מנחם פינקלשטיין – הבדלי גרסאות

הכרעת הדין הראשונה ניתנה בנובמבר 2015, ובמסגרתה זוכו שני נאשמים שהואשמו כשותפים לעבירהלעבירת שלרצח בעקבות ירי על אוטובוס שהסיע תלמידים. הירי הביא למותו של אחד התלמידים. הירי בוצע על ידי אדם שלישי אשר הורשע בדינו בהרכב שופטים אחר. שני הנאשמים היו קטינים בעת האירוע. שניהם הואשמו על בסיס הודאותיהם בעובדות מסוימות בעת חקירת המשטרה. פינקלשטיין קבע כי הצטברו ליקויים רבים, בדרגות חומרה משתנות, במהלך חקירותיהם של שני הנאשמים, וכי ליקויים אלה מביאים לפסילת הודאותיהם. בנוסף נקבע כי אין לתת משקל להודאות אלה, אפילו היו אלה מתקבלות כראיות. הליקוי החמור ביותר שהתגלה בחקירה זו הוא שיטת "התשאול הנעלם", היינו חקירתם של החשודים בביצוע עבירות חמורות באופן שאינו מתועד כלל, שלא כדין. דרך חקירה כזו פוגעת באופן מהותי ביכולתו של בית המשפט לדעת כיצד התנהלו באמת חלקים מהותיים של החקירה. החשש הוא שאם נוקטים החוקרים אמצעי חקירה פסולים, נעשה הדבר בחלק הסמוי מן העין ולא בחלק הגלוי של החקירה{{הערה|תפ"ח 10101-11-09 מדינת ישראל נגד ע.ש. ו-ע.ע. (29.11.2015){{ש}}[http://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.2787264 בית המשפט זיכה שני נאשמים שהודו ברצח תלמיד - בשל מחדלי המשטרה]}}.