צבי ישראל טאו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ פחות בולט
←‏ביוגרפיה: הוספתי עם מקור מדוייק (מקור מספק לפי ויקיפדיה:ביבליוגרפיה)
שורה 39:
הרב טאו הגיע לעמדת השפעה חשובה בישיבת [[מרכז הרב]] החל מ[[שנות הששים]], ונחשב בעיני רבים לתלמידו הקרוב ביותר של הרב [[צבי יהודה קוק]].{{הערה|[[יאיר שלג]], [https://www.idi.org.il/media/4551/pp_67.pdf אחרי רבים – להטות? עמדות רבנים בישראל כלפי הדמוקרטיה], עמ' 44–46, באתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]; משה ויסטוך, [http://www.kipa.co.il/חדשות/הרב-קלנר-לכיפה-הרב-צבי-יהודה-ספר-רק-את-הרב-טאו-חוץ/ הרב קלנר ל'כיפה': "הרב צבי יהודה ספר רק את הרב טאו, חוץ ממנו הוא לא ספר אף אחד"], 22 ביוני 2017, באתר כיפה}} במקרים רבים היה הרצי"ה מפנה את השואלים אותו לרב טאו,{{הערה|ראו למשל: [[שמחה רז]] (עורך), משמיע ישועה, עמ' 137, ביחס לקבלת "דרך תשובה" לבחור שדיבר בחריפות בגנותו של ה[[אבן עזרא]]}} ולעיתים היה ממתין בפתיחת שיעור עד הגעתו.{{הערה|נטעאל בנדל, [http://www.kipa.co.il/יהדות/דברים-שלא-ידעתם-על-הרב-טאו/ דברים שלא ידעתם על הרב טאו], 20 בנובמבר 2013, באתר כיפה}} במהלך השנים החל בהעברת שיעורים בביתו ובדירה סמוכה. שיעוריו מתמקדים בנושאי [[מחשבת ישראל|מחשבה]] ו[[אמונה]], במשנתם של [[הרב קוק]] ובנו [[הרצי"ה]], תחום שבו הוא נחשב לבקיא גדול. למעט תקופה קצרה, לא לימד [[תלמוד|גמרא]]. אל הרב טאו הגיעו תלמידי ישיבה להתייעצות בנושאים אישיים, אך בעקבות אירוע טראגי שאירע עם תלמיד שהתייעץ עמו,{{הערה|יצחק בן-חורין, [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1978%2F07%2F21&id=Ar01203&sk=A97CCC8B לעיני אחד משבעת ילדיו הרג רב בגולן את אשתו], [[מעריב]], 21 ביולי 1978, עמ' 12; שמעון וייס, [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1978%2F07%2F21&id=Ar00204&sk=26232EB7 בעל חשוד ברצח אם שבעת ילדיו], [[דבר (עיתון)|דבר]], 21 ביולי 1978, עמ' 2; [[אמילי עמרוסי]], [https://www.israelhayom.co.il/article/606159 "אם לסבתא שלי היה מקלט ללכת אליו, היא הייתה ניצלת"], באתר [[ישראל היום]], 8 באוקטובר 2018}} הגביל עצמו ממתן ייעוץ ועזב את הישיבה לתקופה של שנתיים בשנים [[תשל"ח]]-[[תש"מ]], שבהן שהה שנה ב[[כפר אליהו]] ושנה ב[[כולל האידרא]]{{דרוש מקור}}.
 
כמה שנים לפני פטירתו מינה הרצי"ה את הרב טאו, כמו גם את הרב [[חיים שטיינר]], למעבירי [[שיעור כללי]] בישיבה, אולם מאוחר יותר פרשו שניהם{{מקור}}. סמוך לפטירתו של הרצי"ה דרשו חמישה מה[[ר"מ]]ים בישיבה, הרבנים [[מרדכי שטרנברג|מרדכי]] ו[[עמיאל שטרנברג]], [[עודד וולנסקי|עודד ולנסקי]], [[יהושע צוקרמן]], [[יעקב לבנון]] וכן הרב [[שלמה אבינר]], למנות את הרב טאו לראש הישיבה לצד הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא|אברהם שפירא]] והרב [[שאול ישראלי]], ולהעניק לו זכות להטלת וטו בקבלת והוצאת תלמידים ור"מים, ענייני ממון, ועמדות הישיבה כלפי חוץ וכו בנושאים חשוביםגורליים בעיניו. הם [[שביתה|שבתו]] בשל כך במשך תקופה מסוימת.{{הערה|ראו אצל הרב יוסף בדיחי, '''יוסף לקח''', ירושלים תשע"ב, עמ' 60 והע' 107}} והציבו אולטימטום לפרישה מהישיבה באם לא תענה דרישתם עד צהרי אותו יום, ראשי הישיבה סירבו להיענות לדרישות אלו. בשל רצון ב"שלום בית" בתוך הישיבה נמנע אז הרב טאו ממאבק פומבי והחותמים לא פרשו מתפקידיהם.{{הערה|1=יוסף לקח, עמ' 60 הערה 107}}{{הערה|נדב שרגאי, אמנה על גבולות הפסיקה, הארץ 23.11.95, עמ' ב3}}
 
המתחים בינו לבין הרב שפירא לגבי דרך הנהגת הישיבה והציבור בכלל הגיעו ב-[[1997]] לשיא, כאשר עלתה כוונה, לטענתו, לשלב מכון הוראה באופן רשמי במסגרת הישיבה, שגם יתמוך בתקציבה (באופן דומה לנהוג ב[[ישיבת הסדר|ישיבות הסדר]] רבות). הרב טאו התנגד בתוקף להכנסת מסגרת [[אקדמיה|אקדמית]] לישיבה, ובעקבות הפולמוס שנוצר פרש מן הישיבה עם שישה מן הר"מים וכן חלק נכבד מתלמידי הישיבה ו[[אברך|אברכיה]] (בפרט מהתלמידים המבוגרים), והקים עמם את [[ישיבת הר המור]]. הרב אברהם שפירא הכחיש את קיומה של כוונה כזו.{{הערה|ספר "מורשה"}} בישיבת הר המור הוא מכהן בתפקיד הרוחני של נשיא הישיבה. הוא אינו מעורב בניהולה השוטף, אך מכריע בנושאים אידאולוגיים.