צבי יהודה הכהן קוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 33517321 של מביע עניין (שיחה) יהודה היהודי, בן דורסאי ואני. קוראים לזה שלושה. בצד השני מביע עניין ואולי דוד, זה מקסימום שניים. נא לכבד את ההכרעה בשיחה ולא להכנס למלחמות עריכה
קישורים
תגית: שוחזרה
שורה 70:
 
==== יום העצמאות ====
הרב צבי יהודה ראה ב[[יום העצמאות]] קדושה{{הערה|{{ציטוטון|ברור הוא שקדושה מרובה קיימת ביום בו הוקמה מדינתם של עם הקודש על אדמת הקודש}}}}<ref name=":1" />. אמר שיש להרבות בשמחה ביום זה, וראה בקיום סעודה בו כבימי מועד [[סעודת מצווה]] של הודיה על הקמת המדינה, הוא ייחס חשיבות עליונה לסעודה זו המבטאת את משמעות חגיגת היום כמצווה{{הערה|שם=ראיוןעולם קטן1|הרב אברהם וסרמן וארנון סגל, ראיון עם כעשרה מתלמידיו לקראת [[יום ירושלים]] ה'תשע"ה, בעלון [[עולם קטן (עלון שבת)|עולם קטן]], [https://www.flipsnack.com/79987ECF8D6/497.html גיליון 497], עמ' 10-9}}{{הערה|הרב [[שלמה אבינר]], '''[[שיחות הרב צבי יהודה]]''', מועדים, כרך ב, עמ' 138, 222-221; '''שיחות הרב צבי יהודה''', אורות ישראל ותחייתו, עמ' 33; '''רבנו''', עמ' 150. הרב [[שמואל כ"ץ (רב)|שמואל כ"ץ]], [https://orot.ac.il/יום-העצמאות-במשנתו-הגותו-והנהגתו-של-הרציה#_ftnref18 יום העצמאות במשנתו, הגותו והנהגתו של הרצי"ה]}}
 
====בנימין זאב הרצל====
שורה 142:
== כמנהיג==
===מעמדו והשפעתו===
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ועם גדילתה המשמעותית של הישיבה ופרסום דבריו בידי תלמידיו, נפתח בחיי הרצי"ה פרק חדש כ"מנהיג לאומי". צד ההנהגה שבו הלך אז והתעצם, והתבטא בתחומים רבים כמו עצם היחס למדינה, המאבק נגד ה[[מסיון]], הובלת ההתיישבות ביהודה ושומרון וכרוזיו בעניין, ועוד.{{הערה|שם=ראיוןעולם קטן1}}
 
השפעתו של הרב צבי יהודה גרמה לשינוי ניכר בציבור הדתי לאומי, בשני נושאים מרכזיים: ראשית - מבחינת עמדות פוליטיות ויצירת מפעל ההתיישבות, בעוד שעד ל[[שנות השישים]] הייתה ה[[מפד"ל]] ממוקמת במרכז, לצדה של [[תנועת העבודה]]. לא מעט בהשפעתו עברה המפלגה לצדה הימני של המפה הפוליטית, תוך עקיפת [[הליכוד]] מימין. זאת תוך ש[[גוש אמונים]], שהוקם על פי קריאותיו ורבים מפעיליו היו תלמידי הרב צבי יהודה ופעלו מכוחו, הקים יישובים רבים מעבר ל[[הקו הירוק|קו הירוק]].
 
שנית, כשבמקביל, החליפו בהדרגה תלמידיו ותלמידי תלמידיו של הרב צבי יהודה את ה[[ר"מ]]ים החרדים בחלק מ[[ישיבה תיכונית|הישיבות התיכוניות]], ואף הקימו בעצמם ישיבות נוספות - הן תיכוניות והן גבוהות והסדר. בכך נוצר בהשפעתו הישירה [[עולם התורה|עולם תורה]] דתי לאומי ענף.{{הערה|שם=ראיוןעולם 2קטן2|ראיון עם שבעה מתלמידיו בשכבת [[שבט איתנים]] וסביבתה לפני יום ירושלים ה'תשע"ה. [[עולם קטן (עלון שבת)|עולם קטן]], [https://www.flipsnack.com/79987ECF8D6/489.html גיליון 489], עמ' 10-6}}
 
מהלכים אלה תרמו לביטחון העצמי של הציבור הדתי לאומי. בעבר הייתה בציבור זה התחושה של נחיתות כלפי ה[[חלוציות]] ה[[חילוניות|חילונית]] בממד הלאומי, וכלפי ה[[חרדים|חרדיות]] בממד הדתי. עתה החל ציבור זה להוביל שינוי במפה הפוליטית והמדינית מחד, ובעולם תורני מאידך.
שורה 171:
 
== השפעתו הציבורית ==
משנתו ודמותו של הרב צבי יהודה קוק הייתה ידועה במעגלים רחבים בחברה הישראלית והוא ניהל קשרים עם אנשי רוח רבים, כמו [[חיים נחמן ביאליק]] ו[[אז"ר]]. הוא נחשב למנהיג הרוחני הבולט בציבור הדתי לאומי. והיה אף בעל השפעה על אנשים מחוץ למחנה הדתי - דוגמת [[משה דיין]]{{הערה|שם=ראיוןעולם 2קטן2|}}.
 
הוא נטל חלק במגעים עם הממשלה בשאלת גיוסם של בני הישיבות והשתתף בפגישות בנושא עם [[דוד בן-גוריון]] ועם [[משה דיין]]. הפגישה עם דיין הייתה כעשור אחרי זו שעם בן-גוריון, ובזמנה כבר בלט הרצי"ה במנהיגותו והיה דומיננטי בה מאוד. הוא היה נחרץ למנוע כל גיוס שלהם בכפייה ושלא בהסכמת הרבנים.{{הערה|שם=ראיוןעולם קטן1}}
 
מתנגדים נוספים קמו לו בחוגי השמאל הפוליטי הדתי, שהצמיחו אחר כך את [[מפלגת מימד]] ואת "[[נתיבות שלום (תנועה פוליטית)|נתיבות שלום]]".