אהרן יהודה ליב שטינמן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←פתיח: חלק גדול מ"פרישותו" (למשל, צמחונותו) נבעה מבעיות בריאותיות ולא מסיבה אידאולוגית. וגם אם כן, זה לא מהתכונות הראשיות של אישיותו ופועלו (רב, מנהיג בולט, נשיא מועצת, פרוש מהנאות, חניך ישיבות ליטא, לימד בישיבות... טיפה פרופורציה, בבקשה) |
|||
שורה 31:
[[קובץ:קבר הרב שטיינמן בני ברק.jpg|ממוזער|250px|קברו של הרב שטיינמן בבית הקברות פוניבז' בבני ברק]]
[[קובץ:דגל התורה אצל הגראיל.jpg|ממוזער|דגל התורה אצל הרב שטיינמן]]
הרב '''אהרן יהודה'''{{הערה|נהג לחתום: "יודא"}} '''ליב שטינמן''' ("הגראי"ל"; [[י"ד בחשוון]]{{הערה|ב[[בין השמשות (יהדות)|בין השמשות]] שבין י"ד לט"ו בחשוון}} [[ה'תרע"ה]], [[3 בנובמבר]] [[1914]]{{הערה|'''כאיל תערוג''', מכון דעת סופרים ירושלים כסליו תשע"ח, עמ' תרס"א}} - [[כ"ד בכסלו]] [[ה'תשע"ח]], [[12 בדצמבר]] [[2017]]) היה [[רב]] [[יהדות חרדית|חרדי]]-[[ליטאים (זרם)|ליטאי]] [[ישראלי]], ממנהיגיו הבולטים של הציבור החרדי ב[[מפנה המאה|מפנה]] [[המאה ה-21]]. נשיא [[מועצת גדולי התורה]] של תנועת "[[דגל התורה]]". נודע בפרישותו המפליגה מהנאות העולם{{הערה|לדוגמא, מעולם לא השעין ידיו על משענת הידיים או את גבו על משענת הכסא בעת לימוד תורה}}{{מקור}}.
הרב שטינמן היה חניך ישיבות [[ליטא]] [[בין שתי מלחמות העולם]]. בשנות העשרים המוקדמות שלו התמנה לראשונה כ[[ר"מ]], ומאז [[לימוד תורה|לימד תורה]] במשך כשמונים שנה, בישיבות ב[[שווייץ]] ובישראל. מעורבותו הציבורית החלה ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]], אז עסק בעיקר בעידוד פתיחת [[כולל אברכים|כוללי אברכים]] בישראל. הוא שימש כיועץ ומורה דרך מרכזי בנושאי חינוך בציבור הליטאי. עם הקמת מועצת גדולי התורה של "דגל התורה", בסוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]], הצטרף למועצה, ומאז התרחבה השפעתו הציבורית. לאחר פטירת [[אלעזר מנחם מן שך|הרב שך]] בשנת [[2001]] עמד לצד הרב [[יוסף שלום אלישיב]] בהנהגת הציבור הליטאי.
| |||