תחנת כוח הידרואלקטרית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 13:
תחנת הכוח ההידרואלקטרית הראשונה בתחומי מדינת ישראל הוקמה על ידי קיבוץ [[הגושרים]] בשנת [[1982]] ביוזמתם, תכנונם וביצועם של שניים מחברי הקיבוץ, צביקה חבלין ומיקי שמחאי. הפרויקט מתבסס על קו מים הקיים, המוליך מים מנחל הדן לשטחים חקלאיים, תוך ניצול הפרש גובה של כ-50 מטר בין נקודת תפיסת המים לבין שדות הקיבוץ, לצורך הפקת חשמל. החשמל המופק מהתחנה משמש עד היום את הקיבוץ. הטורבינה מייצרת כ 180–210 קילוואט לשעה, ששקולים לכמיליון קילוואט לשנה. לאחר סיום הפרויקט  זכה צביקה חבלין בפרס יו"ר הכנסת "על יוזמתו הברוכה לחיסכון באנרגיה בסללו דרכים חדשות בניצול מי נהרות לייצור חשמל ולהשקיה חקלאית תוך שמירה על מקורות המים ועל איכות הסביבה". 
 
בשנת [[1992]] הקים [[קיבוץ]] [[כפר הנשיא]], בשותפות עם אנשי עסקים תחת השם חברתזאב מיצדבס"ד שלום עתרת, תחנת כחכוח הידרו הידרואלקטריתבננה ב[[נהר הירדן]] כשני קילומטר ורבע מדרום ל[[גשר בנות יעקב]], בהספק של כ-2.6 מגה-וואט. בישראל מספר תחנות כח הידרו-אלקטריות בהספק קטן יותר: בעמק החולה (מפעל המים חצבאני-דן, הספק של 2.2 מגה-וואט), מתקן מקורות בכפר יהושע (0.95 מגה-וואט), וב[[עין הנציב]] (4 מתקנים בהספק של 0.96 מגה-וואט). החשמל המיוצר על ידי מפעלים אלו משמש לצריכה מקומית, וחלקו נמכר ל[[חברת החשמל]] או מסופק לצרכנים גדולים דרך רשת ההולכה של חברת החשמל. סך הייצור הכללי באמצעות תחנות אלו (כ־6.7 מגה-וואט) הוא זניח בהשוואה ליכולת הייצור הארצית (כ־13,000 מגה-וואט, נכון לשנת 2013).
 
==קישורים חיצוניים==