם, ארתור מציג את עצמו בפני שומר הטירה ומסביר שיצא למסע חיפושים בעקבות אבירים שיחברו אליו, ויהפכו לאבירי השולחן העגול. הוא מבקש לדבר עם בעל הטירה, אך השומר מסרב ודעתו מוסחת בעקבות הקוקוסים, והעובדה שלא ניתן למצוא קוקוס טרופי שכזה באזור ממלכת מרסיה. ארתור, מנסה להחזיר את השיחה לנושאה המקורי, מציע שסחבו את הקוקוסים סנוניות נודדות במהלך מסען, אך השומר ממשיך להתווכח ואומר שסנונית אפריקאית יכלה לעשות זאת, אך לא סנונית אירופאית. ארתור ופטסי מתייאשים ועוזבים את המקום.

ארתור ופטסי ממשיכים במסעם ברחבי אנגליה ונתקלים בדרכם באזרחים הסובלים ממחלות ורעב. בעוברם דרך היער, הם פוגשים באביר שחור הנלחם בחברו. הם מתרשמים מיכולותיו ומבקשים להמשיך בדרכם, אך הוא מסרב ומונע מהם להתקדם בכל מחיר. ארתור שולף את חרבו ונלחם באביר, והקרב מסתיים בכריתת ידו של האחרון. ארתור מוכן להתקדם אך האביר מסרב להודות בהפסדו וממשיך לאתגר את ארתור, כך במשך שלושה קרבות נוספים שבהם הוא מאבד את ידו השנייה ואת שתי רגליו. בתגובה מציע האביר ש"נגיד שזה תיקו" וארתור המתוסכל ממשיך בדרכו.

לא רחוק משם, המון זועם גורר "מכשפה" אל סר בדוויר הבקיא במדעים. ההמון דורש לשרוף את המכשפה, בהתאם למקובל בימי הביניים, אך בדוויר מסרב תחילה ומציע מספר דרכים מדעיות, לא הגיוניות בעליל, לוודא האם מדובר במכשפה. הוא מתקיל את ההמון בשאלות, ומופתע מבואו של המלך ארתור שעונה עליהן נכונה. ארתור מציג את עצמו לבדוויר, מתרשם מחוכמתו ומבקש ממנו להצטרף אליו כאביר השולחן העגול. בדוויר נענה בחיוב.

השלושה ממשיכים במסע גיוס האבירים, ולבסוף נוצר ההרכב הסופי: למלך ארתור וסר בדוויר, חוברים סר לנסלוט (האמיץ), סר גלאהד (הטהור), סר רובין (שאינו-אמיץ-כמו-לנסלוט), והתינוק סר לא-מופיע-בסרט-הזה. ארתור ואביריו רוכבים אל טירת קמלוט, אך לאחר קטע מוזיקלי קצר המציג את הטירה, ארתור מחליט לעזוב את המקום, באומרו שמדובר במקום מטופש. בעודם רוכבים, מתגלה אל החבורה דמותו של אלוהים, המטיל על ארתור את האחריות למצוא את הגביע הקדוש - וכך מתחיל מסעם של ארתור ואביריו למציאת הגביע.

בהמשך מגיעים האבירים לטירה נוספת, ומבקשים מהשומר שיכניס אותם, אך השומר מסרב ומתגלה כצרפתי שמקניט אותם. הם מנסים לכבוש את הטירה, אך לאחר שני ניסיונות כושלים מוותרים וממשיכים בדרכם.

האבירים מתפצלים עריכה

בשלב זה העלילה נקטעת, ומוצג, במקום אחר ובמקביל, היסטוריון בן המאה ה-20 המתאר את הרפתקאותיהם של ארתור ואביריו למצלמה המצלמת אותו. באמצע ההקלטה, רוכב אחד האבירים לכיוונו, הורג אותו בלי משים וממשיך בדרכו. אשת ההיסטוריון נחרדת וזועקת לעזרה. לאחר מכן הסרט חוזר לקו העלילה המקורי, והאבירים השונים מוצגים במסעותיהם המפוצלים.

סר רובין רוכב אל תוך היער, מלווה בפמלייתו השרה על אומץ הלב שלו באופן מוגזם למדי. הוא נתקל באביר בן שלושה ראשים, המסרב לאפשר לו להתקדם. שלושת הראשים פורצים בוויכוח ביניהם בנוגע לתנאים שעליהם להציב בפני רובין, אך עד תום הוויכוח רובין מצליח לברוח ולהמשיך במסעו.

סר גלאהד, עייף ומותש ממסעו הארוך, הוזה את צורתו של הגביע הקדוש מעל טירת אנתרקס ונכנס פנימה. בכניסתו לטירה הוא מגלה שהיא מאוכלסת על ידי נשים צעירות בלבד, המתגלות כבעלות יצר מיני רב. דינגו, אחת הנשים בטירה, מסבירה לסר גלאהד שאישה אחרת המתגוררת בה, זוט, הדליקה אור מעל הטירה שצורתו מזכירה גביע. דינגו, ואיתה כל נשות הטירה, דורשות שגלאהד יעניש אותן על חטאן, ומשדלות אותו לקיום יחסי מין. גלאהד המבולבל לא מתנגד לסיטואציה, אלא שרגע לפני - פורץ סר לנסלוט לטירה ו"מציל" אותו מפניהן, חרף בקשתו להישאר.

סר לנסלוט נתקל בדרכו בפתק שבו קריאה לעזרה ובקשה להצילה, שהגיע מטירת סוואמפ, וממהר להציל את הנערה ששלחה את הפתק. הוא פורץ לטירה הומת האדם, ובדרכו מבצע בטעות טבח בכל האנשים בתוכה. הוא מגיע לצריח הטירה, ומגלה, לאכזבתו, שהפתק נשלח על ידי נער צעיר שאביו - בעל הטירה - הכריח אותו להינשא כנגד רצונו (לנסלוט הגיע באמצע החתונה, מה שמסביר את ההמון שמילא את הטירה). בשלב זה לנסלוט המאוכזב נוטש את הטירה.

המלך ארתור וסר בדוויר מתייעצים עם איש זקן בנוגע למסע חיפוש הגביע, והוא מכוון אותם ל"גשר המוות". השניים, מלווים באנשיהם, מתקדמים לכיוון היער ופוגשים בו חבורת אבירים גבוהים במיוחד, המציגים את עצמם כאבירים שאומרים "ני!" - מילה קדושה שעליה התחייבו להגן, לצד מילים אחרות, ושרק הם מסוגלים להגות (אמירת המילה לבדה מרתיעה את ארתור ואנשיו). הם שולחים את ארתור למספר משימות מגוחכות וחסרות הגיון, אלא שבמהלך שיחתם מתגלה שלאבירים יש חולשה להברה מסוימת שארתור הוגה שוב ושוב(איט; באנגלית: It), וכך הוא מצליח להכריע אותם ולהמשיך בדרכו.

בין שלל הסצנות מוצגים, בקטעים קצרצרים, שוטרים בני ימינו המגיעים לזירת הרצח של ההיסטוריון ומתחקרים עדת ראייה.

הדרך אל גשר המוות עריכה

האבירים מתאחדים לאחר מסעותיהם הכושלים, וביחד עם המלך ארתור הם מנסים לגלות עוד מידע על מיקומו של הגביע. הם נתקלים במכשף בשם טים, המפנה אותם אל מערה לא רחוקה, אך מזהיר אותם ממפלצת ששומרת עליה. החבורה מזלזלת באזהרותיו של טים שנשמעות מגוחכות למדי.

בהגיעם למערה, הערפל סביבה מתפוגג, ומסתבר שאותה מפלצת מדוברת היא בסך הכל ארנב. האבירים צוחקים ושולחים נציג מטעמם לחסל את הארנב, אלא שהארנב מזנק אל עבר צווארו של הנציג ונושך אותו למוות. האבירים המזועזעים מנסים להביס את הארנב במתקפה משולבת אך רוב אנשיהם נהרגים והניסיון נכשל. לבסוף הם מצליחים לנצחו לאחר שהם משליכים לכיוונו רימון יד קדוש, שהשתמר במשך שנים, והורגים אותו. בתוך המערה הם מגלים כתובת מסתורית המפנה אותם ל"טירת אהההה", אך לאחר שמתקיפה אותם לפתע מפלצת מצוירת הם נאלצים להימלט מהמקום.

ארתור והאבירים מגיעים אל גשר המוות, ופוגשים שם את האיש הזקן שארתור ובדוויר שוחחו עמו מוקדם יותר. הם מגלים כי כל אדם שמעוניין לעבור צריך לענות לזקן על שלוש שאלות - ואם ייכשל בכך, יושלך אל ערוץ הסכנה הנצחית וייהרג.

ארתור שולח את סר לנסלוט להיות הראשון בתור. שומר הגשר שואל את לנסלוט מהו שמו, מה משימתו (למצוא את הגביע הקדוש) ומהו הצבע האהוב עליו (כחול). לנסלוט עונה בקלילות על השאלות ועובר את הגשר. סר רובין צופה במתרחש ומבין שהסיטואציה פשוטה בהרבה משחשב. הוא נדחף לתחילת התור ומבקש מהזקן, בזלזול מופגן, לשאול אותו את שאלותיו. הזקן שואל אותו מהו שמו, מה משימתו, ומפתיע בשאלתו השלישית - מהי בירת אשור. רובין המופתע עונה "אני לא יודע זאת", ומושלך למים. לאחריו מגיע סר גלאהד, ונשאל מהו שמו, מהי משימתו ומהו הצבע האהוב עליו - אלא שגלאהד מתבלבל בתשובתו לשאלה השלישית, ומושלך גם הוא למים.

אחרון מגיע המלך ארתור, מלווה בבדוויר. ארתור נשאל מהו שמו, מהי משימתו, והשאלה האחרונה - מהי מהירותה האווירית של סנונית. ארתור, שנזכר בשיחה שניהל עם השומרים בטירה בתחילת הסרט, משיב לזקן בשאלה: "למה אתה מתכוון, סנונית אפריקאית או אירופאית?". הזקן משיב שאינו יודע זאת, ולתדהמתו של ארתור מושלך בעצמו למים. בדוויר שואל אותו כיצד הוא ידע זאת, וארתור משיב שזה מסוג הדברים שהוא צריך לדעת מתוקף תפקידו כמלך.

הקרב הסופי עריכה

ארתור ובדוויר עוברים את הגשר ומחפשים את לנסלוט, אך ללא הצלחה. הם אינם יודעים שלנסלוט נעצר על ידי השוטרים. הם מגייסים את שארית האבירים החופשיים שנותרו לצידם, ושטים דרך הנהר לכיוון טירת אהההה.

בסיום השיט ארתור כורע ברכיו על האדמה ומתפלל לאלוהיו. הוא מתקדם לכיוון הטירה המדוברת אך מוצא שם, להפתעתו הרבה, את השומר הצרפתי שפגש מוקדם יותר בסרט. מסתבר שהגביע כנראה נמצא שם, וכל המסע היה למעשה מסלול מעגלי. ארתור הרותח מזעם דורש שיכניסוהו לטירה, אך הצרפתים מסרבים ומקניטים אותו ואת חייליו. ארתור מחליט להשיב מלחמה.

הוא מגייס את חייליו, מעמיד אותם אל מול הטירה ונואם בפניהם. הוא נותן את ההוראה והאבירים יוצאים להתקיף את הטירה. מטרים ספורים לפני הגעתם אל הטירה, נכנסת לדרכם מכונית משטרה. מתוכה יוצאים שלושה שוטרים הדוחפים את הגדודים לאחור, וארתור ובדוויר נעצרים באשמת רצח ההיסטוריון ומוכנסים למכונית. אחד השוטרים שובר את הקיר הרביעי ופונה למצלמה, מבקש ממנה להפסיק לצלם ולבסוף מכבה את המצלמה בעצמו - מה שקוטע את הסרט בפתאומיות ומסיים אותו.

הפקה עריכה

הטיוטות עריכה

בטיוטה הראשונה של התסריט, העלילה הייתה אמורה לעבור מהלך הסרט בי ימי הביניים למאה ה-20, כשלאחר מכן, סצנת הסיום מציגה את אגף "הגביעים הקדושים" בכולבו הרודס, שם נמצא הגביע שאותו חיפשו האבירים שבסרט.

בסופו של דבר, מייקל פאלין וטרי ג'ונס (שהיו בהכשרתם היסטוריונים) הציעו שכל העלילה תתרחש בימי הביניים, משום שטענו כי הסיפור על ארתור מעניין בפני עצמו, בסופו של דבר, כידוע, הצעתם התקבלה.

התקציב עריכה

מכיוון שלמונטי פייתון עוד לא היה ניסיון בסרטים עלילתיים, העדיפו משקיעים רבים לא להשקיע במונטי פייתון. בגלל זה, רוב הכסף גויס על ידי תרומות של מעריצים בעלי ממון כמו אלטון ג'ון והלהקות פינק פלויד ולד זפלין[1].

צילום עריכה

הסרט צולם בסקוטלנד

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ פלים או'ניל, ‏Snake Charmer, באתר הגרדיאן, ‏9 במרץ 2002, בדיקה אחרונה ב־6 ביוני 2021