חסידות באבוב – הבדלי גרסאות

לאחר פטירת רבי שלמה, בשנת [[תרס"ה]] ([[1905]]), החל לכהן בנו, רבי '''[[בן ציון הלברשטאם]]'''. הוא עמד בראשות הישיבה שפתח אביו. בסוף חיי אביו החל לכהן ברבנות בבאבוב ולאחר פטירתו מילא את מקומו. לאחר מלחמת העולם הראשונה פתח מחדש את ישיבת באבוב, בשם "ישיבת עץ חיים", ועד למלחמת השנייה נפתחו 60 סניפים של הישיבה בגליציה ובפולין{{מקורהערה|ספר "נר המערבי", תולדות רשת ישיבות באבוב בגליציה, הוצאת ישיבת באבוב נ"י, שנות השמונים}}. הוא פעל לקרב את בני הנוער שהחלו להתרחק מהדת ובעקבות כך התרחבה החסידות והפכה לחסידות הגדולה ביותר בגליציה המערבית. הוא פיתח את נושא הנגינה בחסידות, בשונה מהמקובל בחסידות צאנז, והלחין ניגונים רבים. הוא המשיך בדרך הקנאית של חצרות גליציה, התנגד לציונות ולא הצטרף ל[[אגודת ישראל]]. רבי בן ציון נרצח בשואה.