ויקיפדיה

קונדנסט – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
שכתוב ועריכה
שורה 1:
{{לשכתב|פסקה=|נראה כאילו הערך מלא במקורות, אבל ההקשר בו הם מובאים לא תמיד ברור|נושא=מדעי הטבע|נושא2=מדעי הטבע}}
 
'''קונדנסט''' (ב[[אנגלית]]: '''Condensate'''; מילולית: חומר [[התעבות|מעובה]]), הואשהינו תוצרלמעשה לוואיגז רעילטבעי מעובה, מתייחס לתוצר לוואי בנפח נמוך המתקבל בעת זיקוק של  גז{{הערה|שם=LTR-Atilhan|{{cite journal|title=Thermodynamic characterization of deepwater natural gas mixtures with heavy hydrocarbon content at high pressures|last=Atilhan|first=Mert|last2=Aparicio|first2=Santiago|date=March 2015|journal=The Journal of Chemical Thermodynamics|publisher=Elsevier BV|doi=10.1016/j.jct.2014.10.018|volume=82|pages=134–142|issn=0021-9614|last3=Ejaz|first3=Saquib|last4=Zhou|first4=Jingjun|last5=Al-Marri|first5=Mohammed|last6=Holste|first6=James J.|last7=Hall|first7=Kenneth R.}}}} או נפט{{הערה|שם=LTR-Moustafa2013|{{cite journal|title=Analysis of Polycyclic Aromatic Hydrocarbons in Egyptian Petroleum Condensate Oils|last=Moustafa|first=Nagy Emam|last2=Andersson|first2=Jan T.|date=2013-06-26|journal=Polycyclic Aromatic Compounds|publisher=Informa UK Limited|issue=4|doi=10.1080/10406638.2013.791996|volume=33|pages=396–417|issn=1040-6638}}}}. הקונדנסט מורכב מ[[פחמימנים]], אשר להם משקל גבוה ביחס לחומר המקור, והם מופרדים בתהליך של עיבוי{{הערה|שם=LTR-Atilhan}}. השימושיםבתהליך המקובליםזה לקונדנסטחלק המופקמצורני מנפטהגז אושבתוך גזהגז הםהטבעי דילולהגולמי שלמתעבים נפטלמצב כבדנוזלי אואם כחמרמורידים גלםאת להפקתהטמפרטורה דלקיםלנקודה בעלישנמוכה נקודתמנקודת הצתההטל נמוכהשל ובעיקרהמקטע בנזיןהפחמימני לרכביםתוך ודלקשמירה למטוסיםעל לחץ קבוע.<ref>{{הערה|שם=LTR-Kazerooni2016|{{citeקישור journalכללי|titleכתובת=Toward an intelligent approach for H2S content and vapor pressure of sour condensate of south pars natural gas processing plant|last=Kazerooni|first=Nooshin Moradi|last2=Adib|first2=Hooman|date=January 2016|journal=Journal of Natural Gas Science and Engineering|publisher=Elsevier BV|doi=10.1016http:/j/www.jngseeia.2015doe.12gov/emeu/iea/glossary.006html#L|volumeכותרת=28|pages=365–371|issn=1875Glossary -5100|last3=Sabet|first3=Askar|last4=Adhami|first4=Mohammad Amin|last5=Adib|first5=Marjan}}}}U.S. ישהמתייחסיםEnergy לקונדנסטInformation כאלAdministration סוג של נפט גולמי, דוגמת נפט מסוג ברנט המופק בים הצפוני,{{הערה(EIA)|שםאתר=LTR-Yu2008|{{cite journal|title=Forecasting crude oil price with an EMD-based neural network ensemble learning paradigm|last=Yu|first=Lean|last2=Wang|first2=Shouyang|date=September 2008|journal=Energy Economics|publisher=Elsevier BV|issue=5|doi=10www.1016/jeia.enecodoe.2008.05.003gov|volumeשפה=30en|pages=2623–2635|issnתאריך_וידוא=01402017-9883|last3=Lai|first3=Kin Keung}}08-02}}</ref> כאשרקונדנסט נקרא התייחסותגם הנכונהלעיתים היא"בנזין כאלטבעי" תוצרמשום זיקוקשהוא ברמתמכיל עיבודפחמימנים חלקית{{הערה|שם=LTR-Malhotra|{{citeבתחום book|title=Fossilהרתיחה Energy:של Selected Entries from the Encyclopedia of Sustainability Science and Technology|publisher=Springer New York Imprint Springer|year=2013|isbn=978-1-4614-5721-3|editor-last=Malhotra|editor-first=Ripudaman|publication-place=New York, NY}}}}בנזין.
 
השימושים המקובלים לקונדנסט המופק מנפט או גז הם דילול של נפט כבד או כחמר גלם להפקת דלקים בעלי נקודת הצתה נמוכה ובעיקר בנזין לרכבים ודלק למטוסים{{הערה|{{cite journal|title=Toward an intelligent approach for H2S content and vapor pressure of sour condensate of south pars natural gas processing plant|last=Kazerooni|first=Nooshin Moradi|last2=Adib|first2=Hooman|date=January 2016|journal=Journal of Natural Gas Science and Engineering|publisher=Elsevier BV|doi=10.1016/j.jngse.2015.12.006|volume=28|pages=365–371|issn=1875-5100|last3=Sabet|first3=Askar|last4=Adhami|first4=Mohammad Amin|last5=Adib|first5=Marjan}}|שם=LTR-Kazerooni2016}}. ישהמתייחסים לקונדנסט כאל סוג של נפט גולמי, דוגמת נפט מסוג ברנט המופק בים הצפוני,{{הערה|{{cite journal|title=Forecasting crude oil price with an EMD-based neural network ensemble learning paradigm|last=Yu|first=Lean|last2=Wang|first2=Shouyang|date=September 2008|journal=Energy Economics|publisher=Elsevier BV|issue=5|doi=10.1016/j.eneco.2008.05.003|volume=30|pages=2623–2635|issn=0140-9883|last3=Lai|first3=Kin Keung}}|שם=LTR-Yu2008}} כאשר התייחסות הנכונה היא כאל תוצר זיקוק ברמת עיבוד חלקית{{הערה|{{cite book|title=Fossil Energy: Selected Entries from the Encyclopedia of Sustainability Science and Technology|publisher=Springer New York Imprint Springer|year=2013|isbn=978-1-4614-5721-3|editor-last=Malhotra|editor-first=Ripudaman|publication-place=New York, NY}}|שם=LTR-Malhotra}}.
הקונדנסט מכיל חומרים מסרטנים, הוא נפיץ ומכיל ריכוזים גבוהים של מרכיבים מזהמים ו[[נדיפות|נדיפים]].{{מקור}} הוא נחשב כזיהום גדול בהרבה בהשוואה לנפט גולמי רגיל{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=דו"ח מסכם בנושא סוגיות סביבתיות ורגולטוריות הנוגעות לשינוי, אחסון ושימוש בקונדנסט – תוצר לוואי נוזלי של הפקת גז טבעי|כתובת=http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/energy/naturalgas/documents/condensate-2016-report.pdf|אתר=[[המשרד להגנת הסביבה]]}}}} ומזהם את מי התהום. בשל מאפיינים אלו קמה בישראל התנגדות להקמת מתקני עיבוד לקונדנסט שמקורו בקידוחי [[תמר (שדה גז)|תמר]] ו[[לווייתן (שדה גז)|לווייתן]], במסגרת [[בית זיקוק|בתי הזיקוק]] הקיימים{{הערה|{{mynet|טלי ליבמן|המועצות האזוריות מתנגדות להקמת מיכל לאחסון קונדנסט באתר חגית|4894518|19 בדצמבר 2016|}}.}}. נטען בידי פעילי סביבה כי תוכננה הפקת קונדנסט בכמות משמעותית בהרבה מזו שפורסמה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://nitzanmatan.com/2016/11/21/הקונדנסט-איום-קיומי-או-תוצר-לוואי-זניח/|הכותב=ניצן מתן|כותרת=קונדנסט איום קיומי או תוצר לוואי זניח?|אתר=הבלוג של ניצן מתן|תאריך=2016 בנובמבר 21|תאריך_וידוא=2017-03-17}}}} וכי הפקת קונדנסט אמורה להתבצע בעומק הים, במקום הקידוח כפי שנהוג כיום במדינות מפותחות.▼
 
יתרונות השימוש בקונדנסט על פני נפט גולמי נובעים מכך שהוא לא מכיל ביטומן ומזוט, יש בו פחות תוצרי לוואי ויותר פחמימנים בעלי שרשראות קלות ולכן זיקוקו דורש פחות אנרגיה.<ref>http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/energy/naturalgas/documents/condensate-2016-report.pdf</ref>
 
גז טבעי גולמי יכול להגיע מכל אחד משלושה סוגי בארות הגז הבאים<ref>http://www.eia.doe.gov/pub/oil_gas/natural_gas/feature_articles/2006/ngprocess/ngprocess.pdf</ref><ref>http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/energy/naturalgas/documents/condensate-2016-report.pdf</ref> :
 
•           בארות נפט גולמי - גז טבעי גולמי שמגיע מבארות נפט גולמי נקרא גז מקושר (associated gas). גז זה יכול להתקיים בתצורה התת-קרקעית בנפרד מהנפט הגולמי או להיות מומס בתוך הנפט הגולמי. גז מעובה שמופק מבארות נפט נקרא לעיתים קרובות "קונדנסט כבד".
 
•           בארות גז יבש - בארות אלה מפיקות בדרך כלל רק גז טבעי גולמי שאינו מכיל נוזלים פחמימניים. גז זה נקרא גז לא מקושר (non-associated gas).
 
•           בארות קונדנסט - בארות אלה מפיקות גז טבעי גולמי ביחד עם נוזל גז טבעי. הוא נקרא גז מקושר ומכונה לעיתים קרובות גז רטוב.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.glossary.oilfield.slb.com/Terms/c/condensate.aspx|כותרת=condensate - Schlumberger Oilfield Glossary|אתר=www.glossary.oilfield.slb.com|תאריך_וידוא=2017-08-02}}</ref>
 
== הרכב ==
ישנם מקורות קונדנסט רבים ברחבי העולם וכל מקור מתאפיין בהרכב ייחודי. אולם, באופן כללי, משקלו הסגולי של קונדנסט נע בין 0.5 ל-0.8, ומורכב מפחמימנים כמו פרופן, בוטן, פנטן, הקסן, וכו'. תרכובות גז טבעי עם מספר גדול יותר של אטומי פחמן (לדוגמה, פנטן או תערובות של בוטן, פנטן ופחמימנים אחרים עם אטומי פחמן נוספים) קיימות כנוזלים בטמפרטורות הסביבה. קונדנסט עשוי להכיל אי-ניקיונות נוספים כמו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20060427131006/http://seweb1.phillips66.com/hes/msds.nsf/5bbae21d3705607e86256bd5006a8bc9/bdb184e665400a87862565e5004b85a2?OpenDocument|כותרת=Natural Gas Condensate|תאריך=2006-04-27|תאריך_וידוא=2017-08-02}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20060309102959/http://www.hess.com/ehs/msds/Nat_Gas_Cond_Sweet_15017_clr.pdf|כותרת=Wayback Machine|תאריך=2006-03-09|תאריך_וידוא=2017-08-02}}</ref> :
 
•           מימן גופרתי (H2S)
 
•           תיולים המכונים גם מרקפטנים (מסומנים RSH, כאשר R היא קבוצה אורגנית כמו מתיל, אתיל, וכו')
 
•           פחמן דו-חמצני (CO2)
 
•           אלקנים בעלי שרשראות ישרות ובין 2 ל-12 אטומי פחמן (מסומנים C2 עד C12)
 
•           ציקלוהקסן ונפתנים אחרים אולי
 
•           תרכובות ארומטיות (בנזן, טולואן, קסילנים, ואתיל בנזן)
 
== קונדנסט בישראל ==
הקונדנסט אינו מוגדר כחומר מסוכן על פי "חוק חומרים מסוכנים", התשנ"ג, אך על פי המלצות משרד הבריאות יש להתייחס אליו ככזה. לכן כל הגורמים המעורבים חייבים להחזיק בהיתרי רעלים.<ref> <nowiki>http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/HazardousMaterials/Permit/Pages/default.aspx</nowiki> </ref><ref> <nowiki>http://www.aroundy.com/_sites/batshlomo/posts/ctK0ewXGJfy47RHp/5KF9d4.pdf</nowiki></ref> החברות המעורבות בהפקת הגז הטבעי בישראל מחזיקות באישורים אלה.<ref>  <nowiki>http://www.sviva.gov.il/InfoServices/LicencesPerMissions/Pages/Facilities.aspx</nowiki> </ref>  
 
▲הקונדנסט מכיל חומרים מסרטנים, הוא נפיץ ומכיל ריכוזים גבוהים של מרכיבים מזהמים ו[[נדיפות|נדיפים]].,{{מקור}} הוא נחשב כזיהום גדול בהרבה בהשוואה לנפט גולמי רגיל{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=דו"ח מסכם בנושא סוגיות סביבתיות ורגולטוריות הנוגעות לשינוי, אחסון ושימוש בקונדנסט – תוצר לוואי נוזלי של הפקת גז טבעי|כתובת=http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/energy/naturalgas/documents/condensate-2016-report.pdf|אתר=[[המשרד להגנת הסביבה]]}}}} ומזהם את מי התהום. בשל מאפיינים אלו קמה בישראל התנגדות להקמת מתקני עיבוד לקונדנסט שמקורו בקידוחי [[תמר (שדה גז)|תמר]] ו[[לווייתן (שדה גז)|לווייתן]], במסגרת [[בית זיקוק|בתי הזיקוק]] הקיימים{{הערה|{{mynet|טלי ליבמן|המועצות האזוריות מתנגדות להקמת מיכל לאחסון קונדנסט באתר חגית|4894518|19 בדצמבר 2016|}}.}}. נטען בידי פעילי סביבה כי תוכננה הפקת קונדנסט בכמות משמעותית בהרבה מזו שפורסמה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://nitzanmatan.com/2016/11/21/הקונדנסט-איום-קיומי-או-תוצר-לוואי-זניח/|הכותב=ניצן מתן|כותרת=קונדנסט איום קיומי או תוצר לוואי זניח?|אתר=הבלוג של ניצן מתן|תאריך=2016 בנובמבר 21|תאריך_וידוא=2017-03-17}}}} וכי הפקת קונדנסט אמורה להתבצע בעומק הים, במקום הקידוח כפי שנהוג כיום במדינות מפותחות.
 
המחלוקת לגבי כמות הקונדנסט המופקת מהמאגרים נעוצה בטעות סופר שהופיעה בהודעה לעיתונות שהוציאה "דלק" בדבר מכירות קונדנסט במאגר תמר. בהודעה דווח על הפקת 348 מיליון חביות במקום 348 אלף<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.prnewswire.com/news-releases/delek-group-announces-consolidated-full-year-results-2014-300057775.html|הכותב=Delek Group Ltd.|כותרת=Delek Group Announces Consolidated Full Year Results 2014|אתר=www.prnewswire.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2017-08-02}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=http://maya.tase.co.il/reports/details/958004|הכותב=TASE|כותרת=דף הבית - מאיה – מערכת אינטרנט להודעות {{!}} הבורסה לניירות ערך|אתר=מאיה|שפה=he|תאריך_וידוא=2017-08-02}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://nitzanmatan.com/2016/11/21/%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%a0%d7%93%d7%a0%d7%a1%d7%98-%d7%90%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%a7%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%99-%d7%90%d7%95-%d7%aa%d7%95%d7%a6%d7%a8-%d7%9c%d7%95%d7%95%d7%90%d7%99-%d7%96%d7%a0%d7%99%d7%97/|הכותב=ניצן מתן|כותרת=קונדנסט איום קיומי או תוצר לוואי זניח?|אתר=הבלוג של ניצן מתן|תאריך=2016-11-21|תאריך_וידוא=2017-08-02}}</ref>. בנוסף, המשרד להגנת הסביבה קבע ב-2016 כי מאגרי תמר ולוויתן נחשבים כמאגרים עניים בקונדנסט: על פי הגדרות המשרד, עושר מאגר גז בקונדנסט נקבע על ידי היחס שבין כמות הפחמימנים הנוזליים אשר מופקים מן המאגר לבין כמות הגז שבו. מאגר שממנו ניתן להפיק פחות מגלון קונדנסט לאלף רגל מעוקב נחשב עני. הואיל ונקבע כי ממאגר תמר ניתן להפיק לכל היותר 0.056 גלון וממאגר לוויתן 0.075 גלון, מתקבל כי מאגרי הגז הגדולים בישראל נחשבים לדלים בקונדנסט גם בהשוואה למאגרים במדינות אחרות בעולם.<ref>http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/energy/naturalgas/documents/condensate-2016-report.pdf</ref>
 
רוב הקונדנסט המופק ממאגר תמר מובל בצנרת אל בית הזיקוק "פז" באשדוד, ובו הוא מעורבב עם נפט גולמי, מזוקק יחד איתו ומעובד כחומר גלם. הקונדנסט מהווה 1% מסך הגלמים המעובדים בבית זיקוק זה.<ref> <nowiki>http://www.aroundy.com/_sites/batshlomo/posts/ctK0ewXGJfy47RHp/5KF9d4.pdf</nowiki> </ref>
 
על פי דוחות "דלק קידוחים" לשנת 2016, היקף מכירות הקונדנסט השנתי הצפוי ממאגר לוויתן הוא של 708 אלף חביות בשנה<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://maya.tase.co.il/reports/details/1087807/2/0|הכותב=TASE|כותרת=דף הבית - מאיה – מערכת אינטרנט להודעות {{!}} הבורסה לניירות ערך|אתר=מאיה|שפה=he|תאריך_וידוא=2017-08-02}}</ref>, כמות השווה ל-103 מיליון טון נפט. מהתבוננות בדוחו"ת הכספיים של "בתי זיקוק לנפט בע"מ" (בזן) לשנת 2016 עולה כי כמות זו מהווה כ-1.14% מהיקף הזיקוק השנתי הממוצע של בזן בשנים 2015-2016.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://maya.tase.co.il/reports/details/1086358|הכותב=TASE|כותרת=דף הבית - מאיה – מערכת אינטרנט להודעות {{!}} הבורסה לניירות ערך|אתר=מאיה|שפה=he|תאריך_וידוא=2017-08-02}}</ref>
 
אחד החומרים הבעייתיים הקיימים בקונדנסט הינו בנזן, חומר ארומטי מסרטן המצוי גם בדלקים שמשמשים לתחבורה. על פי המשרד להגנת הסביבה, אחוז הבנזן המותר בדלקים הוא 1%.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=153|כותרת=אקולוגיה וסביבה - כתב עת למדע ומדיניות הסביבה|אתר=magazine.isees.org.il|תאריך_וידוא=2017-08-02}}</ref> על פי דוח משרד איכות הסביבה, אחוז הבנזן בקונדנסט הכבד ובקונדנסט הקל המופקים ממאגר תמר עומד בתקן הנ"ל.<ref>http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/energy/naturalgas/documents/condensate-2016-report.pdf</ref> אחוז הבנזן המופק ממאגר לווייתן נמוך מהתקן.
 
==קישורים חיצוניים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/קונדנסט"