מחנה הריכוז אמרספורט
מחנה הריכוז אמרספורט (בהולנדית: Kamp Amersfoort, בגרמנית: Durchgangslager Amersfoort) היה מחנה ריכוז קטן שפעל בהולנד הכבושה בידי הגרמנים משנת 1941 ועד לשנת 1945. במהלך תקופה זו נכלאו בו כ-35,000 איש, בהם יהודים שהיו בדרכם למחנות ההשמדה בפולין.
 | |
| אתר ההנצחה למחנה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מחנה ריכוז, מחנה מעבר |
| מדינה | הולנד |
| מחוז |
אמרספורט  |
| תאריכים | |
| תאריך הקמה | 19 באוגוסט 1941 |
| תאריך סגירה | 19 באפריל 1945 |
| אוכלוסייה | |
| מפקדי המחנה | קרל פטר ברג |
| השתייכות האסירים | יהודים, הולנדים |
| נתונים | |
| מספר הנספים | 700 |
| קואורדינטות | 52°07′53″N 5°21′56″E / 52.131379°N 5.365428°E |
|
www | |
  | |
המחנה עריכה
מחנה הריכוז שכן סמוך לשוליה הדרומיים של העיר אמרספורט שבמרכז הולנד, כ-45 קילומטרים מדרום-מזרח לאמסטרדם.
לפני מלחמת העולם השנייה שימש המחנה כבסיס של הצבא ההולנדי. הוא הפך לאחד ממספר מחנות מעצר מאולתרים שפתחו הגרמנים בהולנד הכבושה לשם כליאת עצורים, בדרך כלל בהתבסס על מתקנים צבאיים קיימים. שמו הרשמי היה "מחנה המעבר המשטרתי אמרספורט".
המחנה נפתח ב-18 באוגוסט 1941. במרץ 1943 הועברו ממנו כמעט כל האסירים למחנה פיכט שבדרום הולנד על מנת לאפשר את הרחבתו והגדלת קיבולת האסירים שלו. בחודש מאי 1943 החלו הגרמנים להביא אליו שוב עצורים.
קודם להרחבת המחנה היו בו 17 צריפי עץ, כל אחד באורך של 60 מטר. במהלך הרחבת המחנה נוספו לו עשרה מבני אבן גדולים ומתקנים נוספים.
בתקופה הראשונה לפעילות המחנה (עד מרץ 1943) נכלאו בו 8,800 איש ו-2,200 מהם שולחו ממנו למחנות ריכוז בגרמניה. בתקופה השנייה לפעילותו (ממרץ 1943 ועד סיום המלחמה) נכלאו בו 26,500 איש ומהם נשלחו מזרחה כ-18,000 (לפי גרסה אחרת – יותר מ-20,000).[1]
האסירים במחנה והתנאים בו עריכה
אוכלוסיית האסירים במחנה לא הייתה אחידה והורכבה מן הקבוצות העיקריות שנרדפו על ידי הגרמנים. נכלאו בו יהודים, צוענים, הומוסקסואלים, עדי יהוה, שבויים סובייטיים, אנשי המחתרת ההולנדית ואנשי דת. נכלאו בו גם סוחרים בשוק השחור ומבריחים. כל אסיר נשא על מדיו משולש בד בצבע שסימל את השתייכותו הקבוצתית.
חלק מן האסירים שוחררו בסופו של דבר מן המעצר במחנה. אסירים ששולחו ממנו לגרמניה הועברו למחנות בוכנוואלד, מאוטהאוזן ונויגמה. החל מה-15 ביולי 1942 החלו לעבור דרך המחנה יהודים הולנדים שנעצרו על ידי הגרמנים ושולחו אל מחנות ההשמדה במזרח אירופה. בין אלו היו מרביתם של 800 יהודי העיר אמרספורט.
המחנה נוהל על ידי אנשי סגל מן האס אס, בסיוע אסירים ששימשו כקאפואים. יחס השומרים לאסירים היה אכזרי ביותר וכלל מעשי התעללות שונים, כולל הכאה, הרעבה והעמדה במסדרים במשך שעות רבות, עד לשתי יממות ברציפות. היחס לאסירים יהודים היה אכזרי במיוחד, וגם חלק מהאסירים האחרים התנכלו להם.
האסירים במחנה שוכנו במבנים על גבי דרגשים בשלוש קומות ובצפיפות רבה. הם הועבדו בעבודות כפייה כשהם מוכים באלות ובשוטים, וסבלו מהיעדר תנאי היגיינה נאותים וממחסור במזון ובטיפול רפואי.[2] התפשטו בקרבם גם מחלות מידבקות - דיפטריה, דיזנטריה ושחפת - עקב הצפיפות והתנאים הירודים במחנה. במחנה נערכו גם הוצאות להורג.
ב-19 באפריל 1945, כשבועיים לפני שחרור הולנד, הועברה השליטה במחנה לצלב האדום ההולנדי. בעת שחרורו נמצאו בו כ-500 אסירים, מעטים מהם יהודים.
מספרם המדויק של האסירים שמתו במחנה איננו ידוע, בין השאר משום שלפני שחרורו השמידו הגרמנים את מרבית מסמכיו. מספרם הוערך בכ-700 לפחות, שיותר ממחציתם הוצאו להורג על ידי הגרמנים. בין המוצאים להורג היו בני ערובה שנאספו ונרצחו על ידי הגרמנים כתגמול על פעולות המחתרת ההולנדית.
לאחר שחרור המחנה התגלו בו מספר קברי אחים.
אחרי המלחמה עריכה
ב-1948 נערך בהולנד משפט לאנשי סגל של המחנה. קרל פטר ברג (Karl Peter Berg), שהיה מפקד המחנה מינואר 1943 ונודע לשמצה בשל אכזריותו, נידון למוות והוצא להורג ב-1949. שומר בכיר, יוזף יוהאן קוטלה (Josef Johann Kotälla), סדיסט ידוע שהיה אחראי לרבים ממעשי ההתעללות במחנה, נידון גם הוא למוות, אך עונשו הומר למאסר עולם והוא סיים את חייו בכלא.
משנת 2000 משמש המחנה כאתר הנצחה לאשר התחולל בו. מרבית מבני המחנה המקוריים נהרסו עם השנים, ונותרו בו רק כעשירית מהם, ובהם צינוק בטון ומגדל שמירה.
מאז 1953 ניצב במחנה הפסל "אסיר בפני כיתת יורים", שפיסל פריץ סיחר (Frits Sieger). הוא ניצב באתר שבו נערכה הוצאה המונית להורג של 50 בני ערובה ב-8 במרץ 1945.
מדי שנה, ב-19 באפריל, מתקיים טקס זיכרון במחנה.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מחנה הריכוז אמרספורט- מחנה אמרספורט באתר cympm.com
הערות שוליים עריכה
- ^ http://www.cympm.com/amersfoort.html.
- ^ רופא המחנה היה הולנדי אוהד הנאצים (http://www.cympm.com/amersfoort.html).