מחלת קורו
| ערך מחפש מקורות | |
מחלת קוּרוּ (Kuru) היא מחלה פריונית נדירה המועברת באמצעות אכילת מוח אנושי, ובעיקר תאי עצב במוח ובחוט השדרה.
 | |
| תחום |
מחלות זיהומיות  |
|---|---|
| גורם |
פריון |
| תסמינים |
כאב ראש, השמנת יתר, דיכאון קליני, אפקט לבילי, חולשת שרירים, פצע לחץ, פזילה, דיפלופיה, כאבי מפרקים, הפרעת דיבור, סחרחורת, רעד, שיטיון |
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
220043 |
| MeSH | D007729 |
| סיווגים | |
| ICD-11 |
8E01.1 |
  | |
מחלת קורו נגרמת על ידי פריון, קיפול פגום של חלבון שמנגנוני התא מתקשים לפרק. זאת בדומה למחלת קרויצפלד-יעקב. המחלה גורמת בתחילה לשינוי מסוים בהתנהגות אשר ילווה בתוך פחות משנה על ידי שיטיון וירידה בתפקוד המנטלי, עוויתות וקפיצות שרירים ועד שיתוקים באזורים שונים ואובדן הכרה. למחלה אין מרפא, והחולה צפוי למות בתוך כשנה.
מחלת קורו נחקרה ונלמדה בשנות החמישים של המאה העשרים, לאחר שנמצא כי אחוז ניכר מבני שבט הפורה, שבט קניבלי מגינאה החדשה סובל ממנה. נמצא כי המחלה גרמה למותם של כעשרה אחוזים מבני השבט, ואפיין אותה במיוחד אחוז התחלואה הגבוה לאין שיעור אצל ילדים ונשים, יחסית לתחלואה אצל גברים שאצלם היא לא הייתה קיימת כמעט. נתון זה נבע מהעובדה ששבטים אלה, אשר נהגו לאכול בשר אדם, נהגו לתת את המוח למאכל לנשים ולילדים, מסיבות של מסורת ואמונה שמאכל המוח ייטיב עימם.
בניגוד לשמועות שהשבטים האלו מסוכנים לבני אדם שנקלעים בטעות למקום, בני השבט היו אוכלים את בן משפחתם שנפטר (בדרך הטבע, בדרך כלל) כדי לחלוק עמו כבוד אחרון. כל השבט היה לוקח חלק באכילת הנפטר, אך רק נשיו וילדיו היו מקבלים את המוח, וזו הסיבה שרוב הלוקים במחלה בקרב השבט היו נשים וילדים.
בעזרת השוואה למחלת סקראפי התוקפת את הצאן והקשר לאכילת המוח, הסתבר לחוקרים שהמוח, או ליתר דיוק תאי עצב שבמוח ובחוט השדרה, הם המקור למחלה.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- מחלת קורו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
