ברכת בורא פרי הגפן – הבדלי גרסאות

===קביעת סעודה===

הסתפקו חכמי התלמוד, מה דינו של יין כאשר קובעים עליו סעודה כאשר הוא העיקר (בדומה ל[[לחם]]). לכאורה, לפי האמור שהיין גם סעיד וגם משמח, ניתן לקבוע עליו סעודה. [[רב נחמן בר יצחק]] רצה לומר כך, אך [[רבא]] קבע כי לכאורה [[בטלה דעתו אצל כל אדם]], אלא אם כן יבוא [[אליהו]] ויאמר אחרת{{הערה|{{בבלי|ברכות|לה|ב}}}}.

 

== נוסח הברכה ==

 

נוסח הברכה לפי מנהג האשכנזים הוא בורא פרי הַגָּפֶן, האות ג' בקמץ, אך מנהג הספרדים לומר בורא פרי הַגֶּפֶן כשהאות ג' בסגול.{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=qOjGDfGDFZs הרב יצחק יוסף בשיעורו השבועי]. יש לציין שבסידורי האשכנזים הישנים (קודם ר' [[שבתי סופר]]) מופיע הַגֶּפֶן כמו אצל הספרדים, עיינו בסידור אזור אליהו, ירושלים תשע"א, עמ' קב.}} טעם האשכנזים הוא מאחר שהמילה הוא [[צורת הפסק|בסוף הפסוק]] על פי כללי הדקדוק יש לאומרה בקמץ. בטעם הספרדים יש שאמרו שאינו נחשב סוף פסוק, אלא באמן שנאמרת לאחר הברכה{{הערה|עיינו ב[https://www.ykr.org.il/question/13514 תשובת הרב אמיר דאדוואנד באתר כיסא רחמים].}}.

 

== קישורים חיצוניים ==