עשרה בטבת – הבדלי גרסאות

על פי [[הלוח העברי]] הנוהג כיום, עשרה בטבת הוא היחיד מבין התעניות שיכול לחול ביום שישי, והדבר קורה אחת למספר שנים (בשנים מסוג [[שנת השא|השא]] [[שנת השג|השג]] [[שנת זחא|זחא]] [[שנת זחג|זחג]]). כאשר התענית חלה ביום שישי, יש דעות ב[[תנאים]]{{הערה|{{בבלי|ערובין|מא|א}}}} וב[[ראשונים]]{{הערה|[[עובדיה יוסף]], שו"ת [[יחווה דעת]], חלק א, סימן פ}} שהתענית מסתיימת מעט לפני כניסת השבת, כדי לאפשר לאכול מקודם כך שלא להיכנס לשבת בהרגשה רעה - "שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה". בפועל מקובל לנהוג כדעות החולקות ואוסרות לסיים את התענית לפני [[צאת הכוכבים]].{{הערה|הגהת ה[[רמ"א]] על ה{{שולחן ערוך|אורח חיים|רמט|ד}}; [[עובדיה יוסף]], שו"ת [[יביע אומר]], חלק ו, אורח חיים סימן לא}} דיון נוסף נוגע לסדרי [[תפילת מנחה]] בעשרה בטבת שחל ביום שישי; המנהג המקובל הוא ש[[קריאה בתורה|קוראים בתורה]] בפרשת "ויחל" כמו בתענית רגילה, אבל כמו בכל מנחה של יום שישי לא אומרים [[תחנון]],{{הערה|שם=אורחחייםתקנ|1=רבי [[יוסף קארו]], [[בית יוסף]], [[אורח חיים]], סימן תקנ}} ולכן לא אומרים בתפילת מנחה את תחינות [[תפילת אבינו מלכנו|אבינו מלכנו]] שנלווות אל התחנון בימי צום.{{הערה|[[ערוך השולחן]], אורח חיים, סימן תקנ, סעיף ב}}

 

 

==אירועים נוספים המוזכרים בעשרה בטבת==