מחאת רשת
מחאת רשת היא מחאה הנוצרת ומתפתחת באמצעות האינטרנט ובשנים האחרונות לרוב באמצעות רשתות חברתיות כגון פייסבוק. מחאת רשת מתאפיינת במספר רב של מוחים, בזכות הגישה הנוחה של הציבור לחומרי המחאה וקלות השיתוף בין משתמשי האינטרנט.
מחאות אינטרנט רבות עוררו עניין רב בציבור ואף השפיעו על המציאות בשטח. דוגמה בולטת לכך היא מחאת האוהלים ב-2011, אותה יזמה דפני ליף באמצעות פייסבוק. דוגמה נוספת היא מחאת דוד הנחלאווי אשר במסגרתה העלו חיילים ואזרחים רבים תצלומים עם שלטים "גם אני עם דוד הנחלאווי". מחאה זו גררה שלל תגובות, ביניהן מפוליטיקאים ואף מאנשי צבא בכירים,[1] וסוקרה בהרחבה בתקשורת.[2] מחאות רשת שונות הובילו להפגנות, כמו בסין ואיראן, וחלקן התגלגלו לכדי תמורות גאופוליטיות כגון האביב הערבי בתוניס, מצרים ומדיניות נוספות.
במרץ 2020, על רקע המשבר הפוליטי בישראל והתקנות לשעת חירום שהוטלו מתוקף התפרצות נגיף הקורונה בישראל ובפרט על עיכוב הצבעה על מינוי יושב ראש הכנסת התקיימה מחאת רשת בהשתתפות מספר ארגונים, בתוכם דרכנו והתנועה לאיכות השלטון, בה נמנו כ-500 אלף צפיות באמצעים השונים.[3]
קישורים חיצוניים עריכה
- ספיר טיטלבויים ונדב דקנר, איך מחאות וירטואליות הופכות למציאות
הערות שוליים עריכה
- ^ הרמטכ"ל על סערת דוד הנחלאווי: "נפיק לקחים", באתר ישראל היום
- ^ מחאת הפייסבוק מתרחבת: למעלה מ-15,000 תומכים בחייל, באתר nrg
- ^ שגיא בן נון, לוסי אהריש פוטרה מתכניתה בכאן 11: "כעסו שהנחתה ההפגנה נגד הפגיעה בדמוקרטיה", באתר וואלה, 22 במרץ 2020
