תרבות החירשים – הבדלי גרסאות

השתל השבלולי הוא נושא טעון ושנוי במחלוקת בקרב קהילות החירשים בישראל ובעולם. עם הופעתו הביעו אגודות החירשים בעולם, וביניהן [[אגודת החרשים בישראל]], התנגדות רבה לשימוש בו.{{הערה|ורד פרכטר, [http://www.etni.org.il/old_hearing/newsmakshir.htm הגיל: 10, גיל השמיעה: 8], "הארץ", 01/04/2003. בארכיון של אתר "שומעים ברשת"}} לדעתם, האדם החירש הוא אדם שלם שאינו דורש תיקון. לפי טענה זו, לחירשים [[שפת סימנים|שפה]] ותרבות מפותחים, ומאחר שאינם פגומים, הם אינם זקוקים ל"תיקונים" על ידי החברה השומעת, אלא לקבלתם כשווים. ההנחה היא כי החרשות אינה "נכות" אלא [[תרבות]], ועל כן זכותם לבחור עבור ילדיהם את ההשתייכות לתרבות ההורים החירשים. שיקול נוסף נעוץ בגיל המוקדם יחסית, בו מתבצע הניתוח. גיל המושתל אינו מאפשר לו לקבל ההחלטה בוגרת, מושכלת ונטולת לחצים בנוגע להשתלה. בנוסף טוענים המתנגדים כי המגבלות הרבות על המושתל (לדוגמה, האיסור להרטיב את השתל, או הטיפולים השיקומיים והתרגולים הרבים והממושכים הנדרשים), פוגעות באיכות חייו, וסביר שללא ההשתלה היו נחסכות ממנו.

 

 

=== סוגיות תרבותיות נוספות ===