מגפת הקורונה בישראל – הבדלי גרסאות

====ביקורת על הגדרת חולים קשים====

ב-12 ביולי הפיץ משרד הבריאות בישראל הנחיות חדשות באשר להגדרתם של חולים במצב קשה{{הערה|{{הארץ|עידו אפרתי|כמה קשה מצבם של החולים הקשים בישראל? "הארץ" מסביר|1.8980625|9 ביולי 2020}}}} במטרה ליצור אחידות בין בתי החולים בישראל בדיווח על מצב החולים, ולהתאים את הקריטריונים להגדרות של ארגוני בריאות בעולם{{הערה|{{וואלה!|בועז אפרת|ליצור אחידות בהגדרות: משרד הבריאות עדכן את סיווג מצב החולים בקורונה|3373232|12 ביולי 2020}}}}. הגדרות קליניות אחידות למצבם של חולי קורונה חשובות כי מהן נגזר אופן [[טיפול רפואי|הטיפול הרפואי]] ודחיפותו, לצד ביצוע [[ניסוי קליני|ניסוים קליניים]]. ההגדרות משתנות לעיתים בהתאם למידע ולניסיון הרפואי והמחקרי שנצברים. בין ההנחיות החדשות חולים בעלי [[ריווי חמצן בדם]] של 93% ומטה מוגדרים כחולים במצב קשה. קריטריונים כמו ריווי חמצן בדם הוגדרו ברמה דומה (אך לא זהה) כבר מחודש מרץ אבל חלק מהרופאים לא הכירו אותם. בעקבות שינוי הקריטריונים עלו טענות על ניפוח מספר החולים הקשים. נטען שבעבר חולים קשים נזקקו ברובם למכונות הנשמה ועם הקריטריונים החדשים מרבית החולים הקשים אינם זקוקים כלל להנשמה. על פי ד"ר מיקי הלברטל מנכ"ל בית החולים [[רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם|רמב"ם]] בעבר 80 אחוז מהחולים הקשים היו מונשמים בעוד שעם הקריטריונים החדשים היחס הוא 36 אחוז{{הערה|{{מקור ראשון|יאיר קראוס|עלייה במספר החולים קשה: שינוי הקריטריונים אינו הגורם|news/247171|15 ביולי 2020}}}}. אחרי גל התחלואה הראשון חל שינוי בטיפול לפיו יש לדחות הנשמה ככל שניתן. זאת בשל היבטים שליליים בחיבור למכשירי הנשמה על חולים.<ref name=":8">{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/kann_news/status/1279113994025000960|הכותב=[[כאן חדשות]]|כותרת=המשנה למנכ"ל שיבא, פרופ' ארנון אפק|אתר=Twitter|תאריך=4 ביולי 2020|תאריך_וידוא=2020-07-03|archive-url=https://web.archive.org/web/20200703181049/https://twitter.com/kann_news/status/1279113994025000960|dead-url=no|archive-date=2020-07-03}}</ref> לפי פרופ' רונן בן-עמי, מנהל היחידה למחלות זיהומיות באיכילוב, אחוזי התמותה של חולי קורונה מונשמים גבוהים - כשליש מהחולים מתים ולכן הגישה הרווחת היא לטפל במגוון אמצעים, תרופתיים ומכניים, כדי למנוע צורך בהנשמה. כמו כן, ירידה בריווי החמצן בדם היא סימן האזהרה המוקדם ביותר להחמרה במצב החולה, וזו הסיבה לכך שהיא נקבעה על ידי רשויות הבריאות בעולם כקריטריון קובע למחלה קשה. וכן טען שאלו חולים שצריכים להיות מאושפזים תחת מעקב וטיפול אינטנסיבי למניעת החמרה במצבם<ref>{{Cite news|title=קורונה היא המחלה הקלה הקשה ביותר. זה לא אומר שאי אפשר לעצור אותה|url=https://www.haaretz.co.il/amp/health/.premium-1.9006741?__twitter_impression=true|newspaper=הארץ|date=2020-07-20|access-date=2020-07-24|language=he|archive-date=2020-07-25|archive-url=https://web.archive.org/web/20200725000736/https://www.haaretz.co.il/amp/health/.premium-1.9006741?__twitter_impression=true|dead-url=no}}</ref>.

 

== פעולות הממשלה ומדיניות ==