מועצת חכמי התורה
מועצת חכמי התורה היא הגוף הרבני בעל הסמכות העליונה במפלגת ש"ס.
מועצת חכמי התורה הוקמה עם הקמת תנועת ש"ס בשנת 1982, במטרה לשמש כהנהגה הרוחנית לתנועה החדשה. כמפלגה חרדית חדשה הלכה תנועת ש"ס בעקבות אגודת ישראל ומועצת גדולי התורה שלה והקימה מנגנון דומה. עם הקמתה, הייתה מועצת חכמי התורה להנהגה רוחנית ספרדית חדשה אך נהנתה מתמיכה מנהיגותית מטעם גדולי התורה האשכנזים ובראשם הרב שך - תמיכה זו פסקה עם החלטתה העצמאית של מועצת חכמי התורה על הצטרפותה של ש"ס לקואליציה עם השמאל בשנת 1990 (התרגיל המסריח).
חברי מועצת חכמי התורה הרכיבו רשימת המועמדים לבחירות, החליטו על הסכמים קואליציונים וקבעו את מדיניותה הפוליטית והמדינית של המפלגה.
מקימי חברי המועצה הראשונה היו הראשון לציון הרב עובדיה יוסף, הרב שמעון בעדני, הרב שלום כהן והרב שבתאי אטון (אשר בעקבות הפסקת התמיכה מצד גדולי התורה האשכנזים פרש בשנת 1990). מזכיר המועצה הראשון היה הרב יחזקאל אסחייק איש אמונו של הרב שך. בעיקרו של דבר, המועצה הוקמה כדי להבטיח את שליטתו מרחוק של הרב שך בתנועת ש"ס, ועל מנת להבטיח את עובדת היותו הפוסק האחרון בשאלות הרות הגורל שעמדו בפני התנועה. בשל כך מונו למועצה הרבנים בעדני טולדנו ואטון שלמדו אצל הרב שך במשך השנים. גם הרב שלום כהן נחשב מנאמניו של הרב שך[1]. לאחר פרישתו מש"ס של יחזקאל אסחייק בצוותא עם השר הרב יצחק פרץ עקב התרגיל המסריח, מונה במקומו הרב משה מאיה (אשר לימים היה חבר כנסת ולבסוף הפך חבר מועצת חכמי התורה בעצמו).
כיום (2010) חברים במועצת חכמי התורה הרבנים עובדיה יוסף, שמעון בעדני, שלום כהן ומשה מאיה. מזכיר המועצה הוא חבר הכנסת לשעבר הרב רפאל פנחסי.
מבנה הסמכות אצל ש"ס הפוליטית זהה לזה של יהדות התורה, והיא "כפופה למועצת חכמי התורה ולמנהיגותו של הרב עובדיה יוסף, ועל פיו יישק כל דבר. נראה כי מבנה זה זכה לחיזוק ולהדגשה מאז שנת 1999, עם הרחקתו של אריה דרעי ממנהיגות המפלגה ותפיסת מקומו על ידי אלי ישי".[2]