|
כפי שהשתמרות שפות ותרבויות של בני מיעוטים אחרים הייתה תלויה בהמשך בידודם מהחברה הכללית, כך היה חשש לירידה בשפת הסימנים ולהיחלשותה של תרבות החירשים. הרשת החברתית [[פייסבוק]] מנעה ירידה זו וחידשה את תרבות החירשים, על ידי האפשרות שסיפקה לשידור סרטוני וידאו בשפת הסימנים בפני ציבורים גדולים של חירשים בארץ ובעולם.
== חירש או לקוי שמיעה ==
בתרבות החירשים, המונח 'לקוי שמיעה' פוגע כמו 'חירש אילם' ו'חירש ושוטה'.{{הערה|שם=Linx|ראו התייחסות ל-Hearing impaired ב-[http://www.deaflinx.com/DeafCommunity/identity.html Deaf Linx]}} הביטוי מתייג קולקטיבית אנשים עם ירידות שונות בשמיעתם כלקויי שמיעה, ואינו מתייחס לזהותם התרבותית כחירשים.{{הערה|שם=Linx}} אנשים בוגרים או מבוגרים שהתפתחה אצלם ירידה בשמיעה, רואים את עצמם לעיתים קרובות כלקויי שמיעה, ותרבות החירשים מקבלת הגדרה זו שלהם, אך איננה מקבלת שימוש גורף בביטוי לכלל חברי הקהילה, כפי שנוקט בו הציבור הרחב. אנשים שומעים אינם רואים את הביטוי כפוגע, אך בתרבות החירשים הביטוי פוגע ומהווה סימן לבורות.{{הערה|שם=Linx}}
הגדרת 'חירשות' מתאימה לאנשים שהירידה בשמיעה או אי-קיומה היא חלק מזהותם, בעוד שהגדרת 'לקוי שמיעה' מתאימה לאנשים עם ירידה בשמיעה, אחרי שכבר גיבשו את זהותם כשומעים.
בישראל, בית הספר אורט כו"ח גאולה{{הערה|[http://www.facebook.com/Geuladeaf בית הספר אורט כו"ח גאולה]}} הכיר בתרבות החירשים כשבחר בביטוי 'כו"ח' לכבדי שמיעה וחירשים, וקהילת החירשים בישראל אימצה אל ליבה ביטוי זה במקום ביטוי "לק"ש" (לקויי שמיעה) הארכאי. גם [[חטיבת ביניים]] גולדה מאיר מ[[נס ציונה]] הכירה בתרבות החירשים, ומקיימת ארבע כיתות כו"ח בכל בית הספר, כיתה ז', שתי כיתות ח' וכיתה ט'.
== ראו גם ==
|
