מצ'מון הנגיד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ניסוח בעייתי. נא להביא מקור מסודר. |
מקור. ספר "הודו ב'" (גוייטין ופרידמן) עמודים 6-12 |
||
שורה 25:
כאבותיו, היה רבי מצ'מון "פקיד הסוחרים" - ממונה על עיר הנמל הבינלאומית עדן ושותפו המסחרי של מושל העיר. תפקיד זה היה רב עוצמה שכן בתקופתו פרח הסחר הבינלאומי בעיר. הוא ניסח חוזים וביתו היה כעין משרד דואר עבור הסוחרים. בגניזה הקהירית נמצאו מכתבים רבים ממנו ואליו העוסקים בענייני חוק ומשפט, וכן שירים שנכתבו לכבודו. הוא מתואר כך: "ממונה מן ראשי גלויות ומן ראשי ישיבות על כל ישראל, ונאמן השליטים אשר הם במדינת הים ואשר הם במדבר". עמד בקשרים הדוקים עם חכמי יהודי מצרים ותמך בהם וכך כותב עליו רבי [[מצליח הכהן]] ראש ישיבת גאון יעקב שהועתקה מארץ ישראל למצרים: "נגיד לעם ה', שר השרים, ראש הקהילות".
מתוקף תפקידו, הוא שימש גם כדיין כדי לערוך מסמכים משפטיים. הוא טיפל לרוב בעזבונות השייכים ליתומים ואלמנות מארצות רחוקות, והגן על זכויותיהם מפני שליטים גזלנים או בעלי חוב משתמטים. משאבד סוחר עם כל רכושו בים, נהג הנגיד מצ'מון לשלוח למשפחה השכולה סיוע ממשי בתורת צדקה. הוא נעזר רבות על ידי שלושת חברי בית הדין של העיר עדן שבראשו עמד הרב סעיד בן מרחב, ובגניזה הקהירית ישנן עשרות רבות של תעודות ו"מעשי בית דין" שיש להם זיקה בו, או שירים לכבודו. הוא האישיות המרכזית של סחר הודו, כפי שמצטייר מתוך כתבי הגניזה. כממונה על נמל עדן והמשגיח על המכסים בו, הוא קבע את מחירי הסחורות והחזיק צי אניות.
רבי מצ'מון נפטר בשנת [[ד'תתקי"ב]] ([[1152]]) ואת מקומו ירש בנו רבי חלפון. אל אחד מצאצאיו, שהיה גם הוא נגיד ונקרא רבי מצ'מון בן דוד, הקדיש בהערצה רבי [[יהודה אלחריזי]] עותק מספרו ה"[[תחכמוני (ספר)|תחכמוני]]".
| |||