|
==היסטוריה==
שטח המועצה נכבש מידי [[ירדן]] ב[[מלחמת ששת הימים]]. ב־[[1969]] הוקם היישוב הראשון בתחום המועצה – [[מבוא חורון]] ולאחריו הוקמו [[עפרה]] ([[1975]]) ו[[מצפה יריחו]] ([[1977]]). המועצה הוקמה במאי 1979 וכללה בתחילה 6 יישובים בלבד (בית אל, עפרה, גבעון, בית חורון, שילה ונוה צוף){{הערה|{{מעריב||מועצה אזורית מטה בנימין|1979/05/30|00615}}}}. מרבית יישובי המועצה הוקמו מאמצע [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] ועד תחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]]{{הערה|{{מעריב|בוקי נאה|היום תונח אבן־פינה ליישוב חדש ביו"ש|1984/01/19|00215}}}}. בשנת 1981 נחנך מטה המועצה ביישוב [[פסגות]].
בשנת 2000, הגיש המשרד לאיכות הסביבה כתב אישום נגד פנחס וולרשטיין, ראש המועצה, באשמת עבירות על חוק המים. זאת מאחר ובחלק גדול מ-35 ישובי המועצה באותה עת, לא היו מערכות לניהול וטיהור ביוב, ושפכי הישובים הזרמו לוואדיות{{הערה|{{גלובס|דליה טל|מטה בנימין: בלי חוק עזר|441845|24 בספטמבר 2000}}}}. באותה שנה החלה גם הקמתו של האזור התעשייה של הממועצה [[שער בנימין]]{{הערה|{{גלובס| |קבוצת אנגל תקים איזור תעשייה בן 160 דונם במטה בנימין|197015|6 באפריל 2000}}}}, שנחנך בשנת 2002{{הערה|{{הארץ|אבי שמול|השקעה של 20 מיליון שקל בתשתיות הביאה להעסקת 11 עובדים|1.829484|6 באוקטובר 2002}}}}.
בשנת 2017 פרסם [[מבקר המדינה]] דו"ח חמור על המועצה. הדו"ח חשף שהמועצה מחלקת הקצבות תוך חריגה מסמכות לארגונים לשמירת הקרקע ולגאולת קרקעות, שקשורים לח"כ [[בצלאל סמוטריץ']]. כמן כן חשף המבקר כי המועצה מופלית לטובה בצורה דרמטית בשיעור השתתפות המדינה בתקציבה{{הערה|{{גלובס|משה ליכטמן|המבקר: כך תופרים סיוע לעמותות המקורבות למטה בנימין|1001212557|21 בנובמבר 2017}}}}.
באוקטובר 2017 הורשע אפי פלס, גזבר המועצה, במסגרת הסדר טיעון ב[[פרשת השחיתות בישראל ביתנו]]. על כך שסייע בהעברת כספים ממתנ"ס מטה בנימין לחברת הפקות פרטית, מבלי שניתנה תמורה למתנ"ס{{הערה|{{גלובס|חן מענית|תיק ישראל ביתנו: עבודות שירות לגזבר מועצת בנימין אפי פלס|1001208745|23 באוקטובר 2017}}}}.
==שטח המועצה==
| 