נמר המדבר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
עריכה, עדכון תגיות: לבדיקה נוספת עריכה חזותית |
||
שורה 37:
בבקעת עובדה שבנגב הדרומי, התגלה אתר עתיקות ייחודי, מקדש הנמרים. המקדש של בקעת עובדה התגלה דרומית לשפך נחל יתרו באקראי עקב מעבר טנק בסמוך לו. הוא נחקר בידי אורה יוגב ועוזי אבנר מטעם רשות העתיקות בין השנים 1980 ו-1982. המקדש בנוי מחצר מעוינת מוקפת בחומה כפולה עשויה מאבנים נמוכות, ואורך כל אחת מצלעותיה הוא כ-12 מטרים. על פי החפירות שנעשו באתר ובדיקות פחמן ה-14 שבוצעו במעבדה, הוצעו שני תאריכים לתיארוך המקדש: טווח השנים 5,573-5,273 לפנה"ס על פי שלוש דגימות פחם, וטווח השנים 5,394-5,289 לפנה"ס על פי דגימת ביצת יען. נתון זה הופך את האתר למקדש העתיק ביותר בישראל. על פי החופרים, המקום שימש כמקדש כ-300 שנה ברצף, עבור שבטים נוודיים שחיו באזור הזה בעונות החורף. החוקרים מסבירים את הקשר בדמות הנמר בעיני הקדמונים בכך שהנמר היה מאז ומעולם אימתם של יושבי המדבר. אפשרות נוספת היא שהנמרים מייצגים אלים. בנוסף, הועלתה טענה לפיה יש קשר בין נמר ופוריות, קשר שמופיע בכל המרחב ולאורך תקופות רבות{{הערה|שם=שטרן|}}.
בתחילת המאה ה-19 חיו נמרים בכל השטחים המתאימים בישראל. עד 1920 הושמדו כליל אוכלוסיות נמרי הכרמל ורמת מנשה. מיד אחר כך הגיע תורם של נמרי הגליל: בשנים 1925– 1956 הורעלו וניצודו שם לפחות 14 נמרים. בשנת 1978 אוכלוסיית הנמרים מנתה 20 פרטים, ויחס המינים היה זכר אחד לכל 2.5 נקבות{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=CSG Species Accounts: Leopard - Panthera pardus|כתובת=http://lynx.uio.no/lynx/catsgportal/cat-website/catfolk/nsaprd01.htm|שפה=אנגלית}}}}. במדבר יהודה שרדו נמרים בודדים, שהגיעו לשיא פריחתם ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]], ומנו אז 8–10 נמרים בוגרים. משנת 1986 עד סוף המאה ה-20 דעכה בהדרגה אוכלוסיית נמרי מדבר יהודה, ונראה כי נכחדה במהלך העשור הראשון או בתחילת העשור השני של המאה ה-21. בנגב ככל הנראה נכחדו הנמרים אך יש היתכנות לכך שנשארו בו פרט אחד או שניים, אם זאת במהלך חודש מרץ 2020 נצפו עקבות נמר ותיעוד של צלמים שצפו בנמר מדבר באזור יום המלח. אם זאת, גם אם נשארו נמרים בנגב אוכלוסייה זו אינה גדולה מספיק בכדי להמשיך להתקיים לאורך זמן. יחד עם הקמת גדר הגבול החדשה עם מצרים בסיום שנת 2013 נחסמה האפשרות של מעבר פרטים משני צידי הגבול ורבייתם, מצב זה יוצר "גזר דין מוות" כמעט ודאי לאוכלוסיית הנמרים בישראל (אם עוד קיימת).
בשונה ממדינות אחרות, הנמרים בישראל לא תוקפים בני אדם. לפי גיורא אילני, במהלך מחקרו התקרב למאורה שבה גידלה הנמרה "תיהמת" את אחד מגוריה. היא זינקה לעברו, אך כשהשליך לעברה אבן, היא נסוגה לאחור{{הערה|שם=צפריר|}}. בשנים האחרונות לא מתקיים מחקר רציף ומסודר אחרי אוכלוסיית הנמרים בישראל, ולכן המידע אודותיהם הוא חלקי בלבד{{הערה|{{וואלה!|צפריר רינת|תושב שדה בוקר לכד נמר שחדר לביתו|1113313|28 במאי 2007}}}}.
| |||