מורה

		יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
		הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

ערך זה עוסק במורה, מקצוע. אם התכוונתם לערכים אחרים בעלי שם זהה, ראו מורה (פירושונים).

מורה ושני תלמידים, חיתוך עץ משנת 1487

"מורי הכפר הקשוחים", המאה ה-19

מורה ותלמידים באולם שיש אלגין במוזיאון הבריטי

עיינו גם בפורטל

פורטל החינוך הוא שער למגוון נושאים הקשורים בחינוך ובהשכלה, בהם מוסדות, אישים, מושגים ועוד.

מורה הוא מי שעוסק בחינוך ומלמד תלמידים במסגרת חינוכית קבועה, ובפרט בבית ספר. המורה יכול ללמד חומר עיוני או כישורים טכניים או אומנותיים במגוון של נושאים. אופי התייחסותו של מורה לכול תלמיד, וטכניקת הלימוד שהוא מיישם על תלמידיו השונים, הם משתנים לא קבועים, המושפעים מאישיות המורה,השקפת עולמו החינוכית, סביבת הלימוד, הרקע החינוכי והחברתי של התלמידים, מטרות הלמידה של המורה והתלמיד, ודרישות המערכת החינוכית שבה המורה נמצא.

סוגי מורים

בישראל נהוגה ההבחנה בין "מחנך" לבין "מורה".

מחנך הוא מורה שמוצמד לכיתה למשך מספר שנים ומטרתו להקנות לכיתה ערכים חינוכיים וכן לטפל בסוגיות חברתיות (הן פנים-כיתתיות והן כלל-ישראליות). המחנך מעביר כל שבוע "שעת חברה" או "שעת חינוך" בה הוא דן עם התלמידים בסוגיות ערכיות וכן מארגנים ביחד פעילויות חברתיות (כגון ועד כיתה, מסיבות כיתתיות ועוד). בדרך כלל, המחנך משמש בנוסף לתפקיד זה גם כמורה במקצוע בו התמחה.
מורה הוא "מורה מקצועי" ותפקידו הוא להעביר לכיתה מקצוע מסוים. כל מורה מתמחה במספר מצומצם של מקצועות ומלמד רק בהם. מורים מקצועיים של כיתה מסוימת לרוב יתחלפו כל שנה, תלוי לפי ההקבצות והמגמות. למשל: מורה למתמטיקה, מורה לביולוגיה, מורה לתנ"ך, מורה ללשון.

מת"ל

סוג נוסף של מורה בישראל הוא מת"ל (מורה מעריך תפקודי למידה). מת"ל הוא מורה המלווה את המהלכים הפדגוגיים הקשורים לתלמידים מתקשים או בעלי לקויות למידה. המת"ל מוביל, במסגרת בית הספר, את הפעלת תוכנית אל"ה (איתור, אבחון, למידה והערכה).‏^[1] התוכנית מופעלת בחלק מחטיבות הביניים, ומטרתה היא קידום ילדים בעלי לקויות למידה, ובניית תוכניות הוראה ייחודיות לצורכי תלמידים הזקוקים לסיוע לימודי במגוון מקצועות לימוד, בהם אנגלית, גאוגרפיה, אזרחות וכדומה. התוכנית היא חלק מתפיסה חינוכית של משרד החינוך המתייחסת לשונות ולמתן מענה לתלמידים בעלי צרכים מגוונים.

כישורים נדרשים

על המורה למצוא דרך ללמד את תלמידיו באופן התואם לדרך שבה הם לומדים‏^[2]. על פי התאוריות החינוכיות, כישורים נדרשים למורה הם: שיקול דעת, הכרת תוכנית הלימודים והיכולת לפרק אותה לפי מטרותיה, הכרות עם התלמיד, יכולת אנליזה, הכרת חומרי הלמידה והתאמתם ללומדים, מעקב אחר הלומדים והשגיהם, יכולת בקרה על מנת לוודא שהלומדים עושים את הנדרש מהם.

לרמה המקצועית של המורה ישנה השפעה על יכולת הלמידה של תלמידיו. מורה טוב עשוי לגרום לתלמיד להרגיש שהוא חכם, שכן הוא לומד אצלו בקלות; בניגוד לכך, אצל מורה שמתקשה ללמד עשוי התלמיד לחוש פחות מוכשר ופחות חכם, משום שהוא נזקק להסברים ארוכים ומייגעים, ובעקבות זאת ההתקדמות שלו היא איטית‏^[3]. בנוסף, למידה נעשית ביעילות רבה יותר כאשר היא באה מתוך הנאה‏^[3], לכן חשובה יכולת העברת התכנים הלימודיים בצורה נעימה ומעניינת עבור התלמידים.

המורה נדרש להתמודד במסגרת תפקידו עם בעיות מסוגים שונים של תלמידים‏^[4]. למורה בחינוך הרגיל תפקיד מכריע בשילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים בכיתתו‏^[4]. מכאן שישנה חשיבות רבה להעניק לפרחי הוראה ידע וכלים מתאימים להתמודדות עם אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים, כבר בשלב ההכשרה‏^[4].

המורים בישראל

תלמידי כיתה א' בשיעור בכיתה עם המורה המחנכת בשנות הששים בבית ספר "תושיה" בכפר מימון

בישראל מורות מהוות את עיקר העוסקים בהוראה בבתי הספר, ומספר המורים בטל בשישים. מעמדו ושכרו של המורה בישראל נמוכים ביותר בהשוואה לאקדמאים אחרים, ובמיוחד בהשוואה למורים אחרים בעולם. עקב כך, הוראה השתנתה למקצוע לא מבוקש במיוחד ורמת המורים יורדת. המורים מוחים על ידי השבתת הלימודים. הכשרת מורים לבית הספר היסודי נעשית במסגרת מכללה להכשרת מורים. הכשרת מורים לחטיבת הביניים ולבית הספר התיכון נעשית בעיקר באוניברסיטה בשני שלבים: בשלב הראשון לומד התלמיד לתואר ראשון כלשהו, ובשלב שני הוא לומד לשם קבלת תעודת הוראה בתחום התמחותו.