מטען הכאב

מטען הכאב (באנגלית: The Hurt Locker) הוא מותחן מלחמה אמריקאי משנת 2008, בבימויה של קתרין ביגלו. הסרט זכה לפרסים רבים, בהם שישה פרסי אוסקר (מתוך 9 מועמדויות) כולל הסרט הטוב ביותר והבמאי הטוב ביותר, וכן פרסי באפט"א לסרט, הבמאי, התסריט המקורי, הצילום, העריכה והסאונד הטובים ביותר. הסרט מספר את סיפורה של יחידה לסילוק פצצות בצבא האמריקאי, המוצבת בעיראק בזמן מלחמת עיראק.

מטען הכאב
The Hurt Locker

כרזת הסרט
בימוי	קתרין ביגלו
הופק בידי	קתרין ביגלו מארק בול ניקולאס צ'ארטייר גרג שאפירו
תסריט	מארק בול
עריכה	Chris Innis
שחקנים ראשיים	ג'רמי רנר אנתוני מאקי בריאן גראת'י כריסטיאן קמרגו אוונג'לין לילי ראלף פיינס דייוויד מורס גאי פירס
מוזיקה	מרקו בלטרמי באק סאנדרס
צילום	בארי אקרויד
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	Summit Entertainment, Grosvenor Park Productions
חברה מפיצה	Summit Entertainment
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	4 בספטמבר 2008 (פסטיבל ונציה) 26 ביוני 2009 11 במרץ 2010
משך הקרנה	131 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	מותחן אקשן, סרט דרמה, סרט עצמאי, סרט מלחמה, סרט פעולה
תקציב	15 מיליון דולר
הכנסות	49,230,772 דולר
הכנסות באתר מוג'ו	hurtlocker
פרסים	6 פרסי אוסקר פרס באפט"א ארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית
www.thehurtlocker-movie.com
דף הסרט ב־IMDb

התסריט נכתב על ידי מארק בול, סופר פרילנסר שהתלווה ליחידת סילוק פצצות. ג'רמי רנר, אנתוני מאקי ובריאן גראת'י מככבים בסרט בתור חברי יחידת סילוק הפצצות והסרט מתאר את התמודדותם עם המתח שבפירוק הפצצות, סכנת החיים שמציבות בפניהם חוליות מיליציה המשתייכות לכוחות ההתקוממות בעיראק והמתיחות המתעוררת בין שלושת חברי הצוות.

שם הסרט מגיע מסלנג באנגלית המתאר פציעה כתוצאה מפיצוץ מטען.

הסרט לא זכה להצלחה רבה על האקרנים ובמדינות רבות לא הופץ כלל בקולנוע, ובחלקן נרכש להקרנה במסגרת שידורי הטלוויזיה או להפצה ב-DVD. לאחר שההתעניינות בסרט גברה, בעקבות ההכרזה על מועמדותו לאוסקר וההשערות על סיכויו לזכות, במדינות מסוימות, בהן ישראל, רכשו חברות הפצה את הסרט להקרנה. בישראל, הסרט שודר בטלוויזיה בלוויין ב-7 במרץ, ערב שידורו של טקס האוסקר, והוקרן בקולנוע החל מ-11 במרץ.

עלילה

הסרט נפתח בציטוט מתוך הספר רב-המכר משנת 2002 "War Is a Force That Gives Us Meaning" של הכתב לענייני מלחמה של הניו יורק טיימס כריס הדג'ס: "הריגוש שבקרב מהווה התמכרות חזקה ולעיתים קרובות קטלנית, כי מלחמה היא סם".

בחודשים הראשונים שלאחר פלישת כוחות הצבא האמריקאי לעיראק, רב-סמל ויליאם ג'יימס מתמנה למפקד הצוות של יחידה לסילוק פצצות בפלוגה בראבו של צבא ארצות הברית, כאשר הוא מחליף את סמל ראשון תומפסון, שנהרג מפיצוץ מטען צד, שהורכב על בסיס מרגמה 155, והופעל מרחוק. הוא חובר לסמל ג'יי.טי. סנבורן ולרב טוראי אוון אלדרידג', שתפקידם לתקשר עם מפקד הצוות דרך מכשיר קשר שנמצא בתוך חליפת המגן שלו ולחפות עליו בזמן שהוא בוחן ומנטרל מטעני חבלה. במשימה הראשונה שלהם יחד, ג'יימס מתעקש להתקרב למטען חבלה בלי לשלוח קודם לכן את רובוט סילוק הפצצות שברשות הצוות, מה שגורם לשני חברי הצוות האחרים לראות בו אדם פזיז וחסר זהירות. הוא מגלה שם מטען מרגמה 155 שחוטיו מובילים אותו לעוד 6 מטענים. הסרט מראה שמפעיל המטענים רץ מראש הבניין ליציאה ממנו (קרוב לפצצות) על מנת להפעילם. אלא שג'יימס מנטרל בזריזות את כולן ומציג בהתרסה את המרעום המנותק בפני המפעיל (אפילו שהוא לא ידע שזה המפעיל) והמפעיל בורח. במחנה מתיידד ג'יימס עם ילד מקומי שקורא לעצמו "בקהאם" (על שמו של הכדורגלן האנגלי דייוויד בקהאם), שעובד אצל סוחר מקומי המוכר סרטי DVD פיראטיים. במשימות הבאות ג'יימס מנטרל פצצה בבניין האומות המאוחדות בבגדאד, חברי הצוות חוברים לצוות בריטי של שכירי-חרב, איתו הם נלחמים בצלפים והצוות מגלה אמצעי לחימה שטרם נעשה בהם שימוש בתוך מחסן, כל זה בזמן שהמתיחות בין חברי הצוות גואה עקב חוסר הזהירות המשווע והשיטות הלא מקובלות של ג'יימס. במשימה מאוחרת יותר, ג'יימס מגלה גופה של ילד שבבטנו הושתלה בניתוח כושל פצצה. ג'יימס סבור שהילד הוא בקהאם, חברו מדוכן הסרטים הפיראטיים, אך סנבורן ואלדרידג' לא בטוחים בכך.

כשהוא לבוש בחולצה אזרחית ומכנסיים צבאיים, ג'יימס חומק החוצה מהבסיס, חוטף את הסוחר עבורו בקהאם עבד ומורה לו באיומי אקדח להסיע אותו לביתו של הילד. בתוך הבית, ג'יימס פוגש בפרופסור עיראקי, ממנו דורש לדעת מי היה מעורב בהפיכתו של בקהאם ל"פצצה אנושית". הפרופסור לא מראה שום סימן שהוא מבין את הדרישה של ג'יימס וחושב שהוא סוכן של ה-CIA. הוא מזמין אותו בנימוס לשבת איתו כאורח. כאשר אשתו של הפרופסור רואה את ג'יימס, היא נבהלת ומגרשת אותו בכוח מהבית. ג'יימס חוזר לבסיס באישון ליל, שם השומרים כמעט ויורים בו כיוון שבתחילה הם חושבים שהוא מחבל מתאבד. באותו הלילה, הצוות מוזעק לאזור הירוק על מנת לחקור זירת פיצוץ של מכלית, בו נהרגו אזרחים רבים. כשהוא פועל לפי תחושת בטן, ג'יימס מורה לצוות שלו לבוא בעקבותיו אל מעבר למכתש הפיצוץ ולתוך הרחובות החשוכים שבסביבה. סנבורן מביע מחאה ומציע לחכות לפלוגת חי"ר שתטהר את האזור, אך ג'יימס דוחה את ההצעה. הוא סבור שהמורדים שפוצצו את המכלית מרחוק צופים בחיילים הסורקים את הזירה מחורשה בקרבת מקום. ג'יימס פוקד על חייליו להתפצל כך שכל אחד משלושת חברי הצוות בודק סמטה; ג'יימס וסנבורן לא מוצאים דבר, אך עד מהרה הם שומעים יריות מהכיוון אליו הלך אלדרידג'. כשהם מתקרבים לאזור ממנו נשמעו היריות הם נתקלים בגופה של מורד מת, אך אין זכר לאלדרידג'. כשהם נכנסים לסמטה, הם מבחינים בשני מורדים הנושאים את אלדרידג' איתם. ג'יימס פותח באש, הורג את שניהם אך פוגע בטעות ברגלו של אלדרידג'. אחרי שהם חוזרים לבסיס, ג'יימס מתמוטט במקלחת בעודו לבוש בציוד מלא ופורץ בבכי. בבוקר שאחרי, בקהאם, בריא ושלם, ניגש אל ג'יימס והאחרון מבין שטעה בזיהוי הגופה. הילד מנסה לשוחח איתו, אך ג'יימס ממשיך בדרכו בלי לומר מילה. לפני שמפנים אותו לבית החולים הצבאי, אלדרידג' מאשים את ג'יימס בפציעתו, בטענה שהוא סיכן אותו שלא לצורך כדי שיוכל לקבל את "מנת האדרנלין" שלו.

כאשר נותרים רק יומיים עד לסיום תקופת ההצבה שלהם, נקראים ג'יימס וסנבורן, חברי הצוות הנותרים, לסייע באירוע במסגרתו אדם נשלח בניגוד לרצונו להתפוצץ במחסום צבאי, כאשר לגופו מחובר כלוב מתכת נעול במנעולים המחבר לגופו פצצת זמן. בזמן שהאדם בוכה ומתחנן על חייו, ג'יימס מנסה לפרק את הפצצה ולהסירה מגופו של האדם, אך הוא נכשל ובורח רגעים ספורים לפני שהפצצה מתפוצצת והורגת את האדם אליו הייתה קשורה. בנסיעה בחזרה לבסיס, סנבורן נכנס לסערת רגשות ומתוודה בפני ג'יימס שאין ביכולתו להתמודד עוד עם השירות ביחידה לסילוק פצצות, ומביע שמחה לאור עזיבתו את עיראק והאפשרות שלו להתחיל משפחה. ג'יימס חוזר הביתה לאשתו וילדו, שם הוא נראה מבצע ברוגע את פעולות השגרה היום-יומיות של חייו האזרחיים. לילה אחד הוא מדבר אל בנו הפעוט, ואומר לו שיש רק דבר אחד בעולם שהוא יודע שהוא אוהב. בסצנה הבאה ג'יימס חוזר לעיראק, כשהוא מוכן לשרת שנה נוספת במסגרת יחידה לסילוק פצצות מפלוגה דלתא.

תגובות בקרב בוגרי לחימה בעיראק

כמה מיוצאי צבא ששירתו בעיראק וחיילים שמשרתים שם בפועל דיווחו על אי דיוקים במצבי הלחימה שתוארו שם. בין הטיעונים – גרסה הוליוודית של הלחימה בעיראק, מדים לא נכונים, אי שימוש במכשירי קשר, התנהגות לא נאותה בקרב חיילים. בפועל לא נשלחים למשימות מסוכנות שלושה חיילים עצמאיים בלי אמצעי קשר. מפקד הכוח בסרט גרם לכל הקבוצה סיכונים גדולים. מפקדים בפועל מצייתים לחוקים, ואם לא – לא נותנים להם לפעול. מפקד הכוח צריך לשים בקדימות ראשית להביא את חיילי החוליה שלו הביתה שלמים ובריאים, דבר שלא תמיד היה בסרט.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מטען הכאב בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של מטען הכאב
• "מטען הכאב", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "מטען הכאב", באתר נטפליקס
• "מטען הכאב", באתר AllMovie (באנגלית)
• "מטען הכאב", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "מטען הכאב", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "מטען הכאב", באתר Metacritic (באנגלית)
• "מטען הכאב", באתר אידיבי
• "מטען הכאב", באתר Hulu סרטים (באנגלית)
• "מטען הכאב", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• מטען הכאב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• יאיר רוה, הבעיה עם "מטען הכאב", בבלוג הקולנוע "סינמסקופ", 22 בפברואר 2010
• אמיר קמינר, ריאיון עם מארק בול, תסריטאי הסרט, באתר ynet, 6 במרץ 2010
• שמוליק דובדבני, מטען הזהב, באתר ynet, 7 במרץ 2010
• מאיר שניצר, כאבי תופת: ביקורת על "מטען הכאב", באתר nrg‏, 18 במרץ 2010

הערות שוליים

הקודם: 2008: אגם קפוא

פרס גות'הם לסרט הטוב ביותר 2009: מטען הכאב

הבא: 2010: קר עד העצם

הקודם: 2008: נער החידות ממומביי

פרס סטלייט – הסרט הטוב ביותר - דרמה 2009: מטען הכאב

הבא: 2010: הרשת החברתית