מטה יעקב הוא מכשיר מדידה המאפשר לקבוע את קו הרוחב הגאוגרפי בים.

איור מהמאה ה-17 המבאר את השימוש ב"מטה יעקב"

המכשיר היה בשימושם של אסטרונומים, ימאים ושימש למדידת שטח. המצאתו של המכשיר, במאה ה-14, מיוחסת בדרך כלל לרלב"ג – רבנו לוי בן גרשום, אם כי יש המייחסים אותו ליעקב בן מכיר אבן תיבון, נכדו של שמואל בן יהודה אבן תיבון, שחי באותה תקופה. המכשיר שימש מגלי ארצות רבים, בהם ואסקו דה גאמה, פרדיננד מגלן וקולומבוס, והיה בשימוש כארבע מאות שנה עד להחלפתו במכשיר מודרני יותר – הסקסטנט.

המכשיר ודרך פעולתו עריכה

המכשיר מעוצב בצורת צלב, הבנוי משני סרגלים, קבוע ונייד. הסרגל הנייד נע לאורך הסרגל הקבוע. הנווט מתבונן בכיוון האופק, ממקם את הקצה התחתון של הסרגל הנייד על קו האופק, ואז מזיז את הסרגל עד שקצהו העליון מתלכד עם השמש. על הסרגל הקבוע ניתן לקרוא את זווית הרוּם של הגרם השמימי הנצפה, כלומר את גובהו במעלות מעל האופק.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מטה יעקב בוויקישיתוף
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ימאות ובנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.