פאביוס שך – הבדלי גרסאות

'''פאביוס שך''' ('''שאך''', '''ש"ך'''; ב[[גרמנית]]: '''Fabius Schach''';{{כ}} [[1 באוקטובר]] [[1868]], [[וקשנה|וֶקְשְׁנֶה]], [[האימפריה הרוסית|רוסיה]] – [[19303 באוקטובר]], [[ברלין1942]], [[רפובליקתטרזיינשטאט]]{{הערה|שם=תעודת ויימארפטירה|גרמניה[http://www.holocaust.cz/de/datenbank-der-digitalisierten-dokumenten/dokument/85500-schach-fabius-todesfallanzeige-ghetto-theresienstadt שלפביוס ויימאר]שך: תעודת פטירה] בפורטל Holocaust.cz.}}), היה מראשוני [[התנועה הציונית]] ומייסדיה ב[[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]].

שך נולד ב[[שטעטל|עיירה]] [[וקשנה|וֶקְשְׁנֶה]] (וועקשנע; Viekšniai) שב[[האימפריה הרוסית|רוסיה]] (כיום ב[[ליטא]], לא הרחק מה[[גבול]] עם [[לטביה]]), בנו של [[רב]], נצר לרבי [[שבתי כהן]] (הש"ך). התחנך ב[[ישיבה|ישיבות]] וב[[אוניברסיטת ברלין]]. בתקופת שהותו ב[[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]] החל לבוא במגע עם פעילות [[ציונות|ציונית]], ובשנת [[1893]] התמנה ל[[מזכיר]] סניף [[האגודה להתגוננות מפני האנטישמיות]] בעיר [[קלן]]. בתקופה זו עבד בשיתוף פעולה עם [[מקס בודנהיימר]], וכעבור זמן קצר מונה על ידי בודנהיימר ו[[דוד וולפסון]] למזכיר האגודה היהודית-לאומית בקלן. בתקופה זו השתתף בשלוש הוועידות הראשונות של ציוני גרמניה ובשני ה[[הקונגרס הציוני|קונגרסים הציוניים]] הראשונים. לאחר מכן פסקה פעילותו עקב חשדות שהועלו נגדו על פרסום דברי התנגדות ל[[בנימין זאב הרצל|הרצל]]. בשנת [[1899]] הודיע על פרישתו מפעילות בקבוצה הציונית בקלן.

פעילותו העיקרית להפצת רעיון הציונות נעשתה בראשית דרכו בתנועה, עת פרסם את החוברת הקצרה "לשון שקמה לתחייה" (''Eine auferstandene Sprache'') על [[תחיית השפה העברית]] (ככל הנראה ב-[[1892]]) ואת חוברתהחוברת "יהדות עממית או סאלונית" (''Volks- oder Salonjudenthum'';{{כ}} 1893) כנגד תופעת ה[[התבוללות]] בקרב [[יהדות גרמניה]]. בוועידת ציוני גרמניה הראשונה ובקונגרס הציוני הראשון לקח חלק בניסוח מטרות התנועה הציונית.