הפיצול בחסידות גור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ניסוח משופר, תוספת רקע להבנה, תיקונים ודיוקים בצמוד למקורות: המכתב לא תמך בזכותו לפנות לבין דין אלא תמך בגרסתו שהסכסוך נדלני וכן שקיבל היתר לתבוע בביהמ״ש | הרב שפרן במכתבו הצטרף למחאה ולא התייחס לטענות | מחקתי קטע ״ששמר על כבודו״ זה מחקר מקורי ושנוי במחלוקת, בכיכר השבת הופיע שהמכתב צפוי לעורר זעזוע של ממש בחסידות
מחזיר ניסוח אובייקטיבי שהיה קיים זמן רב. יש אמנם מקור כמעט יחיד על צוואה. ניסחתי בהתאם ושילבתי עם דבריו של מקצועי. גם החזרתי קטע פחות נעים על הרבי מגור. אנחנו לא אמורים לצנזר את האמת האובייקטיבית. אם כך נתפסו מעשיו, אסור לנו לצנזר. ככלל הערך זקוק לכמה עורכים אובייקטיביים שיערכו אותו. המצב הנוכחי הוא שמדי כמה ימים הערך עובר עוד ועוד עריכה מוטה לכיוון של גור הממסדית בלא איזון מתאים.
שורה 17:
הרב [[אברהם מרדכי אלתר]], נינו של מייסד החסידות [[יצחק מאיר אלתר|רבי יצחק מאיר אלתר]], כיהן כאדמו"ר מגור בשנים 1905–1948. לאחר פטירתו ב[[חג השבועות]] [[ה'תש"ח]] מילא בנו, הרב [[ישראל אלתר]], את מקומו בהנהגת החסידות. לאחר פטירתו ללא צאצאים ב-1977, ירש את מקומו אחיו הצעיר, הרב [[שמחה בונים אלתר]] שכיהן בתפקיד עד לפטירתו ב-1992.
 
עם פטירתו של רבי שמחה בונים, היו שני מועמדים מתאימים לרשת את כסאו. אחיו, רבי [[פינחס מנחם אלתר]] שהיה באותה עת ראש [[ישיבת שפת אמת]] ויו"ר [[אגודת ישראל]], ואחיינו הרב [[יעקב אריה אלתר]] בנו של רבי שמחה בונים. יש הטוענים כי רבי שמחה בונים מינה בצוואתו את בנו הרב [[יעקב אריה אלתר]] לכהן אחריו כאדמו"ר<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ranaz.co.il/articles/article3694_19920709.asp|הכותב=נח זבולוני ויורם לוי|כותרת=הרב יעקב אלתר מבני-ברק הוכתר בצוואה כיורשו של הרבי מגור|תאריך=09 ביולי 1992}}</ref>, אולם הוא ויתר לדודולבסוף, רבי [[פינחס מנחם אלתר]] שהיה באותה עת ראש [[ישיבת שפת אמת]] ויו"ר [[אגודת ישראל]] שאכן קיבל את ההנהגה, ורשם מיד בכתב ידו שהוא מתחייב לכך, שרבי יעקב אריה ימלא את מקומו לאחר פטירתו, וכן שבשנות הנהגתו יקפיד שכבודם ומעמדם של נכדי רבי שמחה בונים יהיה כבימי חייו ולא פחות מכבודם ומעמדם של הבנים שלו<ref>כתב ההתחייבות המלא מופיע [https://1.bp.blogspot.com/-z3XOGIVKRSc/XtpXoDG9x3I/AAAAAAAMvhI/HmIag31RrFo00HDNOHyAiQlV0oga3gu3gCLcBGAsYHQ/s1600/מסמך+גור+1.jpg כאן].</ref>{{הערה|{{כיכר השבת|שאול כהנא|בחסידות גור מציינים את הילולת הפני מנחם|350863|12 במרץ 2020}}}}. בנו של רבי פינחס מנחם, הרב [[שאול אלתר]], מילא את מקומו בראשות ישיבת שפת אמת.
 
רבי פינחס מנחם נפטר ב-7 במרץ 1996, ורבי יעקב אריה הוכתר לאדמו"ר, תפקיד אותו הוא ממלא מאז ועד היום.
שורה 24:
במהלך שנותיו בתפקיד, הוביל האדמו"ר שינויים בחסידות, שבעיני חלק מהחסידים נתפסו כמרחיקי לכת. ב-2003 הוא שינה את שיטת הלימוד הישיבתית מ[[עיון (בלימוד הגמרא)|עיון]] סטנדרטי ל[[בקיאות]] בלבד, מהלך שנתפס כדיכוי האליטות הלמדניות בגור{{מקור}}, ובראשן בן דודו, שאול אלתר. ב-2016 סגר האדמו"ר את רוב הישיבות הגדולות בגור{{מקור}}, ובהן ישיבת שפת אמת{{הערה|{{חרדים10|יוסף גרינבוים|הגר"ש אלתר נפרד בשיחה מיוחדת מתלמידי ישיבת שפת אמת • האזינו|258103|25 בפברואר 2016}}}}.
 
במקביל, הרב שאול סבל מהצקות, מים הותזו עליו באחד מהמקרים{{הערה|[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=328510&forum_id=771 כתבה שהתפרסמה בעיתון 'מעריב' בנושא זה], מצוטטת באתר [[בחדרי חרדים]]}} באחד מהמקרים ומספר ממקורביו הורחקו מהחסידות. מעשיו של האדמו"ר נתפסו ככוחניים ושתלטניים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://13tv.co.il/item/news/hamakor/season-22/episodes/jo17h-903542779/|כותרת=המקור, עונה 22, פרק 11: להחזיר את הבנות הביתה|אתר=רשת 13|תאריך=1.8.2023}}</ref> ודמויות רבניות בכירות, כמו הרב [[מנחם מנדל שפרן]] והרב [[בצלאל וקסלשטיין]], פרשו או הופרשו מהחסידות.
 
בעקבות כל זאת, התגבשה במהלך השנים סביב הרב שאול קבוצה של נאמנים שראו בו סמכות רוחנית חליפית. הרב שאול נהג לערוך מפגשים חסידיים בלילות שבת בהיכל ישיבת שפת אמת, והתפלל במניין עצמאי שהתקיים תחילה בביתו, אך באמצע 2019 עבר המניין לבית כנסת סמוך. דבר זה היה לצנינים בעיני ראשי חסידות גור, והחסידים שהשתתפו סומנו וכונו 'שמאלנים'.