קוסמודרום בייקונור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 21:
|מנכ"ל/ית=
|יו"ר=
|מטה מרכזי=סמוך לעיר [[טיורה-טאם|טיורה־טאם]], דרום [[קזחסטן]]
|עובדים=25,000
|תקציב=
שורה 28:
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=קזחסטן|שם=קוסמודרום בייקונור|אורך=63.305|רוחב=45.965|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר}}
}}
קוסמודרום '''בַּייקוֹנוּר''' ([[קזחית]]: '''Байқоңыр ғарыш айлағы'''; [[רוסית]]: '''Космодром Байконур'''), הקרוי גם '''טיוּרה-טאםטיוּרה־טאם''', הוא [[נמל חלל|נמל החלל]] הגדול והוותיק בעולם. הקוסמודרום נבנה על ידי [[ברית המועצות]] בשנות ה־50, ומאז [[1996]] הוא מופעל תחת פיקוח [[רוסיה]], אף על פי שהוא נמצא בשטח [[קזחסטן]], אך גם [[סוכנות החלל הלאומית של קזחסטן]] מעורבת בהפעלתו. תוקף [[חוזה]] ה[[חכירה]] הנוכחי של רוסיה הוא עד שנת 2050. בייקונור נמצא כ־200 [[קילומטר]] מ[[מזרח]] ל[[ימת אראל]], על גדתו [[צפון|הצפונית]] של [[נהר]] ה[[סיר דריה]], ליד העיר [[טיורה-טאם|טיורה־טאם]] בדרום קזחסטן.
 
השם "בייקונור" נבחר על מנת להטעות את [[המערב]] באשר למיקומו האמיתי של הבסיס, וכדי ליצור רושם כאילו מיקומו האמיתי הוא ליד העיר בייקונור, יישוב [[מכרה|כורים]] הנמצא כ-320כ־320 ק"מ צפונית מזרחית למיקום הבסיס, באזור [[מדבר]]י סמוך ל[[דזג'זקגאןזקזגאן]].
הקוסמודרום נבנה על ידי [[ברית המועצות]], ומאז [[1996]] הוא מופעל תחת פיקוח [[רוסיה]], אף על פי שהוא נמצא בשטח [[קזחסטן]], אף שגם [[סוכנות החלל הלאומית של קזחסטן]] מעורבת בהפעלתו. תוקף [[חוזה]] ה[[חכירה]] הנוכחי של רוסיה הוא עד שנת 2050. בייקונור נמצא כ-200 [[קילומטר]] מ[[מזרח]] ל[[ימת אראל]], על גדתו [[צפון|הצפונית]] של [[נהר]] ה[[סיר דריה]], ליד העיר [[טיורה-טאם]] בדרום קזחסטן.
 
בייקונור היה מרכז [[תוכנית החלל הסובייטית|תוכנית החלל]] השאפתנית של [[ברית המועצות]] מסוף [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50ה־50]] ועד [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה־80 של המאה ה־20]]. היו בו מתקנים לשיגור חלליות מאוישות ובלתי-מאוישותובלתי־מאוישות, וניתן היה לשגר ממנו מגוון רחב של [[טיל]]י שיגור: [[סויוז (משגר)|סויוז]], [[פרוטון (משגר לוויינים)|פרוטון]], [[ציקלון (משגר לוויינים)|ציקלון]], [[דנייפר (טיל)|דנייפר]] ו[[זניט (משגר לוויינים)|זניט]]. שיגורים מבסיס זה מהווים חלק חשוב בפריסתה ובתחזוקתה של [[תחנת החלל הבינלאומית]].
השם "בייקונור" נבחר על מנת להטעות את המערב באשר למיקומו האמיתי של הבסיס, וכדי ליצור רושם כאילו מיקומו האמיתי הוא ליד העיר בייקונור, יישוב [[מכרה|כורים]] הנמצא כ-320 ק"מ צפונית מזרחית למיקום הבסיס, באזור [[מדבר]]י סמוך ל[[דז'זקגאן]].
 
הבסיס נבנה במקור בשנות ה-50ה־50 כאתר לשיגור וניסוי של טילים ארוכי טווח, ומאוחר יותר הוסב לבסיס שיגורים לחלל. ליד הקוסמודרום נבנה יישוב שתפקידו לשרת את צורכי הקוסמודרום. בשנת [[1966]] הוא קיבל מעמד של עיר ונקרא לנינסק, אך שמו שונה ל[[בייקונור]] ב-ב־[[1995]].
בייקונור היה מרכז [[תוכנית החלל הסובייטית|תוכנית החלל]] השאפתנית של [[ברית המועצות]] מסוף [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] ועד [[שנות ה-80 של המאה ה-20]]. היו בו מתקנים לשיגור חלליות מאוישות ובלתי-מאוישות, וניתן היה לשגר ממנו מגוון רחב של [[טיל]]י שיגור: [[סויוז (משגר)|סויוז]], [[פרוטון (משגר לוויינים)|פרוטון]], [[ציקלון (משגר לוויינים)|ציקלון]], [[דנייפר (טיל)|דנייפר]] ו[[זניט (משגר לוויינים)|זניט]]. שיגורים מבסיס זה מהווים חלק חשוב בפריסתה ובתחזוקתה של [[תחנת החלל הבינלאומית]].
 
טיסות היסטוריות רבות לחלל שוגרו מבייקונור: [[ספוטניק 1|הלוויין הראשון]] ב-ב־[[4 באוקטובר]] [[1957]], [[ווסטוק 1|האדם הראשון בחלל]] ב-ב־[[1961]], והו[[אישה]]ווסטוק 6|האישה הראשונה בחלל]] ב-ב־[[1963]].
הבסיס נבנה במקור בשנות ה-50 כאתר לשיגור וניסוי של טילים ארוכי טווח, ומאוחר יותר הוסב לבסיס שיגורים לחלל. ליד הקוסמודרום נבנה יישוב שתפקידו לשרת את צורכי הקוסמודרום. בשנת [[1966]] הוא קיבל מעמד של עיר ונקרא לנינסק, אך שמו שונה ל[[בייקונור]] ב-[[1995]].
 
השיגורים לחלל נמשכו גם לאחר [[התפרקות ברית המועצות]] ב-ב־[[1991]], תחת [[חבר המדינות]]. במרץ 1996 חכרה רוסיה את הבסיס ל-20ל־20 שנה, תמורת תשלום שנתי של 115 מיליון דולר ואופציהואפשרות להארכת החכירה בעשר שנים נוספות. בשנת [[2004]] סוכם על הארכת ההסכם עד לשנת 2050 ללא שינוי דמי תשלוםהתשלום שנתייםהשנתיים.
טיסות היסטוריות רבות לחלל שוגרו מבייקונור: הלוויין הראשון ב-[[4 באוקטובר]] [[1957]], האדם הראשון בחלל ב-[[1961]], וה[[אישה]] הראשונה בחלל ב-[[1963]].
 
בשל חילוקי דעות בין רוסיה לקזחסטן על גובה דמי החכירה, החלה רוסיה להרחיב את [[קוסמודרום פלסצק|קוסמודרום פּלֶסֶצק]] שבשטחה, ב[[ארכנגלסק (מחוז)|מחוז ארכנגלסק]] שבצפון-מערבשבצפון־מערב רוסיה, וכן בנתה את [[קוסמודרום ווסטוצ'ני]] במזרח הרחוק ב[[אמור (מחוז)|מחוז אמור]].
השיגורים לחלל נמשכו גם לאחר [[התפרקות ברית המועצות]] ב-[[1991]], תחת [[חבר המדינות]]. במרץ 1996 חכרה רוסיה את הבסיס ל-20 שנה, תמורת תשלום שנתי של 115 מיליון דולר ואופציה להארכת החכירה בעשר שנים נוספות. בשנת [[2004]] סוכם על הארכת ההסכם עד לשנת 2050 ללא שינוי דמי תשלום שנתיים.
 
בשל חילוקי דעות בין רוסיה לקזחסטן על גובה דמי החכירה, החלה רוסיה להרחיב את [[קוסמודרום פלסצק|קוסמודרום פּלֶסֶצק]] שבשטחה, ב[[ארכנגלסק (מחוז)|מחוז ארכנגלסק]] שבצפון-מערב רוסיה, וכן בנתה את [[קוסמודרום ווסטוצ'ני]] במזרח הרחוק ב[[אמור (מחוז)|מחוז אמור]].
 
==קישורים חיצוניים==