הסתננות מאפריקה לישראל – הבדלי גרסאות

'''ה[[הסתננות]] מ[[אפריקה]] ל[[ישראל]]''' החלה באמצע [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] והתרחבה במידה ניכרת משנת [[2007]] ועד לסוף 2012, כאשר הושלם רובה של [[גדר הגבול ישראל-מצרים]]{{הערה|שם=הגירה2012|[http://piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9C%202012.pdf נתוני זרים בישראל], באתר [[רשות ההגירה]], אפריל 2012}}. עד אז נכנסו למדינת ישראל כ-65 אלף מסתננים מאפריקה{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03216.pdf הליכי קבלת מעמד פליט בישראל], [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]], יוני 2013, עמ' 5}}. על פי נתוני [[רשות האוכלוסין וההגירה]] בספטמבר 2017 שהו בישראל 37,885{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054556:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/foreign_workers_stats_q3_2017_0.pdf|הכותב=|כותרת=מסתננים רשומים בישראל לא כולל ילדים|אתר=רשות האוכלוסין וההגירה|תאריך=ספטמבר 2017}}}} מסתננים רשומים, לא כולל ילדים שנולדו להם בישראל. 99% מהם אזרחי אפריקה, מתוכם 72% אריתריאים ו-20% סודנים{{הערה|שם=הערה מספר 20170308045819:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/reports/foreigners_in_israel_data_2016/he/foreigners_in_Israel_data_2016.pdf|הכותב=|כותרת=מספר מסתננים רשומים|אתר=רשות האוכלוסין וההגירה|תאריך=04/03/2017}}}}. ישראל מעודדת את יציאתם מהארץ תמורת תשלום, בפרט למדינה שלישית המסכימה לקלוט אותם. חלק מהמסתננים מהגרים הלאה לשוודיה, הולנד, ארצות הברית וקנדה{{הערה|{{Cite news|url=http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.4090353|title=זינוק במספר מבקשי המקלט העוזבים את ישראל לקנדה|last=ליאור|first=אילן|date=2017-05-15|newspaper=הארץ|language=he|access-date=2017-05-21}}}}.

 

ב-8 ביוני 2014 הסתיימה פעילות של סוכן סמוי בקרב קהילת המסתננים בדרום תל אביב שנמשכה 14 חודשים. בסופה נערכה פשיטה בה נעצרו 65 מסתננים בחשד לסחר בסמים ועבירות רכוש ואלימות{{הערה|1=[http://www.south-tlv.co.il/article13951 סוכן משטרתי סמוי הוביל ללכידתם של 65 מסתננים המעורבים בפלילים], באתר הקהילתי של שכונות דרום תל אביב]}}.

 

 

===בריאות===

במאי 2012 פרסם [[משרד החוץ]] חוות דעת שלפיה אין מניעה לגרש את אזרחי [[דרום סודאן]] לארצם{{הערה|{{הארץ|ברק רביד, דנה ויילר-פולק|חוות דעת רשמית של משרד החוץ: אין מניעה לגרש את אזרחי דרום סודאן|1.1708042|15 במאי 2012}}}}. ביוני אותה שנה הודיעה רשות ההגירה והאוכלוסין כי תרחיק כארבעת אלפים מסתננים - כאלף ושש מאות מתוך כאלפיים אזרחי חוף השנהב, כאלף וחמש מאות דרום סודנים וכאלף אפריקאים ממדינות אחרות{{הערה|{{ynet|[[אלדד בק]]|המגורשים בדרום סודן: חיים חדשים עם אלף אירו|4243818|18 ביוני 2012}}}}. ב-[[7 ביוני]] [[2012]] התיר [[בית המשפט המחוזי]] בירושלים לגרש את אזרחי דרום סודאן חזרה לארצם, בהתאם להחלטת [[שר הפנים]], [[אלי ישי]], להפסיק את ההגנה הקולקטיבית עליהם{{הערה|{{הארץ|גילי כהן, דנה ויילר-פולק, עוז רוזנברג|בית המשפט התיר גירוש אזרחי דרום סודאן לארצם|1.1725895|7 ביוני 2012}}{{ש}}[http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/3407488.pdf עת"מ 53765-03-12 א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל ואח' נ' שר הפנים], ניתן ב-7 ביוני 2012}}. רשות האוכלוסין וההגירה הודיעה מיד לאחר פסק הדין, כי היא נותנת שבוע לאזרחים מדרום סודאן השוהים בישראל לעזוב את המדינה מרצונם, ושלושה ימים לאחר ההודעה החל מעצר של זרים מדרום סודאן{{הערה|{{ynet|עמרי אפרים ואהובה מאמוס|מבצע ענק: עשרות זרים עצורים באילת ובמרכז|4240833|11 ביוני 2012}}}}. כאלף וחמש מאות אזרחי דרום סודן הוחזרו לארצם, וחלקם סבל שם מקשיים. על פי מקור ב"הארץ" כמאה מהם נהרגו{{הערה|{{הארץ|תמר ברס|ישראל גירשה 1,500 מבקשי מקלט לדרום סודאן. זה מה שעלה בגורלם|1.5765393|25 בינואר 2018}}}}.

 

 

בתגובה להסתננות ומצוקת תושבי [[דרום תל אביב]] יזמה [[ממשלת ישראל]] תוכנית לגירוש מסתננים למדינות אחרות ב[[אפריקה]] שהסכימו לקלוט את המסתננים תמורת תשלום. נגד תוכנית זו הגישו [[שמאל פוליטי בישראל|ארגוני שמאל בישראל]] עתירה ל[[בג"ץ]]. ב-[[28 באוגוסט]] [[2017]] התיר בית המשפט העליון בהרכב מורחב של חמישה שופטים לגרש מסתננים למדינה שלישית המסכימה לכך, אך אסר על החזקתם במאסר לשם כך יותר מחודשיים{{הערה|שם=אלמסגד|[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\15\010\081\c29&fileName=15081010.c29&type=4 עע"מ 8101/15 אלמסגד גריוסוס צגטה נגד שר הפנים], ניתן ב-28 באוגוסט 2017}}; {{ישראל היום|[[שפי פז]]|התרגיל של בג"ץ: התיר להרחיק מסתננים - ופסל את האמצעים|500551|28 באוגוסט 2017 23:01}}.}}.

במאמר שפורסם על ידי מרכז המחקר של ה[[המכללה לביטחון לאומי|מכללה לביטחון לאומי]] העריכה עו"ד [[עפרה קלינגר]], קצינה בכירה ב[[שירות בתי הסוהר]], שהמסתננים הם סיכון ביטחוני, משום שהם עלולים לשמש כמודיעים או כפעילים של מדינות עוינות או של [[ארגון טרור|ארגוני טרור]]{{הערה|שם=קלינגר|1=עפרה קלינגר, [http://web.hevra.haifa.ac.il/~ch-strategy/images/publications/darfur_refugees.pdf#page=16 הגירה מאפריקה לישראל והשפעותיה על הביטחון הלאומי], בתוך: ארנון סופר, "פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה", מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, דצמבר 2009, באתר [[אוניברסיטת חיפה]]}}. הערכה דומה הציג, כשנה מאוחר יותר, שגריר אריתריאה בישראל{{הערה|שם=שגריר}}. עוד הזהירה קלינגר שמבחינה חברתית יביאו המסתננים לצפיפות ולפשיעה.

 

 

אישי ציבור רבים הביעו התנגדות לשהייתם של המסתננים בישראל. בהם [[יעקב כץ (כצל'ה)]], יושב ראש [[הוועדה המיוחדת לבחינת בעיית העובדים הזרים]] ב[[הכנסת השמונה עשרה|כנסת ה-18]], שהזהיר מהתגברות ההסתננות והפיכת הבעיה ל[[איום דמוגרפי]] על ישראל, בנוסף לבעיות של הגדלת ה[[פשע]] וה[[עוני]] במקומות שבהם מתרכזים המסתננים{{הערה|{{ynet|רוני סופר|ח"כ כ"ץ: כדור בראש לבדואים שעוזרים למסתננים|4005787|28 בדצמבר 2010}}.}}. גם [[ראש עיריית תל אביב]], [[רון חולדאי]] פנה בדצמבר 2011, לראש הממשלה וביקש כי הממשלה תנקוט "פעולות חירום מיידיות" מול המסתננים{{הערה|{{ynet|גלעד מורג|חולדאי לנתניהו, תושבים מופקרים מול המסתננים|4156696|4 בדצמבר 2011}}.}}.