ויקיפדיה

צבי יהודה הכהן קוק – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏יום העצמאות: על פי המקורות
שחזור. השינויים של האנונימי אינם מקובלים ונושבת מהם רוח מלחמתית.
שורה 70:
 
==== יום העצמאות ====
הרב צבי יהודה הדגיש שישראה ב[[יום העצמאות]] קדושה{{הערה|{{ציטוטון|ברור הוא שקדושה מרובה קיימת ביום בו הוקמה מדינתם של עם הקודש על אדמת הקודש}}}}<ref name=":1" />, כנגד דברי הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא|אברהם שפירא]]. אמר שיש להרבות בשמחה ביום זה, והחשיבוראה אתבקיום האכילהסעודה בו ככבימי מועד [[סעודת מצווה]] של הודיה על הקמת המדינה., הוא ייחס חשיבות עליונה לסעודה זו המבטאת את משמעות חגיגת היום כמצווה{{הערה|שם=ראיון|הרב אברהם וסרמן וארנון סגל, ראיון עם כעשרה מתלמידיו לקראת [[יום ירושלים]] ה'תשע"ה, בעלון [[עולם קטן (עלון שבת)|עולם קטן]]}}{{הערה|הרב [[שלמה אבינר]], '''[[שיחות הרב צבי יהודה]]''', מועדים, כרך ב, עמ' 138, 222-221; '''שיחות הרב צבי יהודה''', אורות ישראל ותחייתו, עמ' 33; '''רבנו''', עמ' 150. הרב [[שמואל כ"ץ (רב)|שמואל כ"ץ]], [https://orot.ac.il/יום-העצמאות-במשנתו-הגותו-והנהגתו-של-הרציה#_ftnref18 יום העצמאות במשנתו, הגותו והנהגתו של הרצי"ה]}}
 
לדברי הרב ירחמיאל ויס, בישיבת מרכז הרב התקיימה סעודת חג, והרב צבי יהודה ראה בה את הדבר החשוב ביותר, כי זה היה הביטוי לכך שמדובר במצווה. לעומת זאת הרב הרשקוביץ אמר שהרב צבי יהודה רצה שבני הישיבה יצאו לרקוד ברחוב 'היכן שרוקדים הבנים והבנות'.{{הערה|שם=עולם קטן1|[[עולם קטן (עלון שבת)|עולם קטן]], [https://www.flipsnack.com/79987ECF8D6/497.html גיליון 497], עמ' 10-9}}
 
====בנימין זאב הרצל====
שורה 144 ⟵ 142:
== כמנהיג==
===מעמדו והשפעתו===
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ועם גדילתה המשמעותית של הישיבה ופרסום דבריו בידי תלמידיו, נפתח בחיי הרצי"ה פרק חדש כ"מנהיג לאומי". צד ההנהגה שבו הלך אז והתעצם, והתבטא בתחומים רבים כמו עצם היחס למדינה, המאבק נגד ה[[מסיון]], הובלת ההתיישבות ביהודה ושומרון וכרוזיו בעניין, ועוד.{{הערה|שם=עולם קטן1ראיון}}
 
השפעתו של הרב צבי יהודה גרמה לשינוי ניכר בציבור הדתי לאומי, בשני נושאים מרכזיים: ראשית - מבחינת עמדות פוליטיות ויצירת מפעל ההתיישבות, בעוד שעד ל[[שנות השישים]] הייתה ה[[מפד"ל]] ממוקמת במרכז, לצדה של [[תנועת העבודה]]. לא מעט בהשפעתו עברה המפלגה לצדה הימני של המפה הפוליטית, תוך עקיפת [[הליכוד]] מימין. זאת תוך ש[[גוש אמונים]], שהוקם על פי קריאותיו ורבים מפעיליו היו תלמידי הרב צבי יהודה ופעלו מכוחו, הקים יישובים רבים מעבר ל[[הקו הירוק|קו הירוק]].
 
שנית, כשבמקביל, החליפו בהדרגה תלמידיו ותלמידי תלמידיו של הרב צבי יהודה את ה[[ר"מ]]ים החרדים בחלק מ[[ישיבה תיכונית|הישיבות התיכוניות]], ואף הקימו בעצמם ישיבות נוספות - הן תיכוניות והן גבוהות והסדר. בכך נוצר בהשפעתו הישירה [[עולם התורה|עולם תורה]] דתי לאומי ענף.{{הערה|שם=עולםראיון קטן22|ראיון עם שבעה מתלמידיו בשכבת [[שבט איתנים]] וסביבתה לפני יום ירושלים ה'תשע"ה. [[עולם קטן (עלון שבת)|עולם קטן]], [https://www.flipsnack.com/79987ECF8D6/489.html גיליון 489], עמ' 10-6}}
 
מהלכים אלה תרמו לביטחון העצמי של הציבור הדתי לאומי. בעבר הייתה בציבור זה התחושה של נחיתות כלפי ה[[חלוציות]] ה[[חילוניות|חילונית]] בממד הלאומי, וכלפי ה[[חרדים|חרדיות]] בממד הדתי. עתה החל ציבור זה להוביל שינוי במפה הפוליטית והמדינית מחד, ובעולם תורני מאידך.
שורה 173 ⟵ 171:
 
== השפעתו הציבורית ==
משנתו ודמותו של הרב צבי יהודה קוק הייתה ידועה במעגלים רחבים בחברה הישראלית והוא ניהל קשרים עם אנשי רוח רבים, כמו [[חיים נחמן ביאליק]] ו[[אז"ר]]. הוא נחשב למנהיג הרוחני הבולט בציבור הדתי לאומי. והיה אף בעל השפעה על אנשים מחוץ למחנה הדתי - דוגמת [[משה דיין]]{{הערה|שם=עולםראיון קטן22|}}.
 
הוא נטל חלק במגעים עם הממשלה בשאלת גיוסם של בני הישיבות והשתתף בפגישות בנושא עם [[דוד בן-גוריון]] ועם [[משה דיין]]. הפגישה עם דיין הייתה כעשור אחרי זו שעם בן-גוריון, ובזמנה כבר בלט הרצי"ה במנהיגותו והיה דומיננטי בה מאוד. הוא היה נחרץ למנוע כל גיוס שלהם בכפייה ושלא בהסכמת הרבנים.{{הערה|שם=עולם קטן1ראיון}}
 
מתנגדים נוספים קמו לו בחוגי השמאל הפוליטי הדתי, שהצמיחו אחר כך את [[מפלגת מימד]] ואת "[[נתיבות שלום (תנועה פוליטית)|נתיבות שלום]]".
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/צבי_יהודה_הכהן_קוק"