ויקיפדיה

תאוריית הקשר לתפירת תיקים בישראל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏אביגדור ליברמן: הוספת פרטים על תיק הכספים הלא מוסברים. בנוסף מחיקת פרשת השגריר שהיא חסרת חשיבות יחסית לפרשת הכספים.
הסרת פירוט יתר לא אנציקלופדי ולא מבוסס על מקורות איכותיים
שורה 11:
{{הפניה לערך מורחב|שחיתות שלטונית בישראל}}
לאורך השנים יש יותר חקירות והגשת כתבי אישום מול אישי ציבור על רקע [[שחיתות שלטונית בישראל]] ועבירות פליליות נוספות (כמו מעשים מגונים). כנגד חברי כנסת, בין 1949 ל-1969 הוסרה החסינות של 3 חברי כנסת בגין חשד לשחיתות פלילית, ואיש מהם לא הורשע. בין 1969 ל 1995 הוסרה החסינות של 7 חברי כנסת, מתוכם 6 הורשעו. בין 1995 ל-2010 הוסרה החסינות של 13 חברי כנסת, מתוכם הורשעו 11. שיעור ההרשעות של חברי כנסת אלו בין 1969 ל-2010 נותר דומה- כ-85% אחוז{{הערה|שם=נבות}}. [[אהוד אולמרט]] שכיהן כראש עיריית ירושלים, שר וראש ממשלה נשפט והורשע ב-4 פרשיות שחיתות שונות. בין 1981 ל-2021 נתבעו והורשעו עשרה שרים בעבירות שונות. בנוסף חקירות, אישומים והרשעות נוגעת לעוד עשרות אישי ציבור כולל ראשי ערים, נושאי תפקידים בחברות ממשלתיות, קצינים בכירים, מנכ"לים משרדי ממשלתיים ועוד. המקרים המוצגים בהמשך מתארים רק חלק קטן מתוך התיקים והחקירות הנוגעות לאישי ציבור.
 
=== תיק יצחקי ===
בשנת 2016 נחשף דבר קיומו של "תיק יצחקי", שיצר ראש אגף החקירות במשטרה ניצב [[מני יצחקי]], ובו ריכז מידע וחשדות פליליים על אישים שונים. על פי הטענה התיק נועד להפעיל לחץ על אישי ציבור, ולשלוף את החומר בעת הצורך{{הערה|{{TheMarker|צבי זרחיה|"מסמך סודי במשטרה: עשרות ח"כים ביצעו לכאורה עבירות פליליות"|0000017f-dbb3-d3a5-af7f-fbbf9fc10000|20 ביוני 2016}}{{ש}}{{מעריב אונליין|קלמן ליבסקינד|פרסום ראשון: מה מופיע ב"מסמך יצחקי" שהחזיקה המשטרה בנוגע לח"כים|journalists/Article-652251|21 ביולי 2018}}{{ש}}{{ynet|ישי פורת|תנ"צ גיא ניר על פרשת גל הירש: "חקירות רדומות משמשות לסיכול פוליטי"|5398443|12 בנובמבר 2018}}}}. שמות המופיעים במסמך לא פורסמו, למעט שמו של מי שכיהן באותה תקופה כשר לביטחון הפנים, [[גלעד ארדן]]. לדברי חושף הפרשה [[רביב דרוקר]], שמו של ארדן הודלף בכדי למנוע ממנו לדרוש הסברים מיצחקי ובכדי להלך עליו אימים{{הערה|{{הארץ|רביב דרוקר|הספין שעשו עלי|0000017f-db2a-d3a5-af7f-fbaec5d30000|27 ביוני 2016}}}}. במשטרה טענו כי המסמך נועד דווקא בכדי למנוע מצב של סחיטת אישי ציבור באמצעות תיקים פליליים{{הערה|{{ynet|יעל פרידסון|המפכ"ל: "מצדיק את 'מסמך יצחקי'. הוא מוצג הפוך ממה שהוא"|4824822|6 ביולי 2016}}}}. ב-2018 פורסמו הקלטות של ניצב מני יצחקי בהם לכאורה הנחה "לתפור תיק" ל[[גל הירש]] כאשר ביקשו לקדם את מינויו למפכ"ל המשטרה{{הערה|שם=תיק למפכ"ל}}.
 
=== דרור חטר-ישי ===
[[דרור חטר-ישי]] היה ראש [[לשכת עורכי הדין בישראל|לשכת עורכי הדין]] החל משנת 1991, והיה מבקר חריף של אהרן ברק ושיטתו המשפטית, וכן של שיטת מינוי השופטים. בנובמבר 1996 התראיין לעיתון "[[יתד נאמן]]" ובו מתח ביקורת על מערכת המשפט ועל המהפכה החוקתית{{הערה|{{גלובס||מי ימצמצץ ראשון, ברק או חוטר ישי?|132441|15 בדצמבר 1996}}}}, ימים לאחר פרסום הריאיון פורסם בעיתונות אודות חקירות המתנהלות כנגדו, בתוך כחודש הוגש כנגדו כתב אישום בגין [[עבירת מס|עבירות מס]]. בשל כתב האישום התפטר חוטר ישי מ[[הוועדה לבחירת שופטים]], ודחק בבית המשפט להאיץ את הדיונים בעניינו, תוך ויתור שלו על זכויות משפטיות רבות{{הערה|[[דניאל פרידמן]], '''קץ התמימות''' ידיעות 2019, עמוד 521{{ש}}[[חיים רמון]], '''נגד הרוח''', ידיעות ספרים 2020, עמוד 101}}חוטר ישי זוכה ביוני 1998 לאחר ערעור{{הערה|{{גלובס|מאת הדס מגן|ביהמ"ש המחוזי זיכה את עו"ד דרור חוטר-ישי מעבירות המס בהן הורשע|73038|8 ביוני 1998}}}}, ושב לוועדה לבחירת שופטים. בהמשך הועמד לדין בעילה של [[ביזיון בית המשפט]], וכתב האישום כנגדו נמחק לאחר שהתנצל{{הערה|{{גלובס|מאת הדס מגן ואיתמר לוין|המדינה לא תערער על מחיקת כתב האישום נגד חוטר-ישי באשמת זילות|161568|8 ביולי 1999}}{{ש}}{{מידה|כותב=דרור חטר-ישי|כותרת=פרק מספר: הכח ממכר// דרור חטר-ישי|מספר כתבה=75138|תאריך=22 באפריל 2021}}}}.
 
מקרה העמדה לדין של חוטר ישי הוא אחד המקרים עליהם מצביעים מאמיני תאוריית הקשר וטוענים כי חוטר ישי הועמד לדין בעילה מופרכת במטרה למנוע את פעילותו בועדה למינוי שופטים{{הערה|[[ארי שביט]], [https://www.daat.ac.il/daat/ezrachut/shavit.htm ראיון עם פרופ' רות גביזון] פורסם בעיתון [[הארץ]] 12 בנובמבר 1999 מובא באתר דעת.|שם=גביזון}}{{הערה|שם=קץהתמימות}}.
 
===אריה דרעי===
{{להשלים|נושא=ישראל}}
ב-[[20 ביוני]] [[1993]] הוגש כנגד דרעי [[כתב אישום]] ב"תיק האישי", שכלל אישום ב־2 עבירות [[שוחד]], 3 עבירות [[מרמה]] ו[[הפרת אמונים]], [[קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות]] ו[[רישום כוזב במסמכי תאגיד]]. הפרקליטות החליטה להשהות את החקירה בעניין "התיק הציבורי", עד להכרעה בתיק האישי. גם לאחר הגשת כתב האישום שימש דרעי בתפקיד שר הפנים, עד ש[[בג"ץ]], שדן בעתירה שהגישה [[התנועה לאיכות השלטון]], קבע, ב-[[8 בספטמבר]] 1993, שדרעי אינו יכול להמשיך ולכהן כשר כאשר הוגש נגדו כתב אישום ([[הלכת דרעי-פנחסי]]{{הערה|[https://www.nevo.co.il/psika_word/elyon/padi-nf-5-404-l.pdf בג"ץ 3094/93 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממשלת ישראל ואחרים], פ"ד מז(5) 404, ניתן ב-8 בספטמבר 1993}}). בעקבות קביעה זו התפטר דרעי מתפקיד שר הפנים, ויתר על [[חסינות חברי הכנסת|חסינותו]] וזו הוסרה בהליך מזורז ב-[[26 בספטמבר]] 1993.
 
גם לאחר הגשת כתב האישום כנגדו, וניהול משפטו בבית המשפט המחוזי בירושלים, המשיך דרעי להנהיג את תנועת ש"ס. במהלך המשפט טענו אנשי ש"ס, שהמשפט הוא למעשה התנכלות של אנשי "האליטות הישנות" – [[פרקליטות המדינה]], ה[[משטרת ישראל|משטרה]], [[שופט]]ים, אנשי אקדמיה ו[[אמצעי התקשורת]], לנציג "האליטות החדשות", [[מזרחים|מזרחי]] צעיר, חרדי, שהתקדם בגיל צעיר לעמדות כוח, ועשה בהן שימוש לטובת המגזר ממנו בא – בהקמת [[ישיבה|ישיבות]], [[מקווה|מקוואות]] ורשת [[חינוך לגיל הרך]]. ב[[הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה|בחירות בשנת 1996]] התחזקה ש"ס ב-4 מנדטים וקיבלה עשרה מנדטים בסך הכל.
 
בהמשך הסתבך דרעי בפרשיות פליליות נוספות. בעת הרשעת דרעי לא נשמעו קולות בולטים בליכוד לפיהם דרעי זכאי. כמו כן [[הלכת דרעי-פנחסי]] אילצה את ממשלת רבין לפטר אותם – דבר שלא מחזק את הטענה לפיה בתי המשפט עסוקים בניגוח מיוחד נגד ממשלות ימין.
 
=== יעקב נאמן ===
עם הקמת [[ממשלת ישראל העשרים ושבע|ממשלת נתניהו הראשונה]] בשנת 1996, מינה נתניהו את [[יעקב נאמן]] לשר משפטים. שעות קודם למינוי הגיש ה[[עיתונאי]] [[יואב יצחק (עיתונאי)|יואב יצחק]] עתירה ל[[בית המשפט העליון]], ובה טען כי נאמן אינו כשיר לכהונת שר בכלל ושר משפטים בפרט – בשל הודעות כוזבות שמסר ומעשים פליליים לכאורה שביצע. ב-[[8 באוגוסט]] [[1996]] הודיע [[היועץ המשפטי לממשלה]] לבית המשפט העליון, כי החליט לפתוח ב[[חקירת משטרה|חקירה פלילית]] נגד נאמן. נאמן התפטר מתפקיד שר המשפטים. [[כתב אישום|כתב האישום]] כלל שני עניינים: הגשת [[תצהיר]] כוזב לבית המשפט העליון (כתשובה לעתירת יואב יצחק) שבה איחר את תאריך תחילת קשריו עם אריה דרעי ותאריך מינויו לראש ועדה ממשלתית בידי דרעי, ומסירת [[עדות שקר]] בחקירתו במשטרה בעניין [[אריה דרעי]], שבו נחשד בהדחת העד מרטין בראון<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=121926|כותרת=התביעה: יעקב נאמן, בתצהירו לבג"ץ, הרחיק עצמו מפרשת דרעי ומהדחת העד}}</ref>{{הערה|1=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=129046 כתב אישום נגד השר לשעבר, יעקב נאמן, על שיבוש הליכים ועדות ושבועה שקריים] יצחק דנון, 18 בדצמבר 1996 ([[גלובס]]}}{{הערה|1=''השיחות ששכח יעקב נאמן'', הראל צבי, 13 באפריל 1997 ([[הארץ]])}}{{הערה|1=''זכות הערעור'', חנה קים, 20 במאי 1997 (הארץ)}}. מחוסר אפשרות להוכיח בבית המשפט את הדחת העד, הוא הואשם רק בעדות שקר לגבי תאריך שמסר לבית המשפט בעניין זה, שאותו תיקן מאוחר יותר, עוד בטרם פתיחת המשפט{{הערה|שם="תכלת"|1=[http://tchelet.org.il/article.php?id=93&page=all איך איבדה הממשלה את זכותה לייצוג משפטי] אוולין גורדון, תכלת קיץ התשנ"ח 1998, אתר תכלת)}}. בית המשפט קבע כי אכן התצהיר שמסר נאמן לבית המשפט בלתי נכון ומטעה, אך זיכה אותו בנימוק שתיקונים ממנו שהתקבלו עוד בטרם הדיון מעידים שהדבר נעשה מתוך טעות רישום ללא כוונה פלילית{{הערה|[https://www.nevo.co.il/psika_html/shalom/S-PE-4-485-L.htm ת"פ (ת"א) 7771/96 מדינת ישראל נ' יעקב נאמן], ניתן ב-15 במאי 1997}}{{הערה|שם="תכלת"}}.
 
בפסק הדין השופטים הביעו תמיהה על כך שמנסח התצהיר שהיה אחראי לטעות בתאריך במסמך לא נחקר במשטרה{{הערה|שם=קץהתמימות}}. לימים, פרקליטת המדינה דאז עדנה ארבל והיועמ"ש מיכאל בן יאיר, האשימו זה את זה בהגשת כתב האישום{{הערה|{{הארץ|יובל יועז|לפיד חשף מסמכים המפריכים טענת בן יאיר על ארבל|0000017f-f524-ddde-abff-fd65e5650000|22 ביוני 2004}}{{ש}}יואב יצחק, '''[https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART/743/562.html עדנה ארבל לא דיווחה אמת]'''. מעריב 10 ביוני 2010}}, עו"ד [[יהושע רזניק|יהושוע רזניק]] סיפר כי ההחלטה על הגשת כתב אישום התקבלה באופן חריג באמצעות הצבעה בקלפי בין הפרקליטים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gly.co.il/item?id=25132|הכותב=שרון גל|כותרת=איך התקבלה ההחלטה להגיש כתב אישום נגד שר המשפטים לשעבר יעקב נאמן?|אתר=גלי ישראל|תאריך=2 ביוני 2023}}</ref>. כמו"כ פורסם כי מיכאל בן יאיר התבטא בנוגע יעקב נאמן שהוא הולך "לתקוע את הפשיסט הזה"{{הערה|{{מעריב אונליין|קלמן ליבסקינד|גיבורים לרגע: כשחלוקת הצל"שים פוגשת את האינטרסים של מערכת הביטחון|journalists/Article-596841|26 באוגוסט 2017}}}}.
 
מקרה נאמן אף הוא משמש את תומכי תאוריית הקשר בטענה לתפירת תיק{{הערה|שם=קץהתמימות}}{{הערה|שם=דותןהארץ}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=אמיר בן-דוד|כותרת=פרופ' מאוטנר מזהיר: העליון הוא כת סגורה, הפרקליטות מקולקלת|אתר=|תאריך=28 בינואר 2020|כתובת=https://www.zman.co.il/76890/popup/}}|שם=מאוטנר}}.
 
במקום יעקב נאמן מונה לשר המשפטים [[צחי הנגבי]]. הנגבי אף הוא נחקר באזהרה מספר חודשים אחר מינויו ב[[פרשת בר-און חברון]], אך לאחר מספר חדשים הוחלט כי אין להעמידו לדין בגין חלקו בפרשה. הנגבי היה לויאלי למערכת המשפט וזכה לשבחים מפיו של [[אהרן ברק]]{{הערה|[[דניאל פרידמן]], '''קץ התמימות''', ידיעות ספרים 2019, עמוד 515|שם=קץ התמימותת}}.
 
=== רפאל איתן ===
בשנת 1996 [[רפאל איתן]] יועד לתפקיד השר לביטחון הפנים בממשלת נתניהו, אולם הוגש נגדו כתב אישום, והיועץ המשפט לממשלה [[מיכאל בן יאיר]] הודיע כי אינו יכול לשמש בתפקיד והוא מונה ל[[שר החקלאות]]. המקרה נגע לאדם שהציע עצמו להיות מנכ"ל במפלגתו של איתן ([[מפלגת צומת|צומת]]). אדם שלישי שהיה בעל גישה למאגר מידע צבאי, הוציא בניגוד לחוק מידע אודותיו, והעביר אותו לאדם אחר שהעביר אותו לאיתן. בעקבות השימוש במידע, נדחתה מועמדותו של אותו אדם. כתב האישום נגד איתן היה תקדימי{{הערה|שם=המכוןלדמורקטיה}}.
 
איתן הועמד לדין בפני 3 שופטים בבית משפט השלום בחיפה, והודה בעובדות כתב האישום. לאחר ניתוח משפטי ארוך הגיעו השופטים למסקנה שמי שאינו מנהל המאגר לא יכול להיות אחראי בפלילים והם זיכו אותו ביוני 1997{{הערה|שם=המכוןלדמורקטיה}}. בית המשפט קיבל גם טענות הגנה שונות של איתן, לרבות טענת תום הלב{{הערה|[https://www.nevo.co.il/psika_html/shalom/s96005040-hk.htm תפ (חיפה) 5040/96 מדינת ישראל נגד רפאל איתן ואחרים], ניתן ב-16 ביוני 1997 (באתר "[[הוצאת נבו|נבו]]")}}.
 
העמדתו לדין של רפול וזיכויו משמשת תומכי תאוריית הקשר בטענה לתפירת תיק{{הערה|{{nrg|[[אמנון רובינשטיין]]|פרשת רפול חיה וקיימת|623/552|18 באוגוסט 2007|1|1}}|שם=רובינשטיין}}{{הערה|שם=קץהתמימות|}}{{הערה|שם=מאוטנר}}{{הערה|שם=דותן|{{הארץ|[[יואב דותן (משפטן)|יואב דותן]]|הלכת דרעי הפכה כלי לחיסול פוליטי|0000017f-e068-d9aa-afff-f9784ca80000|3 במאי 2020}}}}{{הערה|{{גלובס|[[איתמר לוין]]|מזוז וגיבור|805956|16 ביוני 2004}}}}. חלק מן המתארים את התיק מציגים אותו באופן שגוי כאילו מדובר בחקירת משטרה שהסתיימה ללא משפט{{הערה|שם=ביגמן2017}}.
 
מתנגדי תאוריית הקשר טוענים כי בדיעבד, לאור זיכוי איתן, אפשר לקבוע שאישום נגדו היה מוטעה. אבל מדובר היה בתיק תקדימי, והתאוריה של התביעה לא התקבלה בידי בית המשפט. לדבריהם בתיק לא עלתה מעולם שום ראיה ל"תפירת תיק" או לזדון כלשהו אצל התביעה{{הערה|שם=המכוןלדמורקטיה}}.
 
=== אריאל שרון ===
{{להשלים|נושא=ישראל|נושא2=פוליטיקה}}
===אביגדור ליברמן===
[[אביגדור ליברמן]] הואשם בכמה פרשות שחיתות. הוא [[חקירת משטרה|נחקר]] בחשד כי קיבל מיליוני שקלים בזמן שכיהן כחבר הכנסת. לפי החשדות, הכספים עברו דרך חברה בבעלותו בשם "נתיב אל המזרח", שקיבלה מהשנים 1999 עד 2006 סכומי כסף גדולים שהיו אמורים להגיע לכאורה לכיסו של ליברמן, כ[[שוחד]] מאת [[מיכאל צ'רנוי]] ואחרים. חשדות אחרים נוגעים לחברה ל"ייעוץ עסקי" בשם "מ. ל. 1", אותה הקימה ביולי 2004 בתו, מיכל ליברמן, כשהייתה בת 21. המשטרה איתרה חשבונות בנק בקפריסין על שם בתו של ליברמן, נהגו, ואנשים אחרים הקשורים אליו, ובהם עשרות מיליוני שקלים. לחברה הוזרמו תוך שלוש שנים מאז הוקמה כ-7 מיליון ש"ח מחוץ לארץ{{הערה|אורי בלאו, [http://www.themarker.com/law/1.439833 מאיפה הגיעו 7 מיליון שקל לחברה שהקימה בתו של אביגדור ליברמן בגיל 21?], TheMarker, אפריל 2007}}. החברה שילמה משכורות גבוהות לליברמן האב ולבתו<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.themarker.com/markerweek/thisweek/2017-07-21/ty-article/0000017f-e5ac-d97e-a37f-f7ed9eb70000|כותרת=אוסף מדהים של אקדחים מעשנים, חשבונות בנק ועדים נעלמים: מה אפשר ללמוד מהמקרה של אביגדור ליברמן}}</ref>{{הערה|{{הארץ|אורי בלאו|הבוסית|1.1559148|6 באפריל 2007}}}}{{הערה|{{TheMarker|גיא רולניק|המינוי שצריך לעורר חלחלה|1.2949235|21 במאי 2016}}}}.
 
עדים בתיק נעלמו או שינו את גרסתם. בדצמבר 2012 הודיע [[היועץ המשפטי לממשלה]], [[יהודה וינשטיין]], שהוא סוגר את התיק העיקרי נגד ליברמן על הזרמת כספים אליו, בגלל חולשת ראיות.{{הערה|{{כלכליסט|תומר גנון וזוהר שחר לוי|נסגר תיק החקירה נגד בתו של אביגדור ליברמן|3609908|12 באוגוסט 2013}}}} סגירת התיקים הייתה בניגוד לדעתם של בכירי הפרקליטות שהיו מעורבים בתיק<ref>{{צ-ספר|מחבר=אביה אלף|שם=תיק ליברמן: כתב האישום שלא הוגש|מקום הוצאה=אור יהודה|מו"ל=כנרת, זמורה ביתן, דביר - מוציאים לאור|שנת הוצאה=תשע"ו 2015}}</ref><ref name=":0" />.
 
=== ראובן ריבלין ===
בשנים 1998–2000 עסקה המשטרה בשבע פרשיות שבהן היה מעורב ריבלין, והתגלו בעקבות האזנות לאיש העסקים [[דוד אפל]], שעזר לריבלין בטובות הנאה, סייע לו למצוא עבודה בתחום הנדל"ן ולאחר מכן להיבחר לכנסת. בין שבע הפרשיות, לטענת המשטרה, שיבוש הליכי חקירה בעניין [[יצחק מרדכי]], מסירת מידע לאפל מתוך הוועדה למינוי שופטים, ושתדלנות למען דרעי על ידי קידום "חוק החצי" שמטרתו שדרעי ישוחרר כעבור מחצית מהתקופה שנגזרה עליו{{הערה|[https://www.haaretz.co.il/misc/2004-04-09/ty-article/0000017f-e164-d804-ad7f-f1fea98b0000 היועץ המשפטי סגר את כל תיקי החקירה על קשרי ריבלין-אפל]}}. ערב הקמת [[ממשלת ישראל העשרים ותשע|ממשלת שרון]] ב-2001 הסתמן כי ריבלין ימונה לשר המשפטים. תוך זמן קצר הוכרז על פתיחת חקירה כנגדו, ובעקבות כך בוטל המינוי שלו והוא מונה לשר התקשורת. לאחר 3 שנים, היועץ המשפטי לממשלה [[מני מזוז]] שאך נכנס לתפקידו, סגר את התיקים נגד ריבלין וגם התיקים נגד אפל, בגלל חוסר ראיות, חוסר אשמה, או חוסר עניין לציבור{{הערה|{{ynet|טל רוזנר|מזוז סגר 7 תיקים נגד ריבלין בחשד לטובת הנאה מאפל|2900272|8 באפריל 2004}}{{הארץ|ברוך קרא|היועץ המשפטי סגר את כל תיקי החקירה על קשרי ריבלין-אפל|0000017f-e164-d804-ad7f-f1fea98b0000|9 באפריל 2004}}}}.
 
מספר חודשים לאחר מכן התבטא מזוז באוזני עיתונאים כי מצא בפרקליטות "מדיניות של סימון מטרות וגיוס עמדות". מזוז סגר במהירות שני תיקים נוספים של פרקליטת המדינה [[עדנה ארבל]], נגד [[אריאל שרון]] ב[[פרשת האי היווני]], ונגד [[אהוד אולמרט]] בפרשת הדוח הכוזב למבקר המדינה{{הערה|[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000174124 איש השבוע / אהוד אולמרט]}}{{הערה|[https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3634116,00.html בצווארון הלבן משחררים כפתור]}}.
 
מקרה רבלין אף הוא משמש את את תומכי תאוריית הקשר בטענה לתפירת תיק{{הערה|שם=קץהתמימות}}{{הערה|שם=מאוטנר}}{{הערה|שם=דותןהארץ}}.
 
=== חיים רמון ===
במאי 2006 [[חיים רמון]] מונה לשר המשפטים ב[[ממשלת ישראל השלושים ואחת|ממשלת אולמרט הראשונה]]. ב-12 ביולי (היום בו הכריזה ישראל על [[מלחמת לבנון השנייה]]), הוא נישק קצינה שעבדה בלשכת ראש הממשלה, במסיבת השחרור שלה, בעת שהיו בחדר לבדם. לפי עדותה הוא החדיר את לשונו לפיה. ארגוני נשים לחצו על הקצינה להתלונן נגדו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/misc/2007-12-05/ty-article/0000017f-e05d-d568-ad7f-f37f180a0000|כותרת=הנשים לא מוותרות: עוד עתירה נגד רמון}}</ref>, והמשטרה שלחה חוקרים לגוואטמלה, שם טיילה, כדי לגבות ממנה עדות. הוגש נגד רמון כתב אישום, הוא הורשע ונגזרו עליו 120 שעות [[שירות לתועלת הציבור]] ופיצוי למתלוננת בסך 15,000 ש"ח. לאחר שסיים לרצות את עונשו הוא חזר לכנסת, הממשלה ביקשה למנותו שוב לשר, ונגד כך הוגשו עתירות לבג"ץ. בג"ץ דחה את העתירות בנימוק שהמינוי אינו לוקה באי סבירות קיצוני<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000283577|כותרת=בג"ץ דחה עתירות נגד מינוי רמון לשר; ארבל במיעוט: "ההרשעה טרייה מדי"}}</ref>.
 
תומכי תאוריית הקשר מייחסים את הרשעתו והדחתו של רמון לכך שביקש לבטל את [[שיטת הסניוריטי]] כקריטריון יחיד לבחירת נשיא בית המשפט העליון, לפיה השופט הוותיק ביותר מתמנה לנשיא בית המשפט. לפי קריטריון זה השופטת [[דורית ביניש]] הייתה אמורה להתמנות לנשיאת בית המשפט. אי לכך הם טענו שלבייניש היו חברים רבים בפרקליטות שכן היא כיהנה בעבר כפרקליטת המדינה, והם עשו קנוניה נגד רמון כדי שבייניש תמונה לנשיאה{{הערה|{{גלובס|איתמר לוין|איך שלא תסובבו את זה, יש מרוויחה ברורה ומיידית אחת מפרשת חיים רמון. קוראים לה דורית בייניש|1000134210|18 בספטמבר 2006}}}}.
 
פרופ' [[דניאל פרידמן]] התומך בתאוריית הקשר, פרסם מאמר תחת הכותרת "משפח רמון" בו האשים את השופטים שהרשיעו את רמון ללא יסוד מספיק בחומר הראיות, וציין כי הרשעת רמון היא עדות למעבר הכוח והשלטון אל מוסדות המשפט{{הערה|דניאל פרידמן, [http://www.nakim.org/israel-forums/viewtopic.php?t=1574 משפח רמון], [[ידיעות אחרונות]], מוסף השבת, 2 בפברואר 2007}}.
=== אהוד אולמרט ===
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - P.M. Olmert with Shahar Peer and Udi Gal (cropped) (cropped).jpg|ממוזער|אהוד אולמרט, פברואר 2007, בהיותו ראש ממשלה. ]]
החל מאמצע שנות השמונים [[אהוד אולמרט]] נקשר בשורה של פרשות פליליות. לדוגמה בשנת 1985 התגלה במסגרת חקירת משטרה על נסיבות קריסתו של בנק צפון אמריקה, כי אולמרט קיבל הלוואה בסך 50 אלף דולר מאיש העסקים יהושע הלפרין, שהיה יו"ר הבנק – ללא ריבית ובלא שנתבקש להחזיר אותה. מאוחר יותר פעל אולמרט לבטל צו עיכוב יציאה מהארץ שהוצא כנגד הלפרין. היועץ המשפטי, [[יוסף חריש]], החליט לא להגיש נגד אולמרט כתב אישום בפרשה.{{הערה|{{וואלה!|[[אורי בלאו]], הארץ|דברים שאתם צריכים לדעת על אהוד אולמרט|865134|25 בפברואר 2006}}}} במרץ 1996 הועמד אולמרט לדין ב[[פרשת החשבוניות הפיקטיביות בליכוד]] אולמרט הועמד לדין בגין עבירות על חוק מימון מפלגות. לפי כתב האישום הוא היה מעורב בקבלת תרומות בלתי חוקיות לליכוד, בעת מערכת הבחירות לכנסת השתים עשרה ב-1988. הוא זוכה מאישומים אלה ב-1997. בסוף פסק הדין כתב השופט עודד מודריק: "... הנאשם התנהג בעניין הזה באורח מאוד לא ראוי, אך אי-התקינות לא חרגה אל התחום הפלילי בהתאם להגדרות החוק.{{הערה|ת"פ (ת"א) 329/96 מדינת ישראל נ' אהוד אולמרט, ניתן ב-28 בספטמבר 1997}}. אולמרט היה מעורב גם ב[[פרשת האי היווני]] – לקראת הפריימריס בליכוד שהתקיימו בשנת 1999, פנה אולמרט באמצעות [[שולה זקן]], בבקשת תרומה מאיש העסקים [[דוד אפל]]. האחרון ביקש ממנו סיוע בעניין ביקורו של ראש עיריית אתונה בירושלים. באפריל 2004 הודיע היועץ המשפטי לממשלה [[מני מזוז]], על סגירת התיק נגד אולמרט בפרשה זו.{{הערה|{{גלובס|הדס מגן|נסגר התיק נגד אולמרט באי היווני|786665|4 באפריל 2004}}}}
 
בשנת 2007, בצעד שנחשב בעיני רבים כקריאת תיגר על מערכת המשפט, מינה ראש הממשלה [[אהוד אולמרט]] את [[דניאל פרידמן]] לשר המשפטים{{הערה|{{גלובס|נועם שרביט|אולמרט מכריז מלחמה על ביניש:מינה את פרידמן לשר המשפטים|1000180319|6 בפברואר 2007}}}}, במהלך כהונתו נפתחו כנגד אולמרט 8 חקירות שונות כולן מבוססות על מקרים שאירעו בטרם מונה לכהן כראש הממשלה, מתוכן 5 נסגרו, באחת הוא זוכה. סה"כ נחקר אולמרט אצל מבקר המדינה ובמשטרה על 15 פרשות שונות. 7 מתוכן הבשילו לכתב אישום, 4 הסתיימו בהרשעות: [[פרשת הולילנד|הולילנד]], [[פרשת מעטפות הכסף|טלנסקי]], מרכז ההשקעות ושיבוש מהלכי משפט מול שולה זקן.
 
בפברואר 2008 תקף יו"ר האופוזיציה דאז [[בנימין נתניהו]] את אולמרט בטענה כי עליו להתפטר על רקע החקירות נגדו. {{ציטוט
| תוכן = ראש ממשלה השקוע עד צוואר בחקירות אין לו מנדט מוסרי וציבורי לקבוע דברים גורליים למדינת ישראל כי קיים חשש אמיתי (אני חייב להגיד אמיתי, ולא בלתי מבוסס) שהוא יכריע על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו, ולא לפי האינטרס הלאומי. הדבר הנכון לעשות הוא שהממשלה הזו תלך הביתה.
| מקור = [https://news.walla.co.il/item/3135122 נתניהו ב-2008: "לראש ממשלה בחקירות אין מנדט ציבורי להכריע"], וואלה, 14/02/2018}}
 
בחודש מאי 2008, לאחר עדות מוקדמת שניתנה בפרשת מעטפות הכסף באופן חריג, בטרם הגשת כתב אישום, דרשה [[מפלגת העבודה]] השותפה של אולמרט לקואליציה שיפרוש מתפקידו, אולמרט טען אז כי הוא זכאי וסרב בתחילה להתפטר{{הערה|{{הארץ|מזל מועלם|אולמרט לשרי קדימה: תנו לי זמן להוכיח חפותי; לא אתפטר|0000017f-ea20-d3be-ad7f-fa2b42890000|29 במאי 2008}}}}, ובחודש ספטמבר 2008 התפטר אולמרט מתפקידו{{הערה|{{ynet|רונן מדזיני|תם עידן: אולמרט הגיש מכתב התפטרות לנשיא|3599974|21 בספטמבר 2008}}}}{{הערה|חיים רמון, '''נגד הרוח''', ידיעות ספרים 2020, עמוד 93-96}}.
 
לאחר חקירות ומהלכים משפטיים רבים, הורשע אולמרט בשתי פרשיות, ב[[פרשת מעטפות הכסף]] ובפרשת מרכז ההשקעות. אישים רבים כולל עיתונאים טענו באותה תקופה כי אולמרט זכאי וכי נעשה לו עוול.{{מקור}} במרץ 2015 הורשע בגין פרשה מעטפות הכסף ב[[מרמה והפרת אמונים]] וב[[קבלת דבר במרמה]] בנסיבות מחמירות, ובהמשך נגזרו עליו 8 חודשי מאסר וקנס{{הערה|{{כלכליסט|משה גורלי|נדחו הערעורים של אולמרט: למאסרו יתווספו 8 חודשים|3699049|28 בספטמבר 2016}}}}. במשפט נוסף הורשע אולמרט ב[[קבלת שוחד]] ב"[[פארק אריאל שרון#סירוב חברת "הזרע" לפנות את חוות שלם|פרשת חברת הזרע]]" ונגזר עליו עונש מאסר בפועל של 18 חודשים{{הערה|שם=ערעור|{{ynet|[[תלם יהב]] ויעל פרידסון|ערעור אולמרט התקבל חלקית, ירצה שנת מאסר וחצי|4745632|29 בדצמבר 2015}}}}. כמו כן, נגזר עליו גם חודש [[מאסר בפועל]] נוסף בגין [[שיבוש מהלכי משפט]]. הוא שוחרר מהכלא ב-2017.
 
בכמה פרשות פליליות הנוגעות לאולמרט העומדה לדין [[שולה זקן]] אשר שימשה כיד ימינו, מזכירתו האישית וראש לשכתו של אולמרט. בפרשת ראשונטורס זקן הורשעה ואולרמט זוכה {{הערה|[http://www.snlawyers.co.il/var/5809/566761-תפ%20426-09.pdf פ (י-ם) 426/09 מדינת ישראל נגד אהוד אולמרט ושולה זקן], ניתן ב-10 ביולי 2012}}. בפרשת הולילנד הורשעה בעבירות של [[קבלת שוחד]] בסך מאות אלפי ש"ח. דברים אלה יצרו מצג שווא לפיו אולמרט זכאי.
 
במסגרת עסקת עימה מסרה זקן ראיות מפלילות על אולמרט. בעקבות מידע זה נפתחה במרץ [[2014]] חקירה נגד אולמרט, בחשד ל[[שיבוש הליכי משפט]], [[הדחה בחקירה]] בנסיבות מחמירות ו[[הטרדת עד]]{{הערה|{{ynet|נעמה כהן-פרידמן וגלעד מורג|הותר לפרסום: נפתחה חקירה נגד אולמרט|4504180|27 במרץ 2014}}}}. בנוסף, המשפט ב[[פרשת מעטפות הכסף]] (פרשת טלנסקי) נפתח מחדש, עקב הראיות החדשות שסיפקה{{הערה|{{ynet|אביאל מגנזי|תיק טלנסקי נפתח: יוצגו ראיות חדשות נגד אולמרט|4555678|6 באוגוסט 2014}}}}. בחקירתה הנגדית במשפט טלנסקי המחודש הודתה ששיקרה לשם הגנה על אולמרט בעדויות שמסרה בבתי משפט{{הערה|שם=מענית2014|{{גלובס|חן מענית, [[גור מגידו]]|זקן: "אם הייתי מדברת, אולמרט לא היה יוצא נקי גם מפרשת כרמיה"|1000984430|6 בנובמבר 2014}}{{ש}}{{ישראל היום|עדנה אדטו|שולה זקן: "שיקרתי בשביל אולמרט"|231505|6 בנובמבר 2014}}}}. כמו כן טענה זקן כי לולא שתקה אולמרט היה מורשע גם בפרשת כרמיה {{הערה|שם=מענית2014}}.
 
אף על פי שאולמרט הורשע בארבע פרשיות שונות, טענו דניאל פרידמן והפרשנים אמנון אברמוביץ גיא פלג ומשה גורלי כי המוטיבציה להפללת אולמרט מבוססת על המתיחות מול מערכת המשפט בשל מינוי רמון ופרידמן{{הערה|שם=אולמרט}}{{הערה|{{ידיעות אחרונות|דניאל פרידמן|הטעות היא של הפרשנים|5495090|15 באפריל 2019}}}}. גורלי מייחס זאת גם למתיחות בין אולמרט לבין מי שכיהנו כמבקר המדינה [[מיכה לינדנשטראוס]], היועץ המשפטי לממשלה [[מני מזוז]] ופרקליט המדינה [[משה לדור]]{{הערה|שם=גורלי2016}}.
 
תומכים אחרים של תאוריות הקשר, כמו אלו החושבים כי מדובר במזימה נגד הימין או תומכים בטענה שמדובר במזימה נגד מזרחים לא מתייחסים לחקירות ולהרשעות של אולמרט, או מתייחסים אליו כאל אדם מושחת שאשמתו ברורה{{הערה|שם=ביגמן2017}}.
 
===אהוד ברק===
פרופ' פרידמן טוען בספרו "קץ התמימות" שגם החקירות מול אהוד ברק הן חלק מעימות בין המערכת המשפטית למערכת הפוליטית, שכן לפי הטענה כשהמערכת המשפטית רוצה לשלוט היא דואגת להכניע את מקור הכוח החזק יותר, גם אם הוא שמאל, וגם אם לא הציק לה באופן ישיר.{{מקור}} תומכים אחרים של תאוריית הקשר, כגון [[גדי טאוב]] שטוען שמדובר במזימה של השמאל כדי להישאר בשלטון, נמנעים מאזכור של ברק בהקשר של תפירת תיקים.
 
בשנת 2008 נחשף בעקבות תלונה למבקר המדינה, כי רעייתו של [[אהוד ברק]] שכיהן כשר בממשלה הקימה חברה בשם "טאורוס", שנועדה "לתווך בין אנשי עסקים לבין הצמרת העסקית והפוליטית בישראל"{{הערה|{{TheMarker|איציק וולף|תלונה למבקר המדינה: לחקור עסקי נילי פריאל, אשתו של אהוד ברק|0000017f-f069-d487-abff-f3ff583f0000|18 באוגוסט 2008}}}}, הפרשה לא נחקרה והיא נסגרה. הפרשן המשפטי משה גורלי טוען כי הסיבה לסגירת התיק היא התמקדות מערכת המשפט באותה העת במלחמה בשר המשפטים דניאל פרידמן, ומשהתגייס לכך אהוד ברק, נסגר התיק כנגד רעייתו{{הערה|{{כלכליסט|משה גורלי|הכישלון המודיעיני של גלנט|3506661|3 בפברואר 2011}}{{ש}}חיים רמון, '''נגד הרוח''' ידיעות ספרים 2020, עמוד 91}}.
 
=== אביחי מנדלבליט ===
ביוני 2014, בעת שכיהן [[אביחי מנדלבליט]] כמזכיר ממשלת נתניהו נפתחה כנגדו חקירה בגין [[שיבוש מהלכי משפט]] ב[[מסמך הרפז|פרשת הרפז]]{{הערה|{{ynet|אלי סניור|פרשת הרפז: מזכיר הממשלה נחקר באזהרה|4528386|9 ביוני 2014}}}}. לאחר כשנה החליט היועץ המשפטי לממשלה, [[יהודה ויינשטיין]], לסגור את תיק החקירה כנגדו. עם זאת התיק לא נסגר בפועל במשך שנים לאחר מכן. בעת שמונה ליועץ המשפטי לממשלה, התיק עלה לדיון בוועדת האיתור ובמספר ערכאות, בתגובה האשים מנדלבליט "הטפל הפך לעיקר, הניסיון למצוא סתירות בחקירותיי, ובכך, להטיל בי דופי, הפך לתכלית העיקרית של קיום החקירה"{{הערה|{{כלכליסט|משה גורלי|ההסתבכות של מנדלבליט שתרמה למינויו כיועץ משפטי|3794630|18 בפברואר 2020}}{{ש}}{{מעריב אונליין|אבישי גרינצייג|מנדלבליט ב-2015: "היועמ"ש וינשטיין תופר לי תיק כדי לסכל את המינוי שלי"|news/law/Article-691524|27 במרץ 2019}}}}{{הערה|שם=מאוטנר}} העיתונאי [[יואב יצחק (עיתונאי)|יואב יצחק]] טען כי פרקליט המדינה [[שי ניצן]] אף המשיך להחזיק חומר מפרשת הרפז העלול להפליל את מנדלבליט{{הערה|{{NFC|[[יואב יצחק (עיתונאי)|יואב יצחק]]|מנדלבליט חשוף לסיכון ופרישה|002-D-126437-00|3 במרץ 2018}}{{ש}}{{NFC|[[יואב יצחק (עיתונאי)|יואב יצחק]]|מי האחראי להטעיית בית המשפט העליון כאילו תיק מנדלבליט נסגר בחוסר אשמה|001-D-426067-00|25 באפריל 2020}}}}. לימים פורסמה הקלטה של מנדלבליט משיחה עם יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נווה, בה טען כי אי סגירת התיק בפועל נובעת מרצון של שי ניצן "להחזיק אותי בגרון"{{הערה|{{ynet|טובה צימוקי|היועמ"ש בהקלטה נגד שי ניצן: "המניאק הזה לא מחליט בתיק שלי"|news/article/BJ9wlDmwD|13 באוקטובר 2020}}}}. שי ניצן הסביר כי הסיבה לאי סגירת התיק היה חששו מניגוד עניינים, ומנדלבליט הגיב כי "הדברים נאמרו בלשון משוחררת [[בעידנא דריתחא]] ואין בין דברים אלו לבין החלטות מקצועיות שהתקבלו על ידי היועמ"ש בתיקי חקירה ולא כלום"{{הערה|{{מקור ראשון|איילת כהנא|הקלטות מנדלבליט-נוה: היועמ"ש וניצן מכחישים טענות סחיטה|news/273003|14 באוקטובר 2020}}}}.
 
=== גל הירש ===
ב-25 באוגוסט 2015 פורסם ש[[השר לביטחון הפנים]], [[גלעד ארדן]], החליט להציע לממשלה למנות את הירש ל[[מפכ"ל המשטרה]]{{הערה|{{ynet|אלי סניור ועומרי אפרים|המפכ"ל הבא: תא"ל במיל' גל הירש|4694419|25 באוגוסט 2015}}}}. [[היועץ המשפטי לממשלה]], [[יהודה וינשטיין]], הורה לארדן להמתין עם המינוי עד שיסיים את בדיקותיו על הירש, והוסיף שהבדיקה "תימשך זמן רב". ב-[[23 בספטמבר]] הודיע השר ארדן על הסרת מועמדותו של הירש לתפקיד{{הערה|{{ynet|עומרי אפרים, איתמר אייכנר ואלי סניור|ארדן התקפל: הירש פורש מהמרוץ למפכ"לות|4703398|23 בספטמבר 2015}}}}. החשדות נגד הירש נגעו לשוחד ו[[טוהר המידות]] בשני תיקים: מכרז פינוי הנפלים ב[[ראשון לציון]]{{הערה|{{mako|גיא פלג|בעקבות תחקיר חדשות 2: גל הירש נחקר באזהרה|90f50c5b83a2451004|news-law/crime-q2_2016|18 באפריל 2016}}}} וחשד לקבלת שוחד ב[[גאורגיה]]{{הערה|{{ynet|אלי סניור|חשד לשוחד בגיאורגיה: גל הירש נחקר באזהרה|4798905|3 במאי 2016}}}}{{הערה|{{נענע10|מערכת שישי עם אילה חסון|בית משפט בלונדון: לא נפל פגם בעסקה בין גל הירש לגאורגים|1183531|8 באפריל 2016||news}}}}{{הערה|[https://www.gov.il/he/departments/news/police_5_8_19 סיום חקירת פרשת דיפנסיב שילד גיאורגיה], באתר [[משטרת ישראל]], 5 באוגוסט 2019;{{ש}}{{מעריב אונליין|אלון חכמון|בלי שוחד: תשתית ראייתית נגד גל הירש בפרשת "דיפנסיב שילד"|news/law/Article-711517|5 באוגוסט 2019}}}}.
 
בפברואר 2018 פורסמה טענתו של רח"ט המודיעין לשעבר במשטרת ישראל, תנ"צ [[גיא ניר]], כי מינויו של הירש למפכ"ל סוכל על ידי בכירי המשטרה "באופן הגובל בפלילים"{{הערה|{{נענע10|אילה חסון|מני יצחק פעל באופן 'גובל בפלילי' לסיכול מינוי הירש למפכ"ל|1282791|9 בפברואר 2018}}}}. בקלטות שהעביר ניר ליועץ המשפטי לממשלה, באוגוסט 2018, עולה כי ראשי המשטרה ביקשו לסכל את מינויו של הירש{{הערה|שם=תיק למפכ"ל|{{mako|גיא פלג|כך ניסו לתפור תיק למפכ"ל המיועד?|810a68f61801561004|news-law/crime-q3_2018|6 באוגוסט 2018}}}}. [[נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות|נציב תלונות הציבור]], השופט בדימוס [[דוד רוזן]], חקר את סיכול המינוי והתנהלות החקירה{{הערה|{{גלובס|מנחם שטאובר|השופט דוד רוזן יבדוק את סיכול מינויו של גל הירש למפכ"ל|1001252044|31 באוגוסט 2018}}}}, ולא מצא דופי בהתנהלות המשטרה והפרקליטות. הוא הסיק כי החקירות התארכו עקב מורכבותן ולא בשל הזנחה{{הערה|{{mako|משה נוסבאום|"אין דופי בחקירה נגד הירש"|a13ce9b47848761004|news-military/politics-q4_2018|6 בדצמבר 2018}}}}. לדברי הירש, רוזן לא שמע את עמדתו וטיעוניו טרם פרסום מסקנותיו{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.facebook.com/366819140098730/posts/1927975060649789/|הכותב=גל הירש|כותרת=כך מיגן גם השופט רוזן את הפרקליטות על "פרשת גל הירש"|אתר=עמוד הפייסבוק של גל הירש|תאריך=7 בדצמבר 2018}}}}. בעקבות הפרסומים קיימה [[ועדת הפנים והגנת הסביבה|ועדת הפנים של הכנסת]] שורה של דיונים בנושא{{הערה|{{ישראל היום|איציק סבן|פרשת גל הירש: ועדת הפנים של הכנסת דורשת מהממשלה להקים ועדת חקירה|578341|9 באוגוסט 2018}}}}. ב-6 בספטמבר 2018 המליצה הוועדה כי תוקם [[ועדת חקירה פרלמנטרית]] לבדיקת סיכול מינויו למפכ"ל{{הערה|{{מעריב אונליין|[[אריק בנדר]]|ועדת הפנים ממליצה: להקים ועדת חקירה של פרשת אי מינוי הירש למפכ"ל|news/politics/Article-660218|6 בספטמבר 2018}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/InternalAffairs/News/Pages/121218ב.aspx|כותרת=תנ"צ גיא ניר בדיון בוועדת הפנים: "גל הירש הוא קורבן של סיכול ממוקד"|אתר=main.knesset.gov.il|תאריך_וידוא=2018-11-18}}}}{{הערה|{{ynet|ישי פורת|תנ"צ גיא ניר על פרשת גל הירש: "חקירות רדומות משמשות לסיכול פוליטי"|5398443|12 בנובמבר 2018}}}}.
 
באוקטובר 2021 הוגש [[כתב אישום]] נגד הירש באשמת [[העלמת הכנסות]] בסך של למעלה משישה מיליון ש"ח שקיבל על שירותי ייעוץ למשרד ההגנה הגיאורגי{{הערה|{{mako|גיא פלג|כתב אישום הוגש נגד גל הירש בגין עבירות מס|0a75e987582ac71026|news-law/2021_q4|21 באוקטובר 2021}}}} הירש טען כי מדובר בכתב אישום שנועד להצדיק בדיעבד את סיכול מינויו כמפכ"ל. במשך 6 שנים התנגדה הפרקליטות לפרסום שמו של העד והירש ניהל מאבק משפטי כנגד החלטה זו. בחודש אוגוסט 2022 התיר בית המשפט לפרסם את שמו של העד והשופט אף ביקר את הפרקליטות על שהתנגדה לפרסום ללא עילה למעט רצונו של העד{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001421693|הכותב=ניצן שפיר|כותרת=אושרה חשיפת עד המדינה בפרשת גל הירש. הפרקליטות שוקלת לערער|אתר=גלובס|תאריך=17 באוגוסט 2022}}}}. בחודש ספטמבר 2022 פורסם שמו של העד גור פינקלשטיין, עורך דינו לשעבר של הירש. פינקלשטיין הורשע בשנת 2014 בניסיון שידול לרצח במסגרתו שילם לרוצח שכיר כדי שיחסל עד תביעה נגדו{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4570630,00.html|הכותב=נעמה כהן פרידמן|כותרת=עו"ד גור פינקלשטיין נידון ל-8 שנות מאסר|אתר=ynet|תאריך=14 בספטמבר 2014}}}}. בנובמבר 2022 נחשף כי בית המשפט החליט בשנת 2019 להוריד מהתכתבויות בדואר האלקטרוני בין הירש לפינקלשטיין חיסיון עורך דין-לקוח, לאחר שנמצא כי אלו אינן יכולות להישאר תחת חיסיון כיוון שיש חשד סביר לכך שפינקלשטיין, הירש ואחרים היו שותפים לדבר עבירה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/news/article/h100au00lvs#autoplay|הכותב=גלעד מורג|כותרת=חיסיון הוסר מהתכתבויות בין גל הירש לעורך דינו: "חשד סביר קושר אותו לעבירות"|אתר=ynet|תאריך=27 בנובמבר 2022}}}}.
=== אפי נוה ===
[[אפי נוה]] כיהן כיו"ר לשכת עורכי הדין וכחבר בוועדה למינוי שופטים. במסגרת תפקידו הוא שיתף פעולה עם [[איילת שקד]] וסייע לה במינוי שופטים שמרנים, ביניהם שישה מבין 16 שופטי בית המשפט העליון{{הערה|{{ynet|טובה צימוקי|המהפכה שנגמרה בפרשת אפי נוה: הקדנציה של איילת שקד|5446009|17 בינואר 2019}}}}. בשנת 2019 הוא נחקר בגין חשד [[פרשת מינויי שופטים תמורת שוחד|למינוי שופטת תמורת שוחד מיני]]. בעקבות החקירה הוא התפטר מתפקידו בלשכת עורכי הדין, והשופטת התפטרה אחרי שכיהנה במשך 3 שנים. התיק נגד נוה נסגר במסגרת השימוע קודם הגשת כתב אישום. במסגרת חקירת הפרשה העניק פרקליט המדינה [[שי ניצן]] חסינות מפני העמדה לדין לכתבת [[הדס שטייף]] שפרצה למכשיר הסלולרי שלו וחשפה את ההתכתבויות מהם התפתחה הפרשה{{הערה|{{גלובס|אבישי גרינצייג|אפי נוה לפרקליטות: בטלו את הסכם החסינות עם הדס שטייף|1001312853|29 בדצמבר 2019}}}}, ו[[נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות|נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות]] מתח ביקורת חריפה על כך{{הערה|{{גלובס|[[אבישי גרינצייג]]|פרשת אפי נוה: הנציב רוזן בביקורת חריפה על שי ניצן ומומי למברגר|1001395973|26 בדצמבר 2021}}}}. בשנת 2022 נתפס נוה בביקורת הדרכונים ב[[נתב"ג]] כשסייע לאישה שהייתה אתו להיכנס ולצאת מישראל ללא רישום שלה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/law/2023-02-05/ty-article/.premium/00000186-2041-dceb-afae-e4f731c80000|כותרת=נצמדים, עוברים בביקורת הגבולות ונתפסים: תיעוד אפי נוה ובת זוגו בנתב"ג}}</ref>. שניהם הורשעו בעבירות של יציאה מישראל שלא כחוק, כניסה לישראל שלא כחוק וקבלת דבר במרמה{{הערה|{{כלכליסט||פרשת "מעברי הגבול": יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה הורשע בקבלת דבר במרמה|https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hjhmiydzo, 20 בספטמבר 2022}}}}. על נוה נגזרו חודשיים מאסר על תנאי וקנס של 2000 ש"ח<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/news/law/article/14180591|כותרת=נדחה ערעורו של אפי נוה: עונשו יישאר מאסר על תנאי וקנס}}</ref>.
 
מאמיני התיאוריה טוענים שמדובר בנקמה מצד הפרקליטות על שיתוף הפעולה עם שקד ובשל הסכסוך שלו עם פרקליט המדינה{{הערה|{{מקור ראשון|[[שלמה פיוטרקובסקי (עיתונאי)|שלמה פיוטרקובסקי]]|המערכת המשפטית ראתה באפי נוה בוגד – וטיפלה בו בהתאם|opinion/539923|8 בנובמבר 2022}}{{ש}}{{גלובס|אבישי גרינצייג|פרשת אפי נוה: מרוב עצים לא רואים את סימון המטרה|1001347664|29 באוקטובר 2020}}{{ש}}{{mako|מערכת עובדה|אפי נוה בראיון ל"עובדה": "שי ניצן פועל נגדי ממניעים אישיים"|c365dd3e24ce761006|tv-ilana_dayan/2019|27 בדצמבר 2018}}{{ש}}{{mako|גיא פלג|אפי נוה: הפרשה – רדיפה אישית של שי ניצן, אין לי קשר עם נתניהו|549b4b2a3eb5571026|news-entertainment/2020_q3|24 באוקטובר 2020}}}}. הפרשן משה גורלי טוען כי נוה הורשע בעבירה איזוטרית שספק אם מישהו אחר היה עומד עליה לדין{{הערה|{{כלכליסט|משה גורלי|אפי נוה הורשע במה שהיה אפשר|local_news/article/sj6yp8dzo|21 בספטמבר 2022}}}}.
 
=== בנימין נתניהו ===
{{להשלים|נושא=ישראל|נושא2=פוליטיקה}}
ב־[[24 במאי]] [[2020]], ב[[בית המשפט המחוזי בירושלים]] נפתח דיון בעניינו של [[בנימין נתניהו]], [[ראש ממשלת ישראל]] דאז, בגין שלושה סעיפי אישום, הכוללים עבירה של [[שוחד]] ושלוש עבירות של [[מרמה והפרת אמונים]], שביצע לכאורה בעת שכיהן כראש ממשלת ישראל.
 
==פעילות הכנסת והממשלה לביקורת מערכת המשפט==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/תאוריית_הקשר_לתפירת_תיקים_בישראל"