מיג 1.44
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, דקדוק לקוי, מקורות חסרים. | |
מיג 1.44 (МФИ Микоян МиГ-1.44, קוד נאט"ו: פלאטפאק - Flatpack) הוא שמו של אב טיפוס רוסי למטוס קרב מהדור החמישי שיועד להיות מטוס ניסוי ומטוס קרב רב-משימתי (תקיפה ויירוט).
 | |||||||||||||||
| הדמיית מחשב של המטוס | |||||||||||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג | מטוס ניסוי והצגת טכנולוגיות, למטוס קרב רב-משימתי | ||||||||||||||
| קוד נאט"ו | פלאטפאק – Flatpack (אריזה שטוחה) | ||||||||||||||
| ארץ ייצור |
 רוסיה | ||||||||||||||
| יצרן | מיג | ||||||||||||||
| טיסת בכורה | 29 בפברואר 2000 | ||||||||||||||
| תקופת שירות | הפרויקט בוטל – הווה | ||||||||||||||
| צוות | 1 | ||||||||||||||
| יחידות שיוצרו | 1 (אבטיפוס) | ||||||||||||||
| משתמש ראשי | מכון מחקר מדעי | ||||||||||||||
| דגמים | МиГ МФИ | ||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| תרשים | |||||||||||||||
 | |||||||||||||||
המטוס, בו תוכננה התקנת מנועים מדגם АЛ-41Ф, נוצר כתגובה למטוס ה-F-22 האמריקאי. המטוס תוכנן להכיל יישום נרחב של טכנולוגיית החמקן. חימוש המטוס תוכנן להיות בתא פנימי מכוסה בצבע מיוחד המקשה על זיהוי המטוס באמצעות מכ"ם, המטוס עוצב בדרך מיוחדת של משטחים עקומים.
פיתוח המטוס יצא לדרך בסוף שנת 1979 במסגרת תוכנית И-90 (תוכנית "מפציץ שנות ה-90" = «истребитель 1990-х годов»). במקור תוכנן פיתוח שני דגמים, מטוס קרב רב-משימתי (ראשי תיבות ברוסית МФИ, מוכר גם כ-MFI) ומטוס קרב קל (LFI), שהיו אמורים להתבסס על דגמים דומים כדי להוזיל את הפיתוח. בשנת 1981, המכון האווירודינמי המרכזי (ЦАГИ) שביצע מחקר אווירודינמי וניסויים במנהרת רוח עבור הפרויקט, המליץ לפתח משטחי קנארד משולשים, כדי לשפר את יעילותו האווירודינמית של המטוס ולאפשר לטוס בזוויות התקפה שונות.
המטוס בעל המספר 1.44 מסמל את אב הטיפוס עליו עבדה חברת מיקויאן גורביץ' (מיג) בפרויקט И-90. המטוס בעל שם הקוד 1.42/1.44 היה אמור להיכנס לייצור סדרתי ולשרת את חיל האוויר הסובייטי.
פיתוח מטוס הקרב , אושר רשמית, והחל על ידי חברת מיג בשנת 1983, ב"תוכנית היעד המשולבת" («Комплексная целевая программа») שכללה אפיון המטוס, שיהיה בעל כוח הנעה אווירי וחימוש, ומילוי הדרישות הטקטיות והטכניות של חיל האוויר ושר ההגנה. בשנת 1987 אושר התכנון של שני הדגמים, אך עקב מגבלות תקציב בוטל הפיתוח של הדגם הקל. בשנת 1991 המטוס עבר לשלב תכנון מתקדם, אך נפילת ברית המועצות בסוף אותה שנה עצרה את המשך הפיתוח עוד לפני שבוצעה טיסת ניסוי ראשונה
מטוס ההדגמה היחיד מדגם מיג 1.44 הועבר לעיר ז'וקובסקי במחוז מוסקבה בשנת 1997 מתוך כוונה לבצע שם טיסות ניסוי, אך הממשלה הרוסית לא אישרה תקציב לכך ואף השאירה את קיום המטוס מסווג, דבר שמנע חשיפתו בתערוכות אוויריות. החשיפה הראשונה של קיום המטוס באמצעי התקשורת הרוסיים הייתה בסוף שנת 1998. בינואר 1999 הוצג מטוס ההדגמה לבכירי הצבא והממשלה הרוסית ולנציגי התקשורת הבינלאומית.
טיסת הבכורה של המטוס נערכה בפברואר 2000. טיסה שנייה בוצעה באפריל אותה שנה, ומאז לא היו דיווחים על טיסות מתוכננות נוספות. המטוס לא עבר לשלב ייצור סדרתי ונראה שהפרויקט בוטל ללא הודעה מפורשת.
כיום, ישנו רק דגם אחד של אב טיפוס החונה בחניית ה"מיגים" של מכון מחקר התעופה ע"ש גרומוב («Лётно-исследовательский институт имени М. М. Громова»). רוב הטכנולוגיות שיושמו במטוס, הועברו לשימוש בתוכנית סוחוי T-50 לחימוש וייצור מטוסי קרב חדישים עבור חיל האוויר הרוסי מתוצרת חברת סוחוי.
קישורים חיצוניים עריכה
