פפוס בן יהודה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לא מדובר במאה הראשונה לפנה"ס. זמנו לא מוזכר פרט לעניין של מרים המגדלית שזה המאה הראשונה לספירה |
הדבקה מהערך "פפוס בן יהודה (השני)" לצורך איחוד. קרדיט עריכה ראשית של הערך השני ניתן למשתמש: קובץ על יד. |
||
שורה 1:
{{איחוד|פפוס בן יהודה (הראשון)|פפוס בן יהודה (השני)}}
{{לשכתב|נושא=יהדות|נושא2=אישים}}
'''פַּפּוּס בֶּן יְהוּדָה''' הוא דמות המוזכרת בספרות [[חז"ל]]. פפוס בן יהודה, נזכר כמי שנהג בקיצוניות והיה נועל את אשתו בבית מעשה שאחריתו עלתה בכי רע. במקום אחר נזכר פפוס בן יהודה כמי שהתנגד למסירות נפש ולהסתכנות למען לימוד התורה בעת [[גזירות אדריאנוס|גזרות השמד]] וסופו שנאסר על ידי השלטון הרומאי. על פי העולה מהמקורות, פפוס חי [[המאה ה-1|במאה הראשונה]] או [[המאה ה-2|השנייה]] ונחלקו הדעות אם הדמות במקורות השונים היא אישיות אחת או כמה אנשים שונים בעלי אותו השם.
==המעשים על אודות פפוס==
===המעשה בפפוס ואשתו===
ה[[תלמוד]] מביא את פפוס כדוגמה קיצונית לבעל החושש שאשתו תזנה עם אחרים, עד שהיה נועל אותה בתוך ביתו.{{הערה|[[תוספתא]], מסכת סוטה, פרק ה', הלכה ט'; {{בבלי|גיטין|צ|ב}}; {{ירושלמי|סוטה|א|ז}}.}} פרשני התלמוד{{הערה|ראו [[פירוש רש"י לתלמוד]], מסכת גיטין, דף צ', עמוד ב', ד"ה פפוס.}} מבארים זאת לגנאי, שעל ידי כך מערכת היחסים ביניהם מתערערת והאישה עלולה לבגוד בו מחמת כך. במקרה זה, לבסוף אכן כך אירע בפועל.{{הערה|ראו גם [[שמואל אליעזר הלוי איידלס|מהרש"א]], מסכת ברכות, חידושי אגדות, דף צ', עמוד א', ד"ה שזבוב, המזכיר את הקשר הדברים.}} על פי דברי התלמוד, כשאשתו נאפה עם גבר זר. התלמוד מזהה את אשתו עם מרים מגדלא נשיא, המזוהה בדרך כלל עם [[
ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]{{הערה|{{ירושלמי|קידושין|ד|ד}}.}} וב[[מדרש רבה]]{{הערה|[[במדבר רבה]], פרשה ט', סימן י"ב.}} פפוס בן יהודה מוזכר בשם '''יהודה בן פפוס'''.{{ביאור|
▲ה[[תלמוד]] מביא את פפוס כדוגמה קיצונית לבעל החושש שאשתו תזנה עם אחרים, עד שהיה נועל אותה בתוך ביתו.{{הערה|[[תוספתא]], מסכת סוטה, פרק ה', הלכה ט'; {{בבלי|גיטין|צ|ב}}; {{ירושלמי|סוטה|א|ז}}.}} פרשני התלמוד{{הערה|ראו [[פירוש רש"י לתלמוד]], מסכת גיטין, דף צ', עמוד ב', ד"ה פפוס.}} מבארים זאת לגנאי, שעל ידי כך מערכת היחסים ביניהם מתערערת והאישה עלולה לבגוד בו מחמת כך. במקרה זה, לבסוף אכן כך אירע בפועל.{{הערה|ראו גם [[שמואל אליעזר הלוי איידלס|מהרש"א]], מסכת ברכות, חידושי אגדות, דף צ', עמוד א', ד"ה שזבוב, המזכיר את הקשר הדברים.}} על פי דברי התלמוד, מרים [[בגידה (זוגיות)|זינתה]] עם אדם בשם פנדירא.{{הערה|{{בבלי|שבת|קד|ב}}; {{בבלי|סנהדרין|סז|א|ללא=שם}}. במהדורות הש"ס הנפוצות הדברים הושמטו על ידי ה[[צנזורה על ספרים עבריים|צנזורה]].}}
===המעשה בפפוס ורבי עקיבא===
▲ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]{{הערה|{{ירושלמי|קידושין|ד|ד}}.}} וב[[מדרש רבה]]{{הערה|[[במדבר רבה]], פרשה ט', סימן י"ב.}} פפוס בן יהודה מוזכר בשם '''יהודה בן פפוס'''.{{ביאור|דומה לכך הוא סגנון "החתימה היוונית" על פי ביאור כמה מה[[ראשונים]] בדברי ה{{בבלי|גיטין|פז|א}}{{הערה|ראו [[פירוש רש"י לתלמוד]], ד"ה שנים; [[ישעיה די טראני|פסקי רי"ד]], ד"ה שני; [[בית הבחירה למאירי]], ד"ה אמר המאירי, בשם "יש מפרשים".}} שהקדימו את שם האב לשמם, מה שאומר ש"יוסף בן שמעון" הוא בעצם שמעון בן יוסף.}}
[[קובץ:Akiva.png|ממוזער|שמאל|140px|רבי עקיבא בציור ב[[הגדה של פסח|הגדת]] [[מנטובה]]]]
פפוס חי בתקופת "[[גזירות אדריאנוס|דורו של שמד]]". [[אדריאנוס]] הטיל גזרות קשות על היהודים שבארץ ישראל, כשמפֵרי הפקודות מוצאים להורג בעינויים. אחת המצוות שנאסרו במסגרת זו הייתה מצוות [[תלמוד תורה (מצווה)|לימוד תורה]] ברבים.
ה[[תלמוד]]{{הערה|{{בבלי|ברכות|סא|ב}}.}} מספר על [[רבי עקיבא]], מגדולי ה[[חז"ל|חכמים]] שבאותו דור, שבחר להפר את הפקודה וישב ללמד תורה ברבים. רבי עקיבא, שהיה במרכז התומכים ב[[מרד בר כוכבא]] נמצא מתמרד לשלטון הרומאים בשני המישורים, הן בנקיטת צעדים אקטיביים למאבק ברומאים מהבחינה המדינית, והן בהתנגדות לגזרות הדתיות. אין לשלול את כך שעמדה זו האחרונה התחזקה יותר אצל רבי עקיבא עם כישלונו ודעיכתו של המרד מול עיניו.{{הערה|גדי ויסברט, "[http://agadastories.org.il/node/491 משל השועל והדגים]", [[סנונית (עמותה)|סנונית]], ספר האגדה.}} {{ביאור|יצוין גם כי [[בר כוכבא]] עצמו נהרג באותה השנה שבה הוצא רבי עקיבא להורג, שנת [[136]].}} באחד הפעמים, בעוד רבי עקיבא יושב ומלמד תורה באופן פומבי, הזדמן למקום פפוס בן יהודה, שככל הנראה היה גם הוא מחכמי אותו דור, ותמה על רבי עקיבא איך הוא אינו חושש מהשלטון הרומאי ומסכן את עצמו עבור כך. רבי עקיבא שראה את לימוד התורה כהכרחי וקיומי לעם ישראל, ענה לו באמצעות משל [[השועל והדגים]] כי אי לימוד התורה חמור ומסוכן הוא מגזירת השלטון. שכן השלטון לא בהכרח שיתפוס את לומדי התורה, אך אלו המתבטלים מלימוד התורה מסכנים ומאבדים את עתידם בוודאות.
==זהותו==▼
[[רבנו תם]]{{הערה|[[תוספות]], מסכת שבת, דף ק"ד, עמוד ב', ד"ה בן.}} וה[[רא"ש]]{{הערה|תוספות הרא"ש, מסכת שבת, דף ק"ד, עמוד ב', ד"ה בן.}} מזהים את פפוס בן יהודה זה כ[[פפוס בן יהודה (השני)]] שבדורו של [[רבי עקיבא]] (כ-150 שנה מאוחר יותר). בדרכם הולך גם הרב [[יצחק פלקסר]] ומביא מדברי רבו הרב [[יהודה מאיר שפירא]] שמתאר את פפוס כ"נציג ה[[התבוללות|מתבוללים]]". הרב פלקסר שולל את האפשרות לומר שפפוס זה היה חכם או שמסר את נפש על קידוש השם.{{הערה|שם=דף על הדף|דף על הדף, מסכת ברכות, דף ס"א, עמוד ב, ירושלים, תשס"ה, עמ' ת' ואילך.}}{{ש}}▼
לעומתם, [[תוספות איוורא|בעלי התוספות במסכת חגיגה]] מבדילים ומחלקים אותם לשני אנשים שונים.{{הערה|תוספות, מסכת חגיגה, דף ד', עמוד ב', ד"ה הוה.}} כך גם רבי [[אברהם זכות]] כותב שפפוס השני היה "חכם גדול ב[[ברייתא]]".{{הערה|רבי [[יחיאל היילפרין (רב)|יחיאל היילפרין]], [[סדר הדורות]], תנאים ואמוראים, ערך פפוס בן יהודה.}} זוהי דעתו של [[הגאון מווילנה]].{{הערה|שם=אמרי נועם|אמרי נועם, מסכת ברכות, דף ס"א, עמוד ב', ד"ה אוי לפפוס, ורשה, תרמ"ו, עמ' קו.}} הגאון מווילנה אף רואה בפפוס השני כאחד מזוג האחים [[פפוס ולוליינוס]] ש[[מסירות נפש|מסרו את נפשם]] על [[קידוש השם]] להצלת הכלל במקרה [[עלילת דם]].{{הערה|שם=אמרי נועם}} הרב [[יוסף נפתלי שטרן]] הולך בשיטה זו, לפיה פפוס בן יהודה השני נחשב לחכם והיה חברו של רבי עקיבא, וכן היה אחד משני האחים שמסרו את נפשם על קידוש השם.{{הערה|שם=דף על הדף}} לדעות אלו, אין קשר בין פפוס השני, שהיה חכם וצדיק, לבין פפוס זה שמוזכר לגנאי.▼
בתלמוד מסופר עוד כי בסופו של דבר, כעבור זמן קצר, אכן נתפס רבי עקיבא ונכלא ב[[בית סוהר|בית הסוהר]] והואשם ב[[לימוד תורה]] בניגוד לצו הרומאי. בהמשך הוצא רבי עקיבא ל[[עונש מוות|הורג]] תחת עינויים. בעוד רבי עקיבא שוהה בבית הסוהר, נתפס אף פפוס על עבירה כלשהי והושם יחד עמו בבית הסוהר. כשנוכח בכך פפוס אמר: {{ציטוטון|אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה, אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים}}. {{הערה|לדעתו של [[הגאון מווילנה]] "דברים בטלים" אלו שעליהם נתפס היא שתיקתו על דברי רבי עקיבא. ראו, אמרי נועם, מסכת ברכות, דף ס"א, עמוד ב', ד"ה אוי לפפוס, ורשה, תרמ"ו, עמ' קו.}}
===פפוס ולוליאנוס===
{{הפניה לערך מורחב|פפוס ולוליאנוס}}
אדם נוסף בשם פפוס הוא [[פפוס ולוליאנוס|פפוס]] שנהרג ביחד עם אחיו של לוליאנוס על ידי הקיסר [[טראיאנוס]] או אנשיו בתקופת [[מרד התפוצות]]. פפוס זה מוזכר ברוב המקורות ללא שם אביו, אך ממקום אחד בספרא משתמע שהוא פפוס בן יהודה.<ref>[[ספרא]] בחוקותי, [[s:ספרא_על_ויקרא_כו#%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7_%D7%99%D7%98_(%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A7)(%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7)|פרשה ב, פרק ג]]</ref>
▲==זהותו והערכתו==
על פי האגדה הקושרת את פפוס בן יהודה ל[[מרים, אם ישו]], מסתבר שתקופת חייו הייתה בחלקה השני של [[המאה ה-1 לפנה"ס|המאה הראשונה לפני הספירה]], ובראשית המאה הראשונה לספירה. {{ביאור|ולפי שיטת חז"ל המקדימה את זמנו של ישו, אף לפני כן}} על פי הספרא שמזהה את פפוס שנהרג על ידי טראיאנוס כפפוס בן יהודה, עולה שהוא נהרג בעשור השני של המאה השנייה, ואילו על פי המקורות המציגים אותו כמי שנאסר באותה עת שנאסר רבי עקיבא, ניתן להסיק שנהרג בעשור הרביעי של המאה השנייה, בסמוך לתקופת [[מרד בר כוכבא]]. טווח הזמנים הרחב הזה עורר ספקות אם מדובר באדם אחד או בכמה אנשים.
▲[[רבנו תם]]{{הערה|[[תוספות]], מסכת שבת, דף ק"ד, עמוד ב', ד"ה בן.}} וה[[רא"ש]]{{הערה|תוספות הרא"ש, מסכת שבת, דף ק"ד, עמוד ב', ד"ה בן.}} מזהים את פפוס בן יהודה
לעומתם, [[תוספות איוורא|בעלי התוספות במסכת חגיגה]] מבדילים ומחלקים אותם לשני אנשים שונים.{{הערה|תוספות, מסכת חגיגה, דף ד', עמוד ב', ד"ה הוה.}}.
שאלת אחדותו וזהותו של פפוס בן יהודה, תלויה גם בהערכת דמותו כפי שמשתקפת מהמעשים השונים. שכן פפוס ממעשה נעילת האישה נדרש לגנאי, ונראה שלא היה תלמיד חכם. בהחמרתו היתרה שהובילה לתוצאות קשות התקיים מאמר חז"ל: "ולא עם הארץ חסיד".
▲
לעומתם, היו ששפטו בחומרה רבה את דמותו של פפוס שבמעשה רבי עקיבא. הרב [[יצחק פלקסר]], שהולך בדרכם של רבנו תם והרא"ש ומזהה את פפוס בין יהודה שבמעשה נעילת האישה עם פפוס המתווכח עם רבי עקיבא, מביא מדברי רבו הרב [[יהודה מאיר שפירא]] שמתאר את פפוס כ"נציג ה[[התבוללות|מתבוללים]]". הרב פלקסר שולל את האפשרות לומר שפפוס זה היה חכם או שמסר את נפש על קידוש השם.{{הערה|שם=דף על הדף|דף על הדף, מסכת ברכות, דף ס"א, עמוד ב, ירושלים, תשס"ה, עמ' ת' ואילך.}}{{ש}}
אדם בשם פפוס מופיע כתלמיד חכם אף במקומות נוספים, אך אין ידוע אם מדובר בפפוס בן יהודה או באדם אחר בשם פפוס:
במקום אחר בספרות חז"ל מופיע אדם בשם פפוס עם התואר "רבי", שם מוזכר כיצד הוא דורש פסוקים בארבעה מקומות ורבי עקיבא דוחה אותם אחת לאחת.{{הערה|[[מכילתא]], [[פרשת בשלח]] (מסכתא דויהי), פרשה ו'. באופן חלקי מוזכר גם ב[[בראשית רבה]] [[פרשת בראשית]], פרשה כ"א, סימן ה'; [[מדרש תנחומא]], [[פרשת שמות]], סימן י"ח; [[ילקוט שמעוני]], פרשת בשלח, רמז רל"ח.}}
ב[[תלמוד ירושלמי]] יש תנא בשם '''יהודה בן פפוס''' ש[[רבי יהושע בן חנניה]] מציין עליו כי {{ציטוטון|כל מעשיו [[עבודת האל לשמה|לשום שמים]]}}.{{הערה|{{ירושלמי|ברכות|ב|ט}} (שם מופיע עוד כי [[רבן גמליאל דיבנה|רבן גמליאל]] הסתייג מחסידות היתירה); {{ירושלמי|בבא בתרא|ה|א|ללא=שם}}.}} ב[[מדרש שמואל]] אף יש ממנו אסמכתא ודרש לדין [[הלכה|הלכתי]].{{הערה|מדרש שמואל, פרשה כג, סימן י.}} לדעת פרשני התלמוד, פפוס בן יהודה זה, הוא אותו יהודה בן פפוס.{{הערה|כפתור ופרח פרק מ"ד; הרב [[אהרן היימאן]], "פפוס בן יהודה", '''תולדות תנאים ואמוראים''', לונדון, תר"ע, חלק ג, עמוד 1029.}}
אף '''רבי פפייס'''{{ביאור|מוזכר בספרות חז"ל עשרות פעמים.{{הערה|ב[[משניות|משנה]] הוזכר בחמישה מקומות: {{משנה|שקלים|ד|ז|ללא=שם}}; {{משנה|נזיר|ג|ב|ללא=שם}}; {{משנה|עדיות|ז|ה|ללא=שם}}; {{משנה|עדיות|ז|ו|ללא=מסכת}}; {{משנה|תמורה|ג|א|ללא=שם}}.}}}}.
==ביאורים==
| |||