חילונים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←הגדרה: אם יש ערך מ-2018 אז הערך מ-2017 די מיותר תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
←חלוקה פנימית: אמירה חסרת משמעות. גם אצל דתיים הרוב הם "דתיים ממילא שהיותם כאלו נובעת מנסיבות חברתיות" ולמעשה כך זה ברוב החברות האנושיות. תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
שורה 15:
על פי סקרים מן [[העשור השני של המאה ה-21]] שעסקו בחלוקה לפי מידת דתיות, החילונים הם המגזר הגדול ב[[יהדות ישראל]] ובמדינת ישראל בכלל. לפי סקרי ה[[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה|למ״ס]] בין 2002 ל-2018, בקרב ישראלים יהודים בני 20 ומעלה, שיעור המזדהים כ"חילונים"/"לא דתיים" נע בין שפל של 41.4% ב-2009 לשיא של 45% ב-2005. בשנת 2018 הוא עמד על 43.2%.{{הערה|שם=למס1|[https://www.cbs.gov.il/he/publications/DocLib/2020/seker_hevrati18_1788/h_print.pdf] הסקר החברתי של הלמ"ס ל-2018, עמ' 76.}} בסקר מרכז גוטמן ב-[[2009]], 46% מהאוכלוסייה היהודית בישראל הגדירו עצמם כחילונים (43% "לא-דתיים" ו-3% "[[אנטי-דת]]יים").{{הערה|1=[https://www.idi.org.il/media/5033/דוח_מקוצר.pdf יהודים ישראלים - דיוקן, 2009]. קרן אבי חי. עמ' 11.}} בסקר של [[מרכז המחקר פיו]] מ-2014, 49% מהיהודים הגדירו עצמם כחילונים.{{הערה|שם=סקרפיו|[https://www.pewresearch.org/wp-content/uploads/sites/7/2016/03/israel_survey_overview.hebrew_final.pdf החלוקה הדתית בחברה הישראלית], מרכז המחקר פיו, 2014}}
בתוך הכלל החילוני, חוקרים שונים הציעו סיווגים לתת-קבוצות. ליבמן וידגר חילקו, לשיטתם, בין שלוש כאלו.{{הערה|שם=קבוצות|1=ליבמן וידגר, Condition, עמ' 13-22.}}
אנשי היהדות החילונית הם בעלי זיקה חזקה לזהות היהודית, ועומדים על כך שמדובר במורשת חשובה. קבוצה זו קשורה תכופות לחוגי [[התחדשות יהודית (ישראל)|ההתחדשות היהודית]],{{הערה|שם=לידגר2}} הפועלים לביסוס יהדות לא-אורתודוקסית כאלטרנטיבה לממסד, על ידי ניכוס מחדש של פרקטיקות מסורתיות. בתוך ההתחדשות קיימים חוגים הרואים את ה[[יהדות כתרבות]] צרופה, ללא מימד דתי, כמו אנשי ה[[יהדות חילונית-הומניסטית|תנועה החילונית-הומניסטית]] [[יעקב מלכין]], [[יאיר צבן]] ו[[יהודה באואר]]. בהתחדשות קיימות גם קבוצות המאמצות תפישות רוחניות ועל-טבעיות, דוגמת ה[[ניו אייג']] או ה[[נאו-חסידות]].{{הערה|1=ישעיהו ליבמן, שרה ליבמן (עורכים). '''דת ופוליטיקה: היבטים אחדים, קובץ מאמרים, כרך 2'''. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1991. עמ' 456; רחל ורצברגר, '''[https://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/DocLib8/Werczberger.pdf רוחניות של חיפוש ויהדות של בחירה: נרטיב הזהות של אנשי ההתחדשות הרוחנית היהודית בישראל]'''. עיונים בתקומת ישראל, תשע"ד. עמ' 560.}} כמה ממנהיגיהן של אלו מסייגים את הזדהותם כחילונים: [[בית תפילה ישראלי|רני יגר]] אמר ב-2011 שהוא חילוני "בהקשר הסוציולוגי" אך מבחינת תחושתו הפנימית, הוא דתי.{{הערה|1=פישר, חילון וחילוניות עמ' 324, 331-332.}} בין ראשי ה"רליגיוזיים" הללו מצויים [[רות קלדרון]] ו[[ארי אלון]].
|