צבי ישראל טאו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ פשי הא
הרחבה
שורה 39:
הרב טאו הגיע לעמדת השפעה חשובה בישיבת [[מרכז הרב]] החל מ[[שנות הששים]], ונחשב בעיני רבים לתלמידו הקרוב ביותר של הרב [[צבי יהודה קוק]].{{הערה|[[יאיר שלג]], [https://www.idi.org.il/media/4551/pp_67.pdf אחרי רבים – להטות? עמדות רבנים בישראל כלפי הדמוקרטיה], עמ' 44–46, באתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]; משה ויסטוך, [http://www.kipa.co.il/חדשות/הרב-קלנר-לכיפה-הרב-צבי-יהודה-ספר-רק-את-הרב-טאו-חוץ/ הרב קלנר ל'כיפה': "הרב צבי יהודה ספר רק את הרב טאו, חוץ ממנו הוא לא ספר אף אחד"], 22 ביוני 2017, באתר כיפה}} במקרים רבים היה הרצי"ה מפנה את השואלים אותו לרב טאו,{{הערה|ראו למשל: [[שמחה רז]] (עורך), משמיע ישועה, עמ' 137, ביחס לקבלת "דרך תשובה" לבחור שדיבר בחריפות בגנותו של ה[[אבן עזרא]]}} ולעיתים היה ממתין בפתיחת שיעור עד הגעתו.{{הערה|נטעאל בנדל, [http://www.kipa.co.il/יהדות/דברים-שלא-ידעתם-על-הרב-טאו/ דברים שלא ידעתם על הרב טאו], 20 בנובמבר 2013, באתר כיפה}} במהלך השנים החל בהעברת שיעורים בביתו ובדירה סמוכה. שיעוריו מתמקדים בנושאי [[מחשבת ישראל|מחשבה]] ו[[אמונה]], במשנתם של [[הרב קוק]] ובנו [[הרצי"ה]], תחום שבו הוא נחשב לבקיא גדול. למעט תקופה קצרה, לא לימד [[תלמוד|גמרא]]. אל הרב טאו הגיעו תלמידי ישיבה להתייעצות בנושאים אישיים, אך בעקבות אירוע טראגי שאירע עם תלמיד שהתייעץ עמו,{{הערה|יצחק בן-חורין, [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1978%2F07%2F21&id=Ar01203&sk=A97CCC8B לעיני אחד משבעת ילדיו הרג רב בגולן את אשתו], [[מעריב]], 21 ביולי 1978, עמ' 12; שמעון וייס, [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1978%2F07%2F21&id=Ar00204&sk=26232EB7 בעל חשוד ברצח אם שבעת ילדיו], [[דבר (עיתון)|דבר]], 21 ביולי 1978, עמ' 2; [[אמילי עמרוסי]], [https://www.israelhayom.co.il/article/606159 "אם לסבתא שלי היה מקלט ללכת אליו, היא הייתה ניצלת"], באתר [[ישראל היום]], 8 באוקטובר 2018}} הגביל עצמו ממתן ייעוץ ועזב את הישיבה לתקופה של שנתיים בשנים [[תשל"ח]]-[[תש"מ]], שבהן שהה שנה ב[[כפר אליהו]] ושנה ב[[כולל האידרא]]{{דרוש מקור}}.
 
כמה שנים לפני פטירתו מינה הרצי"ה את הרב טאו, כמו גם את הרב [[חיים שטיינר]], למעבירי [[שיעור כללי]] בישיבה, אולם מאוחר יותר פרשו שניהם{{מקור}}. סמוך לפטירתו של הרצי"ה דרשו חמישה מה[[ר"מ]]ים בישיבה, הרבנים [[מרדכי שטרנברג|מרדכי]] ו[[עמיאל שטרנברג]], [[עודד וולנסקי|עודד ולנסקי]], [[יהושע צוקרמן]], ו[[יעקב לבנון]], וכן הרב [[שלמה אבינר]], למנות את הרב טאו לראשלראשות הישיבה לצד הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא|אברהם שפירא]] והרב [[שאול ישראלי]], ולהעניק לו מתן זכות וטו על החלטות שייראו מכריעות בעיניו, ואף [[שביתה|שבתו]] בשל כך במשך תקופה מסוימת, תוך איום ל"הפסקת פעילותם בישיבה" באם לא תענה דרישתם.{{הערה|ראו אצל הרב יוסף בדיחי, '''יוסף לקח''', ירושלים תשע"ב, עמ' 60 והע' 107}} אך ראשי הישיבה והמזכיר שמעון קליין סירבו להיענות לדרישות אלו. בשל רצון ב"שלום בית" בתוך הישיבה נמנע אז הרב טאו ממאבק פומבי.{{הערה|נדב שרגאי, אמנה על גבולות הפסיקה, הארץ 23.11.95, עמ' ב3}}
 
המתחים בינו לבין הרב שפירא לגבי דרך הנהגת הישיבה והציבור בכלל הגיעו ב-[[1997]] לשיא, כאשר עלתה, לטענתו, כוונה לשלב מכון הוראה באופן רשמי במסגרת הישיבה, שגם יתמוך בתקציבה (באופן דומה לנהוג ב[[ישיבת הסדר|ישיבות הסדר]] רבות). הרב טאו התנגד בתוקף להכנסת מסגרת [[אקדמיה|אקדמית]] לישיבה, ובעקבות הפולמוס שנוצר פרש מן הישיבה עם שישה מן הר"מים וכן חלק נכבד מתלמידי הישיבה ו[[אברך|אברכיה]] (בפרט מהתלמידים המבוגרים), והקים עמם את [[ישיבת הר המור]]. בישיבה זו הוא מכהן בתפקיד הרוחני של נשיא הישיבה, בעוד הרבנים מרדכי ועמיאל שטרנברג מכהנים בראשותה. הוא אינו מעורב בניהולה השוטף, אך מכריע בנושאים אידאולוגיים, הרב שפירא הכחיש את קיומה של הכוונה הנזכרת.
 
==השקפתו==
שורה 80:
בתשע"ו ([[2016]]) נתן את הסכמתו לאיחוד [[מדרשת הרובע]] לתוך [[המכללה האקדמית הרצוג]], אך בהמשך אותה שנה חזר בו מכך "כי ודאי חלילה לחזק או להשתתף או להתחבר בשום אופן לגוף שחרת על דיגלו שימוש בגישות חילוניות כפרניות ובשיטות מחקר זרות בלימוד כתבי הקודש".{{הערה|{{סרוגים|גיא עזרא|הרב טאו ביטל את האישור שנתן למדרשת הרובע|157558-הרב-טאו-חוזר-בו-ההסכמה-שנתתי-הייתה-בטעו|16.08.16 י"ב באב תשעו}}}}
 
בשנת תשע"ז ([[2017]]) הביע התנגדות נמרצת לפקודת [[השירות המשותף]] ול[[שירות נשים בצה"ל|שילוב בנות בתפקידי לוחמה בצה"ל]], שאותן הוא רואה כנובעות מאג'נדה של [[שמאל רדיקלי|אנשי שמאל קיצוני]] שבה מחזיקים אנשי [[תקשורת]] וארגוני נשים, המבקשים להביא ל[[חילון]], ל[[הפרדת הדת מהמדינה|הפרדה בין דת ומדינה]] בישראל, לביטול מושג ה[[משפחה]] המסורתי והחלפתו ביצירת חברת אחווה ושיתוף נשים וילדים ברוח חזון [[המדינה (דיאלוג אפלטוני)|המדינה האידיאלית של אפלטון]], ולעצירת תהליך ה[[גאולה]]. לטענתו, ראשי הצבא משתפים פעולה עם מגמות אלה והדבר מביא לכפיית מערכת ערכים זרה על חיילי צה"ל ועל עם ישראל. הוא קשר את הדברים גם לקיום [[מצעד הגאווה]] ב[[ירושלים]] וכינה את ה[[הומוסקסואליות|הומוסקסואלים]] סוטים.{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|חוברת שכתב הרב טאו ותוקפת את הצבא תופץ בעשרות אלפי עותקים בבתי כנסת|1.3932499|15 במרץ 2017}}}} לדבריו, תופעות אלו מבטאות איבוד [[צלם אלוהים|צלם אנוש]] בסיסי, ופגיעה בערכים יהודים כדוגמת ה[[צניעות (יהדות)|צניעות]].{{הערה|{{וואלה||מנהיג הזרם החרדי-לאומי נגד הלהט"ב: "מוחקים את המושג משפחה"|3205830|9 בדצמבר 2018}}}} בהתנגדות למהלכים אלו ראה הרב טאו חלק מהותי מבניין תחיית הקודש ותהליך הגאולה. לתלמידיו קרא הרב טאו שלא להסכים לפקודות שנוגדות את ערכי הצניעות, גם אם הדבר יוביל לפגיעה בשיבוצם וקידומם בצה"ל. הדברים שנאמרו בעל פה נערכו בידי תלמידיו והוצאו בחוברת מיוחדת בתפוצה רחבה.{{הערה|[http://www.srugim.co.il/wp-content/uploads/2017/03/חוברת-על-הצבא-מהרב-טאו.pdf עמוד הענן משלים לעמוד האש], מדברי הרב צבי ישראל טאו; {{mako|[[יאיר שרקי]], כתב לענייני דתות|שירות משותף? "טירוף, לצאת למרד"|66f0ff5043faa51004|news-military/security-q1_2017|8 במרץ 2017}}}} עם זאת, הרב טאו הביע התנגדות חריפה לקריאתו של חבר הכנסת [[בצלאל סמוטריץ']] לבני נוער דתיים לעכב את [[גיוס לצה"ל|גיוסם לצה"ל]] על רקע נושא זה והדגיש שצה"ל הוא טוב.{{הערה|{{סרוגים||הרב טאו במתקפה על סמוטריץ': "פתח פה"|189093-189093|26 במרץ 2017}}}}
 
ב{{ה|בחירות לכנסת ה-21}} הטיל לקלפי פתק לבן.{{הערה|{{ערוץ 7||אנשי הרב טאו נגד אחדות|404406|ט' בסיון תשע"ט 12/06/19}}}} לקראת [[הבחירות לכנסת ה-22]] תמך בפומבי במפלגה חדשה בשם "[[מפלגת נעם|נעם]]".